האם מוטי וייס עומד בציפיות שיצר? // ביקורת אלבום
מוטי וייס הוא ללא ספק אחד הכוכבים העולים של השנים האחרונות. הוא שונה, מרענן, מקורי ומלא תוכן. בעולם מכירים אותו בעיקר בשל להיט הענק שלו “מחשבות טובות”, שיר מהפחות מקוריים שלו, אך וייס הוציא בשנים האחרונות שירים מקוריים רבים מוצלחים שמושמעים בכל מקום.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
אלבום הבכורה שלו “הנה זה בא”, בהפקתו של מנהלו החדש של וייס, שלום וגשל, הוא סוג של הפתעה, שכן וייס “נטש” את כל החומרים שהקליט בשנים האחרונות ויצר אלבום חדש לגמרי שכולו שירים חדשים, שתוך זמן קצר מושמעים כבר בכל כלי התקשורת הדתיים. כדרכו של וייס, מדובר באלבום מגוון, שרובו מורכב ממילים מקוריות, המשולבות במילים מהמקורות, בסגנון חסידי-ישראלי המאופיין מאד עם וייס. האלבום נפתח עם “מנגן כשר”, שיר בסגנון חסידי שוייס כתב בהשראת רבי נחמן מברסלב, כשהלחן משותף לו ולמפיק המוזיקלי של האלבום כולו – אברומי שטרנפלד. השיר במילותיו וסגנונו משמש כשער הפתיחה של האלבום, כזה שמסמן על שאיפותיו של וייס מהאלבום ובכלל מהמוזיקה. הלחן הרגוע והמלודי מתפתח בהמשך לסולו גיטרה חשמלית של עמית יצחק הנהדר, שמזכיר את ימיה הגדולים של המוזיקה החסידית בשנות ה-90 אז אלבום בלי סולו גיטרה היה כגוף בלי נשמה.
מיד לאחריו, עובר וייס לשיר הנושא של האלבום – “הנה זה בא”, שיר תפילה לגאולה, שנפתח בסגנון פולק רגוע ומתפתח לשיר ריקודים אלקטרוני מלהיב. מאחורי המילים והלחן יושבת שורת יוצרים ארוכה יחסית: שלמה גולדפלד, מוטי וייס, אברומי שטרנפלד ותולי ליפסקר.
וייס מקדיש למצב בישראל את השיר השלישי באלבום – “תתן אחרית לעמך”, שיר תחינה ותפילה שמזכיר מאד את סגנונו של ביני לנדאו. את המילים והלחן כתב וייס יחד עם תולי ליפסקר. הלחן והעיבוד משלבים גם נגיעות אתניות קלות עם עוד וסלסולים קלים שמעניקים לשיר ישראליות מעניינת.
אל תפספסו את “בוא נעשה ניגון”, להיט לטין רוק עם נגיעות מזרחיות, בו מארח וייס את הזמר והיוצר אהרן רזאל, לדואט כיפי במיוחד, שהשניים כתבו והלחינו יחד. השניים משתלבים נהדר בשיר, שכולו אווירה של קלילות ושמחה. הייתי מוותר על אזכור הסיגריה בשיר, שמעניק לגיטימציה לעישון, אך עדיין מדובר בלהיט מצליח במיוחד, כפי שניתן היה לראות גם במופע של וייס בבניני האומה, כשהקהל שר אותו יחד עם וייס בהתלהבות אדירה ומההשמעות הרבות בכלי התקשורת השונים.
וייס גם מגיש לנו באלבום שירים חסידיים לכל דבר ועניין, כמו “היום הרת עולם”, בלחנו של אופיר זינר, היחיד באלבום שוייס לא היה מעורב בלחן שלו, “כשם שאני רוקד”, בלחנו המרקיד של וייס למילים מקידוש לבנה ו”שלום עליכם”, עם המילים באידיש שכתב וייס יחד עם דייויד טויב.
אם אתם מחפשים את ה”קטנות שבקטנות” החדש, תוכלו למצוא את סגנונו בשיר “עננו”, אותו כתב והלחין וייס יחד עם היוצר יובל סלע, תולי ליפסקר ואברומי שטרנפלד.
וייס הוא זמר לא מתאמץ, הוא לא מנסה להרשים אותנו בטונים גבוהים, סלסולים מיוחדים או כל דבר מהסוג הזה. הוא מניח לנו את השיר כמות שהוא בשירה עדינה, רגועה כשהדגש הוא על המילים, הלחן והאווירה ולא על ביצוע מעורר השתאות. חוסר היומרה והפשטות הנעימה הזו של וייס, חשובה והיא לחלוטין חלק מהדמות השלמה של הזמר והיוצר המוכשר הזה.
האלבום “הנה זה בא”, הוא אלבום נעים במיוחד, מלא בשירים בסגנונות רבים ומגוונים, בעיבודים איכותיים במיוחד של שטרנפלד. גם מבחינת הטקסטים, וייס יודע להביא גם את המסרים שלו בצורה זורמת וקלילה, עם מילים פשוטות, אך לא פשוטות מידי, כאלו שגם ילדים יכולים להבין ולהתחבר וזו משימה שהיא לא תמיד פשוטה ווייס ראוי להערכה על כך.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
וייס הוא אמן עממי, בגובה העיניים, הן מבחינת השירה והן מבחינת הטקסטים והלחנים, הוא פשוט, אבל כל כך לא פשוט להיות פשוט ועדיין להיות איכותי וטוב. האלבום החדש שלו הוא התגלמות כל הדברים הטובים האלה יחד.
להערות, הארות ואיומים עסיסיים: [email protected]
Post Comment