צפיתי במומחי חתונמי מקשקשים על הזוגות ששודכו ואז נפל לי אסימון אחד ענק
בזה אחר זה, ממש כמו כתבי אישום בבית המשפט, הובאו בפני יעל, מעיין וגלעד סיפורי השידוכים של שמונת זוגות העונה כדי שידונו בהם פומבית בשנית וייקחו אחריות על השידוכים האיומים שהם עשו. המשפטים שנאמרו על ידי הפסיכולוגים הרגישו כאילו נלקחו הישר מוועדת החקירה הממלכתית שעדיין לא קמה פה: "אנחנו רואים מה בישלנו", "זה לא פשוט לצפייה גם עבורנו" ו"אנשים בבית חרדים לזוגות" – כולם משפטים שנאמרו בתחילת התוכנית, ולדעתי מסתירים עובדה אחת פשוטה: כל משתתפי התוכנית חסמו אותם בוואטסאפ ובטח עמלים בימים אלה על כתב תביעה.
אם מישהו קיווה שבצפייה חוזרת כל האירועים הקשים שראינו העונה אולי יתגמדו, הפרק של אתמול היה תשובה ניצחת – לא. מדובר בקבוצה של זוגות שברובם לא מתאימים בעליל, וסביר להניח ש-99.9% מהם לא היו מחליקים ימינה זה על זו בטינדר. טוב, אולי חוץ מרוני שהייתה מחליקה ימינה ואז מתחרטת, מוחקת את האפליקציה, ואז מורידה אותה מחדש. בכלל, העונה הנוכחית גרמה לי לחשוב על משהו שקינן בלבי עוד הרבה קודם – וואלה, מי בכלל חשב שפסיכולוגים צריכים לשדך בין זוגות? כאילו, יש סיבה שגם ביומיום אנשים הולכים לפסיכולוג כדי לדבר על הדחיפה להישגיות שקיבלו מההורים שלהם או על בן זוג מתעמר, ולא בשביל למצוא את בן או בת הזוג המושלם/ת. המפגש המשולש אתמול, שנתן הצצה מעמיקה יותר לתהליך קבלת ההחלטות של השלישייה הזאת, הפך את זה להרבה יותר ברור – זה שאתם יודעים להציג לנו מאיפה נובע הפחד של בר מכישלון והקושי של אור עם ביקורת, לא אומר שאתם יודעים למצוא להם את הפרטנר המתאים. ולא, זה שבשלב מסוים המתח המיני התעורר ביניהם לא הופך אתכם לגאונים גדולים בשידוכים. לפעמים זה פשוט מתפלק.
Post Comment