"אני מפחד לאבד רלוונטיות כשאזדקן, אז אני קונה נדל"ן. לפחות לא ארעב ללחם"
המוזיקאי קובי אפללו מוכן להודות היום שהוא תמיד התנהל בזהירות בקריירה שלו, שלעיתים אף גבלה בפחד. "אני נוהג לא להמר על עצמי ולהיות זהיר מדי", הוא מודה בריאיון ל"ועדת תרבות". "כשהייתי בשיאי לא פתחתי קיסריה ויכולתי. אגב, גם עכשיו אני חושב שאני יכול. יש לי מספיק רפרטואר. אבל אני לפעמים נכנע לחששות שלי, לפחדים שלי, אני מחושב מדי מבחינה כלכלית".
איך זה נראה בפועל?
"בגלל שכל זמר הוא עסק, אז אני זהיר. לפעמים אני אעדיף להשקיע בנדל"ן למשל, ולפעמים אני גם מתחרט על זה. אני מתחרט שלא השקעתי את הכסף במוזיקה, בהופעה, באלבום, בהקלטות – במקום בקנייה של איזה שטח נדל"ני. אבל כך גדלתי. תמיד אני נקרע בין האומנות שלי לבין הצד העסקי שאני מאמין שייתן לי עוגן. תמיד פחדתי להיות לא רלוונטי, זה הרי הפחד הכי גדול של אמן. קראתי על שושנה דמארי שלא היה לה כסף למצבה, קראתי על גבי שושן שהתאבד כי היו לו משברים כלכליים, וזה כל הזמן נמצא שם".
אתה ממש מפחד לא להיות רלוונטי?
"ברור, זה כל הזמן שם, הפחד הזה. אני מדבר הכי אמיתי, בשיא הכנות. אני תמיד אומר לעצמי שאם אגיע איכשהו למקום הזה, כלומר שפחות ירצו לשמוע אותי, אז לפחות יש לי את הדירה שקניתי. לפחות לא ארעב ללחם, לפחות לא אתבזה. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מדבר על זה בכזו כנות. יש הרבה מאוד מוזיקאים שמזדקנים בישראל, מעטים בלבד זוכים לכבוד. לא כולם זה שלמה ארצי ופוליקר. אין דבר שמחמם את לבי לראות את ההסתערות על הכרטיסים ל'הכבש ה-16'. אני אומר לעצמי, וואו, יש לי סיכוי להזדקן בכבוד".
צפו למעלה בריאיון המלא עם קובי אפללו
אפשר להאזין לו גם בספוטיפיי
Post Comment