"כמה דקות של נחת" // אופיר סובול

"כמה דקות של נחת" // אופיר סובול

השבת, כ"ה בטבת, ציינו את יום השנה לפטירתם של:
זמר האופרה האגדי והחזן ראובן (ירחמיאל) ריצ'ארד טאקר – 50 שנה למותו.
הטנור והחזן יעקב בן אברהם ברקין – 29 שנה למותו.
אביו, החזן אברהם בן אלחנן ברקין – 86 שנה למותו.
זו לא טעות! החזנים ברקין – האב והבן הלכו לעולמם, באותו תאריך עברי, בהפרש של 57 שנה.
בשל יכולותיו המופלאות של יעקב ברקין, הוצעה לו משרה קבועה ב"מטרופוליטן אופרה" בניו-יורק, לאחר שהחליף באחת מההצגות את ריצ'ארד טאקר (שנפטר בדיוק באותו התאריך 21 שנים לפניו). ברקין סירב בנימוס, באומרו: "אינני מוכן לוותר על עמוד התפילה", אך לא סירב להחליף את טאקר, כחזן קבוע בימים הנוראים, במלון "קונקורד" המפורסם, בניו-יורק.
בשנת 1976 הקליט יעקב ברקין עם מקהלת הילדים "בית אברהם", באוהיו את "הנה יום הדין" – תקליט לימים הנוראים, מיצירותיו של החזן, המלחין, המוזיקולוג והפדגוג העולמי, פרופ' שלום (סילבן) קליב, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, בגיל 95, בשיקגו.
לשוחרי החזנות והמוזיקה היהודית ברחבי העולם, הוא מוכר כשלום קליב. במאמריו ובחיבוריו האחרים, הוא מוכר כסילבן קליב. שני השמות ניתנו לו כשמות פרטיים כפולים בלידתו.
קליב, ששימש משנת 1978, כחזן בקהילת "בית ישראל", בפלינט – מישיגן, החל לשיר בגיל 11, וניצח על מקהלות בית כנסת שונות, באזור שיקגו, כבר בגיל 14 עד 18. בגיל 19, כבר נכנס לתפקידו הראשון, במכון למוזיקה יהודית של המכללה למדעי היהדות, כמדריך נוסח וחזנות. בתקופה זו ולאחריה, קליב עבד בשיתוף פעולה הדוק עם החזנים טודרוס גרינברג ויהושע לינד – חזני שיקגו הבולטים אז. מהם, צבר קליב ניסיון רב ערך והדרכה בלתי רשמית בחזנות על כל רבדיה. קליב ערך, עיבד ושכתב מחדש את כל יצירותיו של גרינברג – תהליך, שהחל עוד בהיותו בן 13! ונמשך עד מותו של גרינברג ב-1976. באופן דומה, קליב ערך, והכין לפרסום, שני כרכים של יצירות של החזן יהושע לינד. קליב רכש בהדרגה מוניטין לאומי על עיבודים וליווי מוזיקליים משובחים במיוחד, ועל מיומנותו בתיווי קטעי חזנות.
לא ניתן לסכם בכמה שורות את תרומתו העצומה ופועלו של קליב בכ-80 שנות עבודתו המוזיקלית. הוא הוציא לאור אנתולוגיות לכל ימות השנה, כתב ועיבד מאות יצירות. לחובבי החזנות הוא מוכר, בעיקר, בזכות 2 יצירות מופלאות:
1. "הרנינו גויים עמו" – שפרסם החזן דוד בגלי.
2. "ובשופר גדול" – שפרסם החזן יעקב ברקין, בשנת 1976.
בשנת 1988 קיימנו בהיכל קונצרט הצדעה לכבודו של ברקין. כדי לשכנע את ברקין המבוגר… (74) להגיע לארץ, הציע לו אבא לבצע, לראשונה, עם התזמורת ומקהלת החזנים "יובל" את "ובשופר גדול" – היצירה הדרמטית ביותר שכתב קליב. את ביצועו המופלא עם שירתו האלגנטית והצלולה, נשימותיו הארוכות וקולו האדיר והמפואר, אפשר למצוא בערוץ שלנו.
ב-2 במאי 1982, 6 שנים לאחר ביצוע הבכורה של "ובשופר גדול" של ברקין, הוזמן לאותו המקום החזן יאן פירס. פירס, שבחודש שעבר ציינו 40 שנה לפטירתו, ביצע את היצירה שוב עם המקהלה המארחת – מקהלת הילדים "בית אברהם". בקונצרט לכבודו של קליב בוצעו יצירות נוספות שלו, והוא ראה אור בתקליט 601-TR של פירס, בשנת 1983.
בכ"ט בטבת, השבוע לפני 34 שנה, ערב מלחמת המפרץ הראשונה, קיימנו בהיכל, קונצרט לציון 16 שנים לפטירתו של ריצ'ארד טאקר, למען "בית חינוך עיוורים ירושלים". ביום, שבו פג האולטימטום שנתנו לעירק בעלות הברית והחשש מתחילת המלחמה, הצטופפו בהיכל יותר מ 2,000 איש, כאשר הם נושאים באמתחתם את מסכות האב"כ כנדרש. בקונצרט בוצעה גם יצירתו של קליב "ובשופר גדול". מי שנבחר לבצעה הפעם היה החזן אלברטו מזרחי. מזרחי שינן לעומק את ביצועו הפנומנאלי של ברקין, והוסיף לו את קסמו החזני המיוחד, אותו השריש לו מורו ורבו, החזן משה גנטשוף.
ברקין וקליב לא זכו לצפות בביצוע ההיסטורי, שאנו מעלים לראשונה היום, אך לכל אחד מהם הכנו ושלחנו קלטת אודיו עם הביצוע של מזרחי.
באחד הלילות, בין האזעקות והטילים מעירק, שניהם התקשרו, ובכמה דקות של נחת, הם הודו לאבא – גם על המשלוח וגם על הביצוע.
לזכרם של יעקב ברקין ופרופ' שלום קליב.