הפתק המסתורי שנפל מן השמים | למקורותיה של תפילת “ברוך שאמר”
כידוע, תפילת ‘ברוך שאמר’ הנאמרת מדי יום, לא באה לעולם אלא על ידי פתקה שנפלה מהשמים. וכך כותב המקובל האלוקי רבינו מאיר אבן גבאי בספרו ‘תולעת יעקב’:
“ברוך שאמר – וראיתי ב’אור זרוע’ כי שבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה על פי פתקה שנפלה מן השמים ומצאוהו כתוב בה, ויש בו פ”ז תיבות, וכן כתוב בספר היכלות, והסימן ‘ראשו כתם פז’ והמוסיף או גורע ממספר זה טועה וסותר הכוונה המכוונת בו כי כן קבלו איש מפי איש”.
רבותינו הפוסקים החזיקו אחריו והסכימו עם זה שתפילה זו באה כפתקה מן השמים (ב”ח או”ח נג; ט”ז או”ח נא).
כמפורסם היום אין אנו מוצאים את האמור בספר היכלות, וכך גם בספר הנודע ‘אור זרוע’ שחיברו רבינו יצחק ב”ר משה מוינה. בהם לא מופיעה אגדה מופלאה זו. אך כבר נודע שאין כוונת בעל ‘תולעת יעקב’ לספר זה אלא לספרו של רבי דוד בן רבי יהודה החסיד, נכד רבינו הרמב”ן, שאף הוא נקרא בשם ‘אור זרוע’, ושם מופיעים הדברים.
“ברוך שאמר הוא שבח גדול ומהודר ומעולה על כל התושבחות, כי אנשי כנסת הגדולה לא תקנוהו אלא חכמי המחקר ובעלי תושיה קבלו כך ממסורת הברית שפתקא נפל מן השמים והוה כתיב ביה ברוך שאמר… וברוך שאמר יש בו פ”ז תיבות והסימן בזה ‘ראשו כתם פז’ כמנין ‘פז’, והסימן ‘בפה עמו’ כי ‘בפה’ בגימטריא ‘פז’. וכל מי שמוסיף וגורע מזה המספר ודאי הוא טועה טעות גדולה, כי כן נתקבלה הקבלה איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום מפי הגבורה… וכל המוסיף גורע. לכן יש לך ליזהר שלא תוסיף בו ולא תגרע ממנו אלא פ”ז תיבות ולא יותר”.
ברוך שאמר מכנסת הגדולה או ממשה רבנו
רבינו המבי”ט כותב בספרו ‘בית אלקים’ (שער היסודות פס”א) שאפשר כי ברכת ‘ברוך שאמר’ גם היתה נאמרת בזמן המקדש לאשר היא כבר מימות משה רבינו.
ומדברי ה’אור זרוע’ אנו רואים כי אלה ואלה דברי אלוקים חיים: אכן אנשי כנסת הגדולה הם שתקנו את ברכת ‘ברוך שאמר’ בסדר התפילה, מכל מקום עיקר הקבלה היא בידינו איש מפי איש עד למשה רבינו. ומסתבר לומר שאכן הפתקה נפלה כבר לידיו של משה.
אלא שעדיין קשה להבינו הרי בברכת ברוך שאמר נאמר: “וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ. נְהַלָּלְךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ בַּשְׁבָחוֹת וּבָזְמִירוֹת”. אם הפתקה כבר הגיעה למשה רבינו – כיצד כבר מוזכר שם דוד המלך ושיריו?
היכן נמצאה הפתקה?
בספר ‘פסקי מהרי”ץ’ לגדול רבני תימן הגאון רבי יחיא צאלח אב”ד צנעא שכתב: “ברוך שאמר – נתקן על פי פיתקא שנפלה מן השמים. מצאו אותה בקבר יחזקאל ע”ה. [כך כתבו הפוסקים]”.
יש שציינו לדברי הסמ”ג (מ”ע כב) והמרדכי (הלכות תפילין דף יא) שפעם אחת נפלה הבימה שעל קברו של יחזקאל הנביא ומצאו שם תפילין ישנים מאוד, והיו התפילין מסודרים כסדרו של רש”י, וכידוע מה שהאריכו הפוסקים לדון אם יש הוכחה ממעשה זה שהאמת היא כדעת רש”י ושלא כהחולקים עליו.
השכינה עצמה מזמרת אותו
רבינו הרמ”ק (סידור ‘תפלה למשה’) מביא שהמפרשים קבלו שברכת ‘ברוך שאמר’ שנפלה בפתקה מן שמיא, ומוסיף: כי השכינה עצמה מזמרת אותו להקב”ה, ומסיים באומרו ‘ואינו רחוק’.
מקורות: המבשר התורני, ה’ י’ דנדרוביץ
..png)
Post Comment