הרווח האמיתי: כללי מסחר ללב ולנשמה // הרב בן ציון נורדמן
בכל שבת, אני זוכה לדרוש בשני בתי כנסת מרכזיים בעירנו. בערב שבת, בבית הכנסת בשכונת הפארק, בפני מאות מתפללים, בית הכנסת מלא עד אפס מקום, ורבים נאלצים לעמוד בחוץ. בבוקר השבת, בבית הכנסת הגדול, אני זוכה לדרוש בפני ציבור נוסף, וזו הזדמנות להזכיר כי שם נותרו עוד כמה מקומות פנויים מתוך 1,000!
מניסיוני, אין כמו סיפור אישי ומשל כדי לפתוח את לב הציבור ולהעביר מסרים חשובים. אני משתדל בכל יום שישי להיזכר במשהו משמעותי מהשבוע החולף, ובסייעתא דשמיא, אני זוכה לתזמונים מדהימים.
•
כך, בשבוע שעבר, בפרשת תרומה, העוסקת בבניית המשכן, דיברנו על נדיבות הלב, ו"ְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". התורה מלמדת אותנו שהנותן הוא המקבל, שהתרומה היא בעצם תרומה לעצמנו.
ביום שישי בבוקר, "יום המשפחה", שעות ספורות לפני הדרשה, נערך מחזמר בבית הספר היסודי, פרי עבודתה של המנהלת גב' גילה נהרי. המחזמר עסק באדם שהפליג לארץ רחוקה, בה אבני חן ומרגליות היו כמו חול. הוא אסף רק מעט, וכשחזר, הצטער שלא אסף יותר. הלקח היה ברור: לאסוף אוצרות אמיתיים, מעשי חסד וצדקה, ולא רק דברים חומריים המתכלים.
אך השיא היה באירוע שאחריו: שוק "תן וקח". הילדים התבקשו להביא חפצים מהבית, ועל כל פריט קיבלו קופון דמוי כסף. הם הקימו דוכנים, תלו שלטים, וקבעו מחירים. לקראת סוף היום, התברר שחלק מהילדים התמקדו רק במכירה, וצברו כמויות אדירות של שטרות חסרי ערך. הם לא הבינו את הקונספט, ונשארו רק עם ניירות חסרי פשר.
הילדים אמנם לא קיבלו את הצעצועים שרצו, אך הם הפנימו היטב את המסר: החוכמה בחיים היא לעשות את המסחר הנכון, לוותר על דברים לא חשובים, ולהשקיע בדברים החשובים שיישארו אתנו.
•
השבוע נפרדנו בחדרה מר' יאשיהו וולשטיין ז"ל, "יוש" – כפי שהיה נקרא בחיבה, ששימש בתפקידים רבים ומגוונים, ביניהם מזכיר העיר, מנכ"ל העירייה, ועוד. ובמשך כיובל שנים, גבאי בית הכנסת ישי – יחד שבטי ישראל. בשעת גילוי לב אמר לי: 'הדבר היחיד שנשאר לי מהכל זה החיוך שנתתי לבן אדם, העזרה שהענקתי לאנשים'! מה נשאר ומה זוכרים ממנכ"לים, ראשי ערים, גבאים ומזכירים? רק הטוב שעשו באישי ובציבורי!
•
נחזור לשוק 'תן וקח', בבית הספר הענקנו לילדים הזדמנות נוספת, וביום ראשון השוק נפתח שוב. אבל בבית הספר של החיים, פעמים רבות כבר אין "ריסטרט" לא תמיד ישנה הזדמנות שנייה… לא פעם אני נתקל באנשים שהשקיעו בדברים שהיו להוטים אחריהם, על חשבון הבריאות, על חשבון המשפחה, הילדים, החברים ועוד. ובסופו של יום, כאשר קלטו את ההפסד הגדול מול הרווח הזעום, כבר היה מאוחר מדי!
במרוץ החיים המודרני, קל לשכוח את הדברים החשובים באמת. קל להתמקד בהישגים חומריים, בהצלחה כלכלית, ובתדמית חיצונית. אך בסופו של יום, מה שנשאר זה לא הכסף שצברנו, אלא האנשים שאהבנו, המעשים הטובים שעשינו, והערכים שחיינו לפיהם.
נחשוב על סדרי העדיפויות, ונשקיע בדברים שבאמת חשובים. נהיה נדיבים יותר, אדיבים יותר, ומתחשבים יותר. נזכור שהחיים הם לא רק עניין של לקחת, אלא גם ובעיקר עניין של לתת.
נשאף לחיים מלאים ומשמעותיים, חיים שבהם אנו משקיעים באוצרות האמיתיים, אוצרות של אהבה, חסד, וערכים.
Post Comment