קבלתם 'צו גיוס' או 'צו מעצר'? ראש הישיבה הגר"ד לנדו עם הנחיות מפורטות לבני הישיבות
במעונו של המנהיג הליטאי, ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, התכנסו הערב (שני) עשרות בחורי ישיבות שקיבלו צווי גיוס וצווי מעצר – לאחר שלא התייצבו בלשכות הגיוס, וחיזקם ועודד את רוחם.
ראש הישיבה ניצל את המעמד המיוחד כדי להעביר שורת הנחיות מפורטות לבני הישיבות על דרכי ההתמודדות בעת קבלת צווי הגיוס, מה עליהם לעשות ובעיקר מה אסור לעשות.
בכינוס המיוחד נשאו דברים גם ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי דוד לוי, ראש ישיבת ברכת אפרים הגאון רבי בצלאל פנחסי וראש ישיבת תורה בתפארתה הגאון רבי יעקב סטפנסקי.
ל'כיכר השבת' נודע כי הגר"ד לנדו הורה על הכינוס במעונו, לאור המצב הקיים שבו אלפי בחורים ישיבות קיבלו צווי גיוס מהצבא, וביניהם ישנם מאות בחורים שקיבלו אף צווי מעצר.
במעמד, השתתפו עשרות בחורים עם צווי גיוס ומעצר, בעיקר מהישיבות פוניבז', תורה בתפארתה, ברכת אפרים ועוד, כנציגים של עולם הישיבות, וזאת במטרה שדברי החיזוק וההנחיות שייאמרו בפניהם, יעברו לכלל עולם התורה ויתנו את הגב לבני הישיבות בכל רחבי הארץ, להתמודד עם הגזירות והאיומים. לאחר שהחדר במעונו של המנהיג הליטאי התמלא בעשרות בחורים, נכנס ראש הישיבה הגר"ד לנדו כשהוא מלווה בראשי הישיבות, ובתוך דקות בודדות החל לשאת את המשא המרכזי.
"כיכר השבת" מגיש את הדברים המלאים:
ברשות מרנן ורבנן רבותי ראשי הישיבות שליט"א
כולנו יודעים שאנחנו בגלות, וכשיהודים שרויים בגלות יש התמודדויות לא פשוטות, אבל מאידך, צריך להבין ולחוש, וזו האמת, כי העמידה בקשיי הגלות, ובפרט עמידה בקושי הנגרם רק בגלל הדבקות בתורת השם, הוא תפקיד נשגב, שמשמעותו המשכיות רצף לימוד התורה שקבלנו מסיני ועד עולם.
אין ספק שרבים ממקבלי הצוים, מצויים בחשש, ולפעמים אפילו בדאגה, וזה דבר טבעי, אך ידע כל אחד כי ראשי הישיבות עומדים מאחורי כל אברך ובחור, מתפללים, ועושים הכל, שחלילה אף אחד לא יפגע, משום חוג ומשום עדה, כולם שוים לטובה בני אשכנז ובני עדות המזרח, כל מי שלומד תורה אין מקומו בצבא, חס וחלילה, כך היה ההסדר כל השנים וכך יהיה תמיד – בחור ישיבה ואברך כולל לא מתגייס לצבא, בשום פנים ואופן ובשום צורה, אפילו לא בחור אחד, אפילו לא אברך אחד. ולא צריך לפחד מכל הדבר הזה, גזירה עבידא דבטלה.
חשוב לחדד את ההוראה כי לא מתייצבים בלשכות הגיוס לשום צו שהוא, ולא לחתום על שום מסמך צבאי, ולא לענות להם לטלפונים.
כל מי שמקבל צו, צריך להתנהג בזהירות בחכמה ושיקול הדעת, לא להתוודע לרשויות החוק, ולא להימצא במקומות מורכבים בכדי שחלילה לא יעצר, ובכל מקרה ניתן לפנות, לועד הישיבות, ולארגון למענך, שפועלים בהכוונת גדולי ישראל, יחד עם העסקנים המוסמכים הפועלים במסירות למצוא בהקדם פתרון חוקי לכל הנושא.
תמשיכו כולכם ללמוד בעומק העיון, ולא להתעסק עם כל מה שקורה בחוץ, ויהי רצון ניוושע במהרה תשועת עולמים.
לאחר מכן, הוסיף הגר"ד לנדו מספר מילים לבחורים, ואמר:
"אנחנו דואגים אבל יחד עם זה בוטחים בהשם שהכל יתנהל לטובה, רק מצידנו צריך שלא יהיה שום ויתור משום סיבה.
"והשם יברך אתכם בחורים יקרים בכל הדברים הטובים, ואלו שהגיעו לפרקם שיהיה להם בשורות טובות בקרוב, בצורה הטובה והקלה ביותר. וכולם ילמדו תורה בשקיעות. 'בכל לבבך ובכל נפשך'. ותזכו לכל הדברים הטובים, וכל משאלות נפשכם לטובה. וההורים שלכם יהיו מרוצים ושמחים בשמחת בניהם.
"ראשי הישיבות ירבה גבולם בתלמידים הגונים ומהם ומינייכו יתקלס עילאה. והשם יעזור שנזכה בקרוב לגאולה שלמה ושיהיה רק טוב לעם ישראל. והשם יעזור לכם תלמידים יקרים ויעזור לראשי הישיבות והעסקנים שעסוקים בזה שהכל יתנהל בידם בצורה הכי טובה. אמן כן יהי רצון". הגאון רבי יעקב ספטנסקי, ראש ישיבת "תורה בתפארתה", שדיבר לאחר הגר"ד לנדו, אמר בדבריו כי "דברי מרן ראש הישיבה שליט"א אינם צריכים חיזוק, זה חובה על כל אחד "ועשית ככל אשר יורוך". וזה חוב על כל אחד ואחד לשמוע למה שמרן ראש הישיבה שליט"א אמר שלא לענות לשום דבר ולא לחתום על שום דבר, ולא להתייצב".
הגאון רבי בצלאל פנחסי, ראש ישיבת "ברכת אפרים". אמר בדבריו: "היום העולם השתנה ולא הולכים בכוח, ליצה"ר יש יותר פיתויים. היום הגזירה שלא יעסקו בתורה היא לא שמי שעוסק בתורה ייהרג, כי אז יקהילו קהילות ויעסקו בתורה. רבי חנינה בן תרדיון הקהיל קהילות ועסקו בתורה. ואיך התלמידים באו למרות החשש שיהרגו אותם? כי כשבאים בכח, יהודי נלחם. כאן מגיעים במעטפת של גיוס, של שיוון, של מלחמה, כל מיני 'פרות קדושות', ויכול להיות שיהיה מישהו שיתפתה באיזה צורה שהיא. כאן הסכנה.
"זו גזירה נגד התורה וזה כמו גזירת שמד, ועל זה יש הוראה של גדולי הדור. הקב"ה לא השבית לנו גואל וברוך השם יש לנו גדולים שיודעים להורות בצורה ברורה וכולם מקדשים שם שמים".
הגאון רבי דוד לוי, נשא את דברי הסיום של המעמד ואמר כי "שמענו את הדברים ולא צריך להוסיף. וצריך לדעת שיש דברים שאפשר להשיג על ידי ראיה ויש דברים שאפשר להשיג על ידי שמיעה. רבינו יונה אומר שדברים שמשיגים ע"י שמיעה זה יותר נחרט מאשר דברים שרואים. שומעים זה אוזן שומעת, וחוץ מזה כתוב "שמועה טובה תדשן עצם" שיש מעלה מיוחדת בשמיעה, שאפילו את הדברים שלא מרגישים זה מדשן. כמו המעשה עם אספסינוס ששמע שמועה טובה ולא יכל להוריד את הנעל ולא ללבוש אותה. רואים שבשמיעה יש כח מיוחד.
"באנו כאן באסיפה הזו לא רק לראות אלא גם לשמוע, והשמיעה הזו זה שמיעה שתשפיע. כאן זכינו לשמוע שמיעה שלא תהיה רק לעכשיו, אלא כל הזמן נשמע את זה ונשמע את זה וזה ייחרת אצלינו".
Post Comment