תסמונת המתחזה | הפחד הבלתי נגמר להיחשף כאדם חסר יכולת

האם קרה לך שהרגשת שההצלחה שלך היא תוצאה של מזל בלבד? שאנשים סביבך מעריכים אותך יותר ממה שמגיע לך באמת, ושיום אחד כולם יגלו שאתה לא באמת יודע מה אתה עושה? אם התשובה חיובית, אתה לא לבד. התחושה הזו נקראת "תסמונת המתחזה" (Impostor Syndrome), והיא פוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם – מצליחים ומוכשרים ככל שיהיו.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
למרות שהתופעה אינה נחשבת להפרעה קלינית מוכרת, מחקרים מצביעים על כך שהיא עלולה לפגוע באיכות החיים, בביטחון העצמי ובהתקדמות בקריירה. אנשים שסובלים מתסמונת המתחזה נוטים להטיל ספק בערכם, לחשוש מחשיפת "התרמית" שלהם, ולעיתים אף נמנעים מהזדמנויות חדשות מחשש שייכשלו ויאוששו את התחושה שהם אינם מתאימים באמת לתפקידם (Clance & Imes, 1978; Bravata et al., 2019).
מהי תסמונת המתחזה?
הגדרה והתפתחות המושג
תסמונת המתחזה היא תופעה פסיכולוגית שבה אדם אינו מסוגל להפנים את הישגיו והצלחותיו, גם כאשר יש ראיות חד-משמעיות לכך שהוא ראוי להן. במקום להכיר בכישרונותיו ובעבודתו הקשה, אנשים אלה מאמינים שההצלחה שלהם היא תוצאה של מזל או הטעיה, ושבמוקדם או במאוחר כולם יגלו שהם אינם מוכשרים כפי שנדמה.
המונח נטבע לראשונה על ידי הפסיכולוגיות ד"ר פולין קלנס וד"ר סוזן איימס בשנת 1978, במסגרת מחקרן על נשים מצליחות בעולם העבודה. הן גילו כי נשים רבות – למרות הישגיהן המרשימים – חשו שהן אינן ראויות לתפקידים שהגיעו אליהם (Clance & Imes, 1978). מאז, מחקרים רבים הראו כי התופעה אינה ייחודית לנשים, אלא קיימת גם בקרב גברים, סטודנטים, אנשי מקצוע ובני קבוצות מיעוטים חברתיות ותרבותיות (Bravata et al., 2019).
כיצד תסמונת המתחזה באה לידי ביטוי?
אנשים עם תסמונת המתחזה מתמודדים עם ספק עצמי כרוני ופחד מחשיפה. התחושה הזו יכולה להוביל לתגובות שונות, כולל שאיפה לפרפקציוניזם, עבודה יתר על המידה, הימנעות מלקיחת קרדיט על הישגים, ואף חרדה ודיכאון. חלקם עלולים להימנע מבקשת קידום או מהשתתפות בפרויקטים משמעותיים מתוך חשש שלא יצליחו ו"יחשפו" כמתחזים (Neureiter & Traut-Mattausch, 2016). מי סובל מתסמונת המתחזה?
1. אנשי קריירה מצליחים
למרות שאנשים רבים מניחים שתסמונת המתחזה משפיעה בעיקר על אלו שנמצאים בתחילת דרכם, מחקרים מראים כי היא נפוצה גם בקרב אנשים שנמצאים בעמדות בכירות. מנהלים בכירים, מדענים, מורים, רופאים, שחקנים ואמנים רבים מתמודדים עם התחושה שהם אינם באמת ראויים למעמדם. מחקר שנערך על ידי Vergauwe et al. (2015) הראה כי מנהלים בכירים עם תסמונת המתחזה חווים רמות גבוהות של לחץ, חרדה ותחושת חוסר התאמה, גם לאחר שנים של ניסיון מוצלח בתחומם.
2. סטודנטים ואקדמאים
ההשכלה הגבוהה היא קרקע פורייה לתסמונת המתחזה. לפי Parkman (2016), כ-70% מהסטודנטים לתארים מתקדמים חווים תחושות של מתחזה בשלב מסוים בלימודיהם. הסטודנטים נוטים להאמין שהם התקבלו לאוניברסיטה או קיבלו מלגות רק בגלל מזל, והם חוששים שהם אינם חכמים או מוכשרים כמו עמיתיהם.
3. בני קבוצות מיעוטים תרבותיים וחברתיים
אנשים המשתייכים לקבוצות מיעוטים חברתיות ותרבותיות חווים תסמונת מתחזה בתדירות גבוהה יותר. מחקרים מצביעים על כך שגורמים כמו פערים סוציו-אקונומיים, רקע משפחתי שונה ותחושת זרות יכולים להוביל לתחושה של חוסר שייכות במוסדות אקדמיים ובמקומות עבודה (Cokley et al., 2013).
דוגמאות לאנשים מוצלחים שחוו את תסמונת המתחזה
1. אלברט איינשטיין – המדען שהרגיש שהוא לא מספיק חכם
אלברט איינשטיין, מי שהיה פיזיקאי דגול, זוכה פרס נובל, שתורת היחסות שלו חוללה מהפכה בעולם המדע ושינתה את הבנתנו את היקום, ושנחשב לאחד המוחות הגדולים בהיסטוריה.
למרות הישגיו העצומים, איינשטיין היה ידוע בכך שהמעיט בערך יכולותיו וטען כי הצלחתו היא 'תוצאה של מזל'. הוא אמר פעם: "ההערכה הרבה שרוחשים לי גורמת לי לתחושת אי נוחות עמוקה, אני מרגיש כאילו אני מתחזה בלתי רצוי". (מתוך: Calaprice, A. (2011). The Ultimate Quotable Einstein)
גם איינשטיין, הגאון הידוע, הרגיש לעיתים קרובות שהוא אינו ראוי לכבוד שניתן לו, ואף חשש כי יבינו שהוא לא באמת חכם כמו שהאמינו עליו. עד סוף חייו, הוא טען שהוא פשוט בר-מזל שהיה "במקום הנכון בזמן הנכון". 2. מישל אובמה – הגברת הראשונה עם ספקות עצמיים
מישל אובמה היא אחת הדמויות המוערכות בעולם הפוליטי והחברתי בארה"ב, עו"ד, סופרת, ופעילה חברתית. היא כיהנה כגברת הראשונה של ארה"ב בין השנים 2009-2017, והובילה יוזמות חברתיות רבות בתחומי הבריאות, החינוך וזכויות הנשים.
בספרה Becoming (2018), מישל אובמה הודתה כי במשך שנים ארוכות היא חשה שהיא אינה ראויה למעמדה, וכי היא חיה בפחד תמידי מהיום שבו אנשים "יגלו" שהיא אינה חכמה או מוצלחת כמו שנדמה להם.
באחד מנאומיה אמרה: "אני עדיין חווה תחושות של תסמונת המתחזה, שמדי פעם גורמות לי לשאול: 'האם אני מספיק טובה? האם אני חכמה מספיק? האם אני באמת שייכת לכאן?'"
כך שלמרות היותה אשת ציבור מובילה, היא חוותה חוסר ביטחון וספקות עמוקים לגבי ערכה ותרומתה. עם הזמן, היא למדה להתמודד עם התחושות הללו ולזהות שהן אינן משקפות את המציאות.
3. מאיה אנג'לו – הסופרת הגדולה שחששה להיות "נחשפת"
מאיה אנג'לו הייתה משוררת, סופרת ופעילת זכויות אזרח אפרו-אמריקאית מהחשובות בהיסטוריה האמריקאית. ספרה האוטוביוגרפי I Know Why the Caged Bird Sings (1969) הפך לאחד הספרים החשובים באמריקה ובעולם כולו במאה ה-20.
למרות הצלחתה האדירה, אנג'לו הודתה פעמים רבות שהיא חשה כי יום אחד כולם יבינו שהיא בעצם "לא טובה מספיק". באחד הראיונות שלה היא אמרה: "בכל פעם שאני מפרסמת ספר, אני חושבת לעצמי: 'הנה זה קורה! הם סוף סוף יגלו שאני מתחזה, שאני בעצם לא יודעת לכתוב!'"
כך שלמרות היותה סופרת עטורת שבחים, היא חוותה תחושה של רמאות ופחד תמידי מחשיפת "האמת" שהיא עצמה חשבה עליה – שלא הייתה טובה כמו שכולם חשבו.
4. שארל דה גול – המנהיג שחווה חוסר ביטחון
שארל דה גול היה נשיא צרפת, גנרל במלחמת העולם השנייה ומי שהנהיג את צרפת בתקופות קריטיות של שינוי והתמודדות עם אתגרים לאומיים.
למרות עמדת ההנהגה והביטחון שהפגין כלפי חוץ, מסמכים אישיים מראים כי הוא היה מוטרד לעיתים קרובות מחשש שאינו מספיק טוב להנהיג את צרפת. הוא חש שלמרות הישגיו, הוא עלול לא לעמוד בציפיות הגבוהות שהציבו לו אחרים.
כך שגם מנהיגים דגולים חווים תסמונת מתחזה, כיוון שהם נדרשים להיות בעלי ביטחון עצמי רב, למרות שלעיתים קרובות הם חשים שהם אינם מספיק מוכנים או מוכשרים לתפקידם. מדוע זה קורה? גורמים פסיכולוגיים וחברתיים
1. חינוך וסביבה משפחתית
חינוך נוקשה, ציפיות גבוהות מצד ההורים או חוסר עידוד של הישגים אמיתיים יכולים להוביל להיווצרות תסמונת המתחזה. אנשים שגדלו בסביבה שבה רק הצלחה מושלמת זכתה להכרה עלולים להרגיש שאם אינם מצליחים בכל היבט, הרי שהם כישלון (Cope et al., 2020).
2. תרבות הפרפקציוניזם
מחקרים הראו כי אנשים עם נטייה לפרפקציוניזם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמונת מתחזה. אנשים אלה מציבים לעצמם רף הצלחה בלתי אפשרי, וכאשר הם אינם עומדים בו – הם חשים כישלון מוחלט (Neureiter & Traut-Mattausch, 2016).
3. מדיה חברתית והשוואתיות
מחקר של Mulder & Papp (2019) מצא כי שימוש אינטנסיבי ברשתות החברתיות מגביר את תחושת המתחזה. במדיה החברתית נחשפים להצלחות של אחרים ללא ההקשר המלא של הכישלונות והאתגרים שמאחוריהן, מה שמוביל לתחושה של חוסר התאמה עצמית.
כיצד ניתן להתמודד עם תסמונת המתחזה?
1. שינוי דפוסי חשיבה
השלב הראשון בהתמודדות עם תסמונת המתחזה הוא הכרה בכך שהתחושות הללו אינן משקפות את המציאות. מחקר של Bravata et al. (2019) מצא כי עבודה על שינוי השפה הפנימית עוזרת להפחית את תחושת המתחזה.
2. רישום הצלחות והישגים
תיעוד כתוב של הצלחות, גם אם הן נראות קטנות, מסייע להפנמת ההישגים ולשבירת תחושת ה"תרמית". לפי Parkman (2016), אנשים שמנהלים יומן הצלחות מדווחים על שיפור בתחושת הביטחון העצמי שלהם.
3. חיפוש תמיכה ושיתוף רגשות
מחקרים הראו כי שיתוף התחושות עם אחרים – בין אם עמיתים לעבודה, חברים או מטפל מקצועי – מסייע להפחתת תחושת הבדידות ולהבנה שרבים חווים את אותן תחושות (Rohrmann et al., 2016).
סיכום: לא לבד במערכה
תסמונת המתחזה היא תופעה פסיכולוגית נפוצה, אך היא אינה גזירה משמיים. באמצעות זיהוי דפוסי החשיבה, אימוץ גישה חיובית כלפי הישגים והצלחות, ושיתוף התחושות עם אחרים, ניתן להתמודד עם התופעה ולחיות חיים מלאים ובטוחים יותר. ההצלחה שלך אינה מקרית – היא שלך, כי עבדת עבורה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
מקורות אקדמיים:
Bravata, D. M., et al. (2019). Prevalence, predictors, and treatment of impostor syndrome: a systematic review. Journal of General Internal Medicine, 35, 1252-1275.
Clance, P. R., & Imes, S. A. (1978). The impostor phenomenon in high achieving women. Psychotherapy: Theory, Research & Practice, 15(3), 241-247.
Cokley, K., et al. (2013). Impostor feelings and academic achievement. Journal of Counseling Psychology, 60(4), 463.
Parkman, A. (2016). The Impostor Phenomenon in Higher Education. Journal of Higher Education Theory and Practice, 16(1), 51-60.