אחד מכל חמישה ישראלים – מעשן; וכמה חרדים מעשנים?

משרד הבריאות מפרסם את דו”ח העישון לשנת 2023. דוח העישון מוגש לכנסת בהתאם לחוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, ומציג את תמונת המצב על מגפת העישון בישראל. הדוח נועד להעלות לסדר היום הציבורי את הנושא ולהדגיש את הצורך למאבק בתופעת העישון ובנזקיה הקשים.
במשרד הבריאות מציינים כי “צמצום תופעת העישון ונזקיה היא אחת המשימות הלאומיות החשובות בתחום בריאות הציבור, כאשר משרד הבריאות מחויב למאבק בעישון והשלכותיו”.
ההערכות הן שבישראל אחוז המעשנים עומד על למעלה מ־20% מהאוכלוסייה הבוגרת, וכי העישון הוא הגורם לכ־8,000 מקרי מוות בשנה, כ־10% מהם בקרב לא-מעשנים שנחשפו לעישון של אחרים (עישון כפוי), כתוצאה ממחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם ובכללן שבץ מוחי, מחלות נשימה, סוכרת ועוד.
בעולם, בכל שנה מתים כ-8 מיליון בני אדם כתוצאה מעישון, ומחצית מכלל המעשנים צפויים לחלות ולמות מתחלואה הנגרמת בעקבות העישון. משרד הבריאות מזכיר – הדרך הטובה ביותר להפסיק לעשן היא לא להתחיל כלל.
מנתוני הדו”ח עולה, כאמור, כי אחד מכל חמישה ישראל מעשן. שיעור העישון בקרב הגברים עומד על 28.1%. שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה מהחברה היהודית – 23% לעומת 19.9%.
בהשוואה בין חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים באוכלוסייה היהודית בלבד, שיעור העישון הגבוה ביותר נמצא בקרב מסורתיים -25.6%, וספציפית בקרב גברים מסורתיים – 34.1%.
לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר נצפה בקרב חרדים – 9.8%, וספציפית בקרב נשים חרדיות – 2.0% בלבד.
שיעור המעשנים שדיווחו על צריכה של למעלה מ-20 סיגריות ביום היה גבוה יותר בערבים בהשוואה ליהודים, הן בגברים והן בנשים, וגבוה יותר בגברים בהשוואה לנשים, הן בערבים והן ביהודים.
הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות במרואיינים המעשנים בהווה או במרואיינים שעישנו בעבר היה 18.3 בגברים יהודים ו-20.6 בגברים ערבים.
בין השנים 2023-2016 נצפתה מגמת ירידה מובהקת בשיעורי העישון רק בקרב נשים יהודיות. בשאר קבוצות האוכלוסייה והן בסך האוכלוסייה לא נצפו שינויים מובהקים בשיעורי העישון בשנים אלו.
שיעור העישון היומי (אשר לא כולל מעשנים מידי פעם) בקרב גברים בישראל – 23%, גבוה מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD שם הוא עומד על 20%.
26.0% מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון כפוי, 21.3% ביהודים ו-39.9% בערבים. 27.2% בגברים ו-25.1% בנשים.
המקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי בקרב לא-מעשנים היו אצל חברים/משפחה – 50.6% ובמקומות ציבוריים פתוחים – 47.4%.
2.3% מכלל המרואיינים דיווחו על שימוש באייקוס (מוצר לחימום טבק) ו/או בסיגריה אלקטרונית, יותר בגברים בהשוואה לנשים (2.7% 1-1.9%, בהתאמה) ויותר בערבים בהשוואה ליהודים (2.9% ו- 2.2%, בהתאמה). שיעור זה, למרות היותו נמוך, מציג מגמת עלייה בהשוואה לסקרים הקודמים. הדו”ח המלא: לפי הדו”ח, חלה ירידה במספר הקנסות שחולקו במסגרת אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. ב-2023 ניתנו 3,864 דוחות וקנסות על עישון במרחב הציבורי לעומת 10,115 דוחות וקנסות ב-2022.
מתוך 257 רשויות מקומיות בישראל – רק 51 רשויות הגישו את הדוח לאכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לשנת 2023, לעומת 81 שעשו זאת בשנת 2022. הרשויות שנתנו הכי הרבה קנסות הן באר שבע עם 1,127 קנסות, קמת גן עם 553 וחדרה עם 508. הרצליה, דימונה ונשר הסתפקו בדוח אחד בכל שנת 2023. ויש 14 רשויות שלא נתנו בכלל קנסות, בהן קריית אתא, מגדל העמק ואור יהודה.
בשנת 2023 הוציאו משקי הבית בישראל קרוב לעשרה מיליארד שקלים על רכישת מוצרי עישון למיניהם. הכנסות המדינה ממיסי קנייה על כלל מוצרי הטבק בשנת 2023 היו כ-8.3 מיליארד שקלים, כך לפי נתוני רשות המיסים.
הדוח מציין עוד כי הערכת העלות הישירה והעקיפה של נזקי עישון למערכת הבריאות היא כ-1.7 מיליארד שקלים בשנה. עלויות עקיפות נוספות, לכלל המשק, נגרמות כתוצאה מהפסדי פרודטקטיביות, אובדן כושר עבודה וימי מחלה – והן מוערכות בכ-1.9 מיליארד שקלים בשנה.
בדוח השנתי מובאים נתונים על מגפת העישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל נכון ל-2023, נתונים על עישון בקרב בני הנוער וחיילי צה”ל, סקירה מקיפה על פעילויות המניעה והמאמצים הרבים המושקעים בהן, המשותפים למשרדי הבריאות, החינוך והאוצר, צה”ל, קופות החולים, ארגוני חברה אזרחית וגופים רבים נוספים.
בנוסף, מציג הדוח סקירה על פעילות החקיקה והאכיפה בתחום העישון, על הגמילה מעישון בישראל ונתונים כלכליים שונים ביחס לעישון, בהם הכנסות המדינה ממיסים על טבק ועוד. המצב הלאומי מקשה על ביצוע שינויים כך שהאתגר בשנה האחרונה הוחרף. משרד הבריאות פעל בשנת 2023 ושנת 2024 בנושאים הבאים: תיקון חוק להוספת אזהרות תמונה למוצרי העישון, העלאת מיסוי והשוואתו בין המוצרים השונים ועוד. משרד הבריאות פועל מתוך מתווה שגובש עם צוות בין-משרדי וימשיך גם בשנה הקרובה.
שר הבריאות, אוריאל בוסו: “משרד הבריאות, יחד עם שותפים רבים, מקדמים יחד מהלכים על מנת לצמצם חשיפה של כלל האוכלוסייה ובייחוד של בני הנוער לכלל מוצרי העישון. כמו כן הושלמו תהליכים שונים שקידם משרד הבריאות בתחומי רגולציה וחקיקה שהביאו את מדיניות המאבק בעישון בישראל למקום מכובד בהשוואה למדינות בעולם המערבי.
“ועדיין, דרך מאתגרת עוד נמצאת לפנינו היות שאנו מתמודדים עם שחקנים מתוחכמים, חברות הטבק ומוצרי העישון החדשים והיבואנים השונים המחפשים כל דרך אפשרית להחדיר את המוצרים לשוק ולהגיע בעיקר לבני הנוער. הדאגה לבריאות הציבור נמצאת כל הזמן לנגד עינינו ואנו פועלים בדרכים שונות להתמודד עם התופעה.
“בהזדמנות זו אני קורא לכל תושבי ישראל שנמצאים במעגל העישון לפנות ולהיעזר בסיוע המקצועי לגמילה מעישון, ללא עלות, לו הם זכאים במסגרת סל שירותי הבריאות דרך המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות ובקופות החולים”.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: “מניעת העישון ונזקיו נמצאים בראש סדר העדיפויות לטיפול על-ידי משרד הבריאות. משרד הבריאות פעל ומחויב להמשיך לפעול על מנת לייצר סביבה נקיה מעישון. השנה האחרונה הייתה מאתגרת ואנחנו מחויבים לפעול בערוצים שונים – חקיקה, הסברה, גמילה – כדי למנוע כניסה למעגל העישון, ויציאה ממנו למי שכבר התמכר”.
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד”ר שרון אלרעי פרייס: “מגפת העישון היא אחת מהמגפות ההרסניות ביותר על בריאות הציבור. עישון הטבק ומוצריו הוא סיבת המוות המובילה הניתנת למניעה. סיגריות אלקטרוניות נתפסות כמוצר בריא אך הן מסוכנות, ובמיוחד לילדים ובני נוער. אחד מכל שישה ילדים ובני נוער התנסה בעישון.
“בשנת 2023 היינו עדים למחיר הכבד שעלול להיות לשימוש בסיגריות אלקטרוניות – לאחר ששני בני נוער אושפזו ואחד מהם נפטר לצערנו. על פי נתוני הסקרים המוצגים בדוח זה, התופעה המסוכנת של שימוש בסיגריות וסיגריות אלקטרוניות בקרב ילדים ובני נוער בישראל בעליה. אנחנו מחויבים לפעול להפחתת התופעה המסוכנת הזו.
“משרד הבריאות מחויב להמשיך ולהוביל את המאבק בעישון ונזקיו. נמשיך לפעול יחד עם שותפינו בחברה האזרחית, משרדי ממשלה אחרים, חברה אזרחית ורשויות מקומיות למיגור נגע העישון. נפעל לניטור מקיף ומעמיק יותר של האוכלוסייה הכללית ושל אוכלוסיות מיוחדות ולרגולציה שתוריד את הנגישות והרלוונטיות של מוצרי העישון והניקוטין לבני-נוער וצעירים. נמשיך לפעול כשותפים להכשרה והסברה בתחומים הקשורים למניעת עישון וגמילה מעישון ולהגברת האכיפה בשלטון המקומי”.