מחותן בשבעה שמות | אל מקורותיהם של שמות יתרו
פרשת יתרו, נקראת על שמו של חותן משה, וכך הוא נקרא עד ימינו, אך עיון קל ברש"י מגלה שליתרו היה באמתחתו עוד ששה שמות נוספים.
"ז' שמות נקראו לו: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל".(רש"י שמות יח, א) דבריו של רש"י מקורם כידוע, במכילתא ובתנחומא פרשתן.
יתרו
השם יתרו הוא הנודע ביותר מבין כל השמות – ומקרא מלא דיבר הכתוב: וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתָנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן (שמות ג, א), ולאחר מעמד הסנה הוא מבקש ממנו רשות לחזור למצרים, כפי שמספרת התורה (שם ד, יח) "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָא וְאָשׁוּבָה אֶל אַחַי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים – וַיֹּאמֶר יִתְרוּ לְמשֶׁה לַךְ לְשָׁלוֹם".
מפסוק זה אנו למדים ללא ספק שיתר ויתרו הם אותו אדם, שהרי בתחילת הפסוק הוא קרוי יתר ובסופו הוא קרוי יתרו.
מרן האבן עזרא בפירושו כותב: יתר ויתרו אם כן הם אותו אדם, ואין בזה שום דוחק. וכדוגמה לכך הוא מציין לדברי הפוסקים: גֶשֶׁם (נחמיה ו, ב) שהוא גַשְׁמוּ (שם פסוק ו)או יְהוֹיָכִין (מ"ב כד, ו) שנקרא גם יְכָנְיָה (ירמיה כז, כ) או כָּנְיָהוּ (שם כב, כד) ועוד.
רעואל
כשמשה מציל את בנותיו של כהן מדין מן הרועים, הן חוזרות אל "רְעוּאֵל אֲבִיהֶן" ומספרות לו (שמות ב, יח) והוא בתגובה קורא למשה לאכול לחם. משה מתרצה 'לשבת את האיש' (פסוק כא) והוא – נותן את צפורה בתו למשה (שם).
רש"י כאמור נוקט את הדעה 'שבעה שמות נקראו לו'. ואכן מצינו שהמקרא מכנה אדם בשמות שונים,
אפשרות אחרת מביא רש"י בשם הספרי: רעואל היה אבי יתרו, ומדוע כתוב 'רעואל אביהן'? לפי שהתינוקות קורין לאבי אביהן – אבא.
פירוש זה מעלה כמה תמיהות ראשית, הכתוב ממשיך ומספר שרעואל הזמין את משה לביתו לאכול לחם, משה הסכים לשבת עמו והוא נתן את צפורה בתו למשה, והרי ציפורה לא הייתה בתו אלא נכדתו.
גם כאן ראב"ע (במדבר י, כט) מיישב זאת באומרו כי בת הבן נקראת בת, מכאן נראה שרעואל הסבא הוא היה זה הקובע בבית יתרו ולא יתרו.
חובב
בספר במדבר (י, כט) אומר משה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, שילך עמם במדבר "כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָנוּ לְעֵינָיִם". 'כי על כן ידעת חנותנו' הרי שהוא באותה פעם שיתרו חותן משה בא אל המקום אשר הוא חונה שם הר האלוקים.
אם רעואל הוא יתרו, אם כן בהכרח שחובב היה בנו, גיסו של משה, ונפרש את המילים 'חותן משה' על רעואל. והרי כתוב אחר (שופטים ד, יא) אומר "מִבְּנֵי חֹבָב חתֵן מֹשֶׁה", הרי שחובב עצמו היה חותן משה. על כן פירש רבי יונה אבן ג'נאח (שרשים ערך חתן, וגם רד"ק מביאו בערך הנ"ל) שאחי האשה נקרא חותן, היינו מי שמתקשר עם החתן בקשרי חיתון [וידוע שהמלה 'חתן' אינה קשורה כלל לאשה, ולא על שמה הוא נקרא חתן אלא על שם קשרי החיתון שהוא קושר עם חותנו, עיין רד"ק בשרשים בערך הנ"ל]
שמות נוספים
לגבי השמות הנוספים – חבר, קיני ופוטיאל – צריך עיון גדול על כך שחז"ל קישרו אותם ליתרו, שכן אין במקרא שום רמז לכך. בתנך שמות אלו מופעים בהקשר של אנשים אחרים בתכלית.
יעל הייתה 'אשת חבר הקיני', גם הכתוב בשופטים (ד, יא) "וְחֶבֶר הַקֵינִי נִפְרָד מְקַיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה", הרי אין כתוב כאן אלא שלחובב חותן משה, היה צאצא בשם קין שממנו צמח שבט שנקרא 'הקיני', אבל מה לזה וליתרו? וכמו כן צריך להבין מדוע קשרו את פוטיאל, חותנו של אלעזר הכהן (שמות ו, כה), ליתרו? וצריך עיון.
Post Comment