השופט עמית היה צד להליכים משפטיים סביב נכס שלו – ולא דיווח עליהם

הבוקר (שני) נחשפה ב-ynet פרשת ניגוד עניינים לכאורה של המועמד לנשיאות העליון יצחק עמית. על פי הפרסום, בשנים האחרונות השופט יצחק עמית היה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון. באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום.
כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ”מועמד השופטים” – בזמן שעמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.
על פי הדיווח, השופט עמית ואחיו חנוך דב גולדפריינד מחזיקים יחד בנכס בבניין ברחוב אילת 18, הנמצא בגבול שבין שכונת פלורנטין ליפו. מדובר במבנה ישן אך בעל פוטנציאל כלכלי בשל האפשרות שייצא לפרויקט פינוי-בינוי. ב-2018 פנתה העירייה אל בעלי הדירות בבניין, בהם השופט עמית בדואר רשום שהתקבל, ועדכנה אותם על פגעי בטיחות בבניין ועל חובתם לטפל בהם.
מאחר שפגעי הבטיחות לא טופלו, ב-2019 הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר כתב אישום פלילי נגד בעלי הדירות – ובהם באופן חסר תקדים גם שופט עליון.
מחיקת שמו מכתב האישום
אלא שבאופן מפתיע במאי אותה השנה הודיעה העירייה לבית המשפט כי היא חוזרת בה מהאישום רק כלפי השופט יצחק עמית, בעוד הוא יוסיף להתנהל נגד אחיו ונגד יתר הדיירים.
בהמשך תוקנו פגעי הבטיחות והעירייה חזרה בה מכתב האישום בעקבות בקשת האח, “לפנים משורת הדין”. לדברי השופט עמית הוא ידע כי העירייה הגישה נגדו כתב אישום ובכל זאת ישב בשני תיקים שהיא צד להם בבית המשפט העליון. עם זאת, בשל חזרתה הפתאומית של העירייה מכתב האישום נגדו, באופן “פלאי” נמחק שמו מרשימת הנאשמים במערכת “נט המשפט” (שמנגישה ברשת את המידע, התיקים וההליכים). שינוי שמו בהליכים בהם היה צד
בדיווח מובא כי בסך הכול עמית היה צד – כנתבע וכתובע – בשלושה הליכים משפטיים אזרחיים והליך אחד פלילי שנוגעים להסכם פינוי-בינוי של הבניין ברחוב אילת. אלא שבעוד בכתב האישום שהגישה נגדו העירייה הוא מופיע בשמו הרשמי “יצחק עמית”, הרי שבשלושת ההליכים האזרחיים שבאו אחריו, כולל בעתירה שהוא עצמו הגיש, הוא מופיע בשם משפחתו הקודם – יצחק גולדפריינד. מה שמנע במשך השנים את פרסום ההליכים שניהל.
אם לא די בכך, בכל ייפויי הכוח שהוגשו בהליכים, נשאו את השם יצחק גולדפריינד אך נחתמו על ידי אחיו חנוך. העניין נוהל על ידי אחיו עד שלהוציא אחד מבין עורכי הדין שייצגו אותו, השאר “לא ידעו” שהם מייצגים שופט עליון, כך על פי ynet.
למרות שלדברי השופט עמית הוא חתם לאחיו על ייפוי כוח בו כתוב “יצחק עמית”, הרי שבכל התיקים האזרחיים הוא מופיע כגולדפריינד ואף אחיו שחותם בשמו לא חותם בשם עמית אלא בשם גולדפריינד. שרשרת ניגוד עניינים בין השופטים
בדיווח צויינה בעיה נוספת הנוגעת לעובדה ששמו של עמית לא נודע כצד בהליכים; לפי חוק בתי המשפט, נשיא העליון קובע היכן יתנהל הליך ששופט הוא צד לו. לפי הפרקטיקה הנהוגה זה שנים, שופט שמהווה צד בהליך אזרחי צריך לדווח לנשיא העליון, או לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן על מנת שזה ידווח לנשיא העליון. לאורך השנים, ישנן לא מעט החלטות שיפוטיות של נשיאי עליון בגין דיווחי שופטים על הליכים מסוג זה, ולפי החוק כך היה גם על השופט עמית לעשות.
אלא שעל פי הפרסום, השופט עמית לא דיווח על אף אחד מההליכים האישיים שלו מ-2019 עד היום. כמו כן, הוא גם לא הוסיף את עורכי הדין שמייצגים אותו בהליכים לרשימת המניעויות שלו שמטרתה למנוע ניגוד עניינים.
היעדר הדיווח הוביל לכאורה לשרשרת ניגודי עניינים. בעתירה שהגיש השופט עמית למחוזי בתל אביב, ועסקה בקידום פרויקט פינוי-בינוי לבניין ברחוב אילת, דן השופט קובי ורדי. במקביל דן עמית בערעור שהוגש לעליון על פסק דין של ורדי בתיק אחר – ודחה את הערעור. יצוין כי קבלת ערעורים או דחייתם נספרות לשופטים, והן מהוות שיקול כאשר הם מועמדים לקידום.
ב-28 בפברואר 2024 פרסמה הוועדה לבחירת שופטים – שבה עמית היה חבר – כי השופט ורדי מועמד למינוי קבע במחוזי. לפי מקורות בוועדה, ורדי נכנס לרשימה כ”מועמד השופטים” לאחר דיון פנימי שהתקיים בין שופטי העליון בוועדה. זאת, כאמור, אף ש- ורדי דן בעתירה בנוגע לנכס שבבעלות עמית. ניגוד עניינים עם העו”ד המייצג
בעיה נוספת העולה בכתבה היא הניגוד עניינים לכאורה בין השופט עמית לבין העו”ד שייצג אותו. באחד ההליכים שניהל השופט עמית תחת השם גולדפריינד הוא יוצג על ידי משרד “רייסמן-גור” של עורכי הדין אמיר רייסמן ומורן גור. במסמכים שהגיש המשרד מופיע עו”ד גור כאחד המייצגים של עמית, וכך גם במערכת נט המשפט.
אלא שבפועל המייצג היה עו”ד מאיר דויטש. לדבריו, אף ששמו של עו”ד גור מופיע כמייצג של עמית, הרי שלא היה לו כל קשר להליך. עו”ד גור מסר כי משרדו ייצג את השופט אך לא הוא באופן אישי. אף שמשרד רייסמן-גור ייצג את עמית, הוא עצמו דן בשלושה הליכים שונים שניהל עו”ד גור בבית המשפט עליון.
חוק בתי המשפט אוסר על שופט לדון בתיק שבו הוא מצוי בניגוד עניינים. (לצורך העניין, מתקיים ניגוד עניינים גם כשבפני השופט מופיע עורך דין שמייצג בן משפחה שלו). משכך, מחובתו של השופט עמית לדווח ולציין אותם ברשימת המניעויות שלו. ואף עמית היה נדרש לפסול עצמו מדיון באותם הליכים בהם היו מעורבים עורכי דינו. התגובות לפרסום כפי שהובאו בכתבה
מדוברות הרשות השופטת נמסר: “השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה”.
השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת.
בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ”ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ”ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תוכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.
בכל שלושת ההליכים האזרחיים השופט עמית לא התוודע לעניין מסיבות שונות.
באשר לעניין “ההסתרה” כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית “הסתיר” את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.
לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו”ד גור, לא נפגש עימו מעולם, לא שוחח עימו מעולם. ממילא, כאשר הנ”ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו”ד גור ייצג.
כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ”ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984.
מעיריית תל אביב נמסר: “כתב האישום הוגש ב-7 בפברואר 2019 נגד בעלי נכסים בבניין ברחוב אילת 18 בגין אי-מילוי דרישה לביצוע עבודות להסרת המסוכנות בבניין. לאחר שהעבודות בוצעו, כתב האישום בוטל בהחלטת בית המשפט ב-21 בינואר 2020”