סעודת פורים וליל שבת יחד? התשובה של הראשון לציון

סעודת פורים וליל שבת יחד? התשובה של הראשון לציון

הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף בפסק הלכה מקיף באשר לאלו המבקשים לקיים השנה, שיחול פורים משולש, את סעודת השבת יחד עם סעודת חג הפורים.
את הפסק שיגר הראשון לציון להגאון רבי ישראל נתנאלוב, רב קהילת בית הלוי וינה, אוסטריה.
השאלה שנשאל הראש"ל: "אודות שאלתו במנהג שנהוג בקהילתכם בשנה שחל פורים דפרזים ביום שישי, לעשות סעודת פורים סמוך לכניסת השבת , ולפרוס מפה ולקדש ולהמשיך לסעודת שבת , ושאלתכם בפיכם כיצד יש לנהוג בברכת המזון , האם לומר על הניסים או רצה והחל צנו או שניהם?".
בתשובתו מפרט הראשון לציון: "אף שיש דעות מהפוסקים שנהגו לעשות זאת, מכל מקום לכתחילה אין לעשות כן מכמה טעמים. והנכון ביותר כשחל פורים בערב שבת לעשות סעודת שבת בסדר עדיפויות, כדלהלן;
א . לעשות סעודת פורים בבוקר מפני כבוד השבת, שעל ידי כך יוכל לאכול סעודת ליל שבת לתיאבון.
ב . אם לא עשה את הסעודה בבוקר יעשנה קודם חצות היום (11:50 שעון א״י).
ג . ואם לא הספיקו לעשות הסעודה קודם חצות, לכל הפחות לנסות להקפיד כמה שיותר מוקדם לעשות את הסעודה, עד שעה עשירית מהיום (בערך עד שעה 3.30 שעון א״י).
ד . ובדיעבד אם לא הספיקו לפני שעה עשירית יעשו את הסעודה עד שקיעת החמה – ויברכו ברהמ"ז, ואחר כך יתפללו ערבית וקידוש וסעודת שבת. ואף אם לא יכולים לאכול סעודת שבת אין לבטל את סעודת פורים ביום שישי. ומעיקר הדין א"צ סעודה בפת אלא בבשר ויין.
ה . אמנם יש הסוברים שניתן לעשות סעודת פורים חצי שעה ויותר לפני השקיעה, נוטלים ידים עם ברכה כדין, ומברכים המוציא, ויושבים לאכול סעודת פורים, וסמוך לשקיעה מקבלים את השבת, האישה מדליקה נרות שבת, מניחים לחם משנה על השלחן, ומכסים את הלחם משנה במפה, ובעה"ב עושה קידוש, ואינו מברך "בורא פרי הגפן" בקידוש, אם שתה יין בסעודה שלפני הקידוש. ויאמר רק ברכת הקידוש. ואוכלים כביצה פת בלי נטילה (אם שמר את ידיו) ובלי ברכת המוציא, ובברכת המזון יאמר על הניסים בלבד, ואף שיש אומרים שיאמר גם על הניסים וגם רצה והחלצנו, אין לנהוג כן".