‘אבי תנועת המוסר’ רבי ישראל מסלנט זצ"ל | שורות קצרות לרגל יום ההילולא

‘אבי תנועת המוסר’ רבי ישראל מסלנט זצ"ל | שורות קצרות לרגל יום ההילולא

רבי ישראל ליפקין מסלנט (סַלַנְטֶר) זצ"ל נולד בליטא בכ' בחשוון ה'תקע"א. דמותו הייחודית והשפעתו העמוקה חוללו מהפכה בעולם התורה והמוסר והניחו יסוד לתנועת המוסר שהתפשטה ברחבי ליטא ואירופה. ומאוחר יותר בכל העולם כולו.
ישראל הצעיר גדל בעיירה זאגר, סמוך לשאולאי, כבנו של רבי זאב וולף ליפקין, רב ומחבר. כבר בנעוריו ניכרה בו גאונות ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה בסלנט אצל רבי צבי הירש ברוידא. בגיל 14 נשא לאישה את בתו של רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט. נקודת מפנה משמעותית בחייו הייתה פגישתו עם רבי יוסף זונדל מסלנט, תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין. רבי ישראל ראה ברבי זונדל את רבו המובהק ואימץ את דרכו. רבי זונדל הדגיש בפניו את הצורך בלימוד מוסר מעמיק ויסודי.
בשנים 1840–1848 כיהן רבי ישראל כראש ישיבה בווילנה, בתקופה זו החל לפעול במרץ להחדרת לימוד המוסר בקרב הציבור הרחב. הוא ניצל את מעמדו ותפקידו כדי לשאת דרשות נלהבות שמשכו אלפים. דרשותיו התמקדו בחובותיו המוסריות של האדם, ושאבו השראה מספרי מוסר ידועים כמו "חובת הלבבות" ו"מסילת ישרים". גישתו הייתה חדשנית, שכן בתקופה זו נהוג היה להתמקד בלימוד סוגיות תלמודיות בלבד, מבלי לעסוק כמעט בתכנים מוסריים והשקפות עולם.
במקביל, החלה תנועת ההשכלה להתבסס בליטא, ורבי ישראל התייחס לדברי המשכילים בכתביו ודרשותיו. דרכו הנפלאה ושיטתו המנומקת משכו תלמידים רבים, וישיבות נוספות בהנהגתו קמו ברחבי רוסיה, ליטא ופולין.
בשנת 1848, עקב לחץ השלטונות, עבר רבי ישראל לקובנה, ובשנת 1857 עבר לקניגסברג שבפרוסיה המזרחית. בשנת 1860 הקים בית מדרש ללימוד מוסר בממל. הוא השפיע על יהודים רבים לשוב לשמירת מצוות, ואף גרם לסוחרים לסגור את עסקיהם בשבת. רבי ישראל לא הסתפק בפעילותו המקומית, אלא שאף להפיץ את תורתו ברחבי אירופה. הוא ייסד את כתב העת "תבונה", שעסק בהלכה ובמוסר יהודי, ובשנת 1858 פרסם את "אגרת המוסר", הנחשבת לאחד הטקסטים המכוננים של תנועת המוסר.
רבי ישראל סלנטר נפטר בכ"ה בשבט ה'תרמ"ג (2 בפברואר 1883) בקניגסברג. מקום קבורתו נמצא בעיר זו.
אחד ממאמריו המפורסמים שהפך לאבן יסוד בתורת המוסר – מספר על יהודי סנדלר שראה עובד אל תוך הלילה לאור נר. רבי ישראל שאלו עד לאיזה שעה אתה עמל במלאכתך? ויען הסנדלר: "כל זמן שהנר דולק, אפשר לתקן". "החזק במוסר"
חלק גדול מאחינו בני-ישראל, כמעט רובן ככולם, לא יאכלו בלי נטילת-ידים חלילה, אף גם בעת אשר ירעבו ויצטערו הרבה. ובלשון-הרע החמורה, בנקל יעברו עליה גם בלי תאווה גדולה. עתה הננו רואים, כי עיקר השמירה מהעבירה היא רק לעשות את ההרגל טבע אצל האדם. על-כן, אף אם יתאמץ האדם הלזה ללכת בדרכי המוסר, ליגע עצמו בשמירה מלשון-הרע עם כל חושיו ורעיוניו כיאות, בכל זאת, כל עוד שלא נתחלף טבעו והרגלו בזה שלא יהיה לו שום חפץ טבעי לספר לשון-הרע, יותר יעבר בנקל על לשון-הרע מאשר יאכל בלי נטילת-ידים חלילה.

וכן הוא העניין בכל מיני עבירות, הכל לפי האדם והזמן והמחוז, כי גם לא כל המחוזות שוות בזה, כי אם מתחלפים בעניינן, כל מחוז יש לו עבירות אחרות אשר ישמר אצלם בנקל, ומרוחק מהם בטבע. וזאת הלא ידוע, כי השתנות הטבע תוולד רק מלימוד והרגל רב. ולכן היסוד העיקרי והעמוד הנכון להכין את עצמו לשמירה מהעבירות ועשיית המצוות, הוא רק הלימוד הרב בהלכה זו הנוגעת לעבירה זו או למצווה זו, ובפרט בעיון הדק היטב, כי זה הלמוד עושה קניין חזק בנפש להיות העבירה מרוחקת ממנו בטבע. (מתוך אגרת המוסר)