סיום המלחמה ונסיגה מוחלטת מהצירים: אלו המשמעויות של קיום שלב ב' בעסקה | סקירה
שיחות המשא ומתן לשלב הבא בעסקה מול חמאס צפויות להתחיל כבר בימים הקרובים, כאשר במקור תאריך היעד עמד על אמש, 16 יום לאחר כניסת ההסכם לתוקפו.
הנושא המרכזי שיעמוד על הפרק הוא ניסוח הסכם כולל שיביא לסיומה של המלחמה ולהשבת החטופים. שלב זה כולל מספר צעדים עיקריים אשר עשויים לשנות באופן דרמטי את המצב הביטחוני והמדיני באזור, כאשר ישראל תחזיר דה-פקטו את השליטה לידי חמאס, בתקווה שתצליח להוציא בשלב מאוחר יותר את ארגון הטרור מהרצועה בסיוע של לחץ אמריקני.
במסגרת השלב המדובר, צפויה להיות הכרזה על סיום מוחלט של המלחמה, וזאת עוד לפני שממשלת ישראל תשיג את מטרתה המוצהרת של הפלת שלטון חמאס ברצועת עזה.
ההחלטה הזו עשויה לעורר מחלוקת ציבורית ופוליטית בישראל, שכן היא מעלה שאלות לגבי המשך הנוכחות הצבאית הישראלית באזור והשגת יעדי המלחמה שהוגדרו בתחילתה. ההחלטה על קיומו של השלב השני בסיום 42 הימים צפויה גם להביא לפרישתה של הציונות הדתית בהתאם להתחייבות של העומד בראשה, השר בצלאל סמוטריץ'. צעד נוסף שמתוכנן במסגרת העסקה הוא נסיגה מלאה של כוחות צה"ל מכל שטחי הרצועה, לרבות אזורים אסטרטגיים כמו ציר פילדלפי והאזור ששימש כחיץ ביטחוני בין ישראל לעזה. נסיגה זו צפויה לשנות באופן משמעותי את מאזן הכוחות בשטח ולהשפיע על אופן השליטה במעברים ובתנועה באזור. הדבר צפוי להיות אחד מהנושאים המרכזיים שעליהם תתקיים מחלוקת במהלך המשא ומתן, בשל השלכותיו הביטחוניות.
אם עד כה ישראל נסוגה משני הצירים באופן חלקי, כוחות צה"ל עדיין מחזיקים בחלקים מסוימים הן בפילדלפי והן בנצרים, ונסיגה מוחלטת משמעותה שלא יישאר חייל אחד ברצועת עזה, למעט באזור החיץ בעובי קילומטר בודד, עליו עדיין אין הסכמה בין ישראל לחמאס – שדורש נסיגה מוחלטת כפשוטו.
מרכיב נוסף בעסקה הוא התחלת תהליך שיקום מלא של רצועת עזה, שיכלול הזרמת כספים מסיבית ממדינות זרות לצורך בנייה מחדש של תשתיות הרוסות, שיפור מערכות הבריאות והחינוך והשבת החיים למסלולם. מדובר במהלך רחב היקף שישפיע על המצב הכלכלי והחברתי ברצועה, וישראל תצטרך להכריע כיצד היא מתייחסת למעורבות הבינלאומית בהליך זה. הצפי הוא שחמאס יעשה שימוש נרחב בכספים הרבים שיוזרמו לרצועה לצורך בנייה מחדש של תשתיות הטרור שלו שהושמדו ברובן על ידי ישראל. אחד מהסעיפים הקריטיים במשא ומתן צפוי להיות סוגיית שחרור החטופים שנותרו בידי חמאס, המוגדרים כ"סקטור החיילים". על פי דרישת חמאס, שחרורם יותנה בשחרור מסיבי של אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל, בהם כאלה שנשפטו למאסרי עולם על רצח יהודים. בעבר צוטט בכיר חמאס, ח'ליל אלחיה, כאומר כי הארגון תובע שחרור של חמש מאות מחבלים עבור כל חייל ישראלי.
אף על פי שמפתח החילופים המדויק לא פורסם, ניתן להעריך כי דרישות חמאס יהיו גבוהות בהרבה מאלו שיושמו בעבר, למשל בעסקת שחרור החיילות, שבמסגרתה שוחררו עשרות אסירים ביטחוניים בעבור כל אחת מהן.
המשא ומתן הקרוב צפוי להיות מורכב ומתוח, כאשר הצדדים יידרשו להכריע בנושאים ביטחוניים, מדיניים והומניטריים רגישים ביותר. ההשלכות האפשריות של העסקה חורגות מגבולות רצועת עזה, ויגררו תגובות פוליטיות וציבוריות גם בישראל וגם בזירה הבינלאומית.
עיניה של ישראל נשואות בימים אלו לוושינגטון הבירה, בשעה שראש הממשלה והדרג המדיני מנסים "לבדוק את הדופק" בבית הלבן, ולהבין אם הנשיא טראמפ יעמוד לצד ישראל בדרישותיה הלגיטימיות במהלך המשא ומתן.
אמש (שני), אמר טראמפ לעיתונאים בחדר הסגלגל כי אין לו "ערבויות" לכך שהעסקה תימשך, מי לאחר מכן "תיקן" אותו השליח למזרח התיכון ויטקוף כאשר הפנה אליו הנשיא את השאלה, ואמר כי כרגע אין סיבה שלא. ימים יגידו.
Post Comment