“יכול להיות גרוע יותר”; באוצר לא נבהלים מהגירעון התקציבי השנתי – שעומד על 6.9 אחוזים
בשנת 2024 נמשכה מלחמת חרבות ברזל לאורך כל השנה. כתוצאה מכך התמתנו ההכנסות ממסים במהלך השנה.
בעקבות המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה לשנה האזרחית החולפת 2024 עמד על 6.9% מהתמ”ג — כך הודיע היום (שני) משרד האוצר.
למרות שמדובר בשיא שלילי של גירעון תקציבי, עדיין יש מקום לאופטימיות מאחר ורמת הגירעון נמוכה משמעותית מהגירעון המתוכנן, שהיה 7.7%.
פרשנים כלכליים מעריכים שחלק מהשינוי המתפיע לטובה נובע מהקדמת עסקות מ-2025 ל-2024, בתחומים בהם תשלום המסים גבוה יותר.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי “התוצאות הסופיות הפתיעו לטובה. מדובר בהתאוששות של המשק, שהביאה לעליה משמעותית בגביית המיסים, לצד הוצאות גבוהות עדיין של הממשלה, בעיקר בגלל מימון צרכי המלחמה”. למרות הגירעון המשמעותי והשנה הקשה שבאה לידי ביטוי בשורה ארוכה של תחומים במשק, לפי נתונים הרשמיים שפרסם משרד האוצר יש מקום לאופטימיות במספר מישורים:
תחזית גביית המיסים לשנת 2024 שעודכנה בחודש אוקטובר עמדה על 443.8 מיליארד ש”ח. בפועל הסתכמה הגביה ב- 455.4 מיליארד ש”ח, 11.6 מיליארד ש”ח מעל התחזית.
העודף נבע בחלקו מהקדמת צריכה, ובפרט מהקדמה מסיבית של יבוא כלי רכב מעבר לצפוי וחלוקת דיבידנדים בהיקף גדול משמעותית מהרגיל, בעקבות צעדי המדיניות שעליהם החליטה הממשלה.
בנוסף, ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2024 ב255.3- מיליארד ש”ח לעומת 237.6 מיליארד ש”ח בשנת 2023 בשיעורים אחידים,
גם גביית המסים הישירים בשנת 2024 עלתה ב- .4% ,
גם במס הכנסה מעצמאים ומחברות ברוטו בשנת 2024, עלו ההכנסות בסעיף זה בשיעור של 7% לעומת 2023 עם אישור התקציב בשולחן הממשלה לפני חודשיים וחצי אמר שר האוצר סמוטריץ’: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’ מסר: “התקציב הזה הוא בשורה למילואימניקים שעזבו הכל ויצאו להגן על הבית. אישרנו חבילת ענק של-9 מיליארד ש״ח נוספים לתכנית המילואימניקים. מצדיעים לגיבורים של המדינה. המטרה העיקרית בתקציב 2025 היא שמירה על ביטחון המדינה והשגת ניצחון בכל החזיתות, תוך שמירה על חוסנה של הכלכלה הישראלית”.
לדבריו, “תקציב זה יסייע ויתמוך את צורכי המלחמה כך שיביא לניצחון שיאפשר לכלכלה הישראלית החזקה לצמוח ולשגשג לאורך שנים רבות. מדובר בתקציב אחראי ומכונס כאשר החברה הישראלית כולה נושאת בנטל ובראשה המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כך שהנטל מחולק בין כולם בלי העמסת יתר על מגזר כזה או אחר. עם זאת, האתגר המרכזי שיעמוד בפני הממשלה ביחס לתקציב השנה הבאה הוא תקציב הביטחון שלפי כל הערכת המומחים צריך לגדול באופן דרמטי.
במשרד האוצר עסוקים כעת בשאלה הקריטית שתלויה גם בהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו האם לאשר את המלצות “ועדת נגל” להגדיל השנה את תקציב הביטחון בלפחות 6 מיליארד שקלים.
הוועדה קיימה עשרות דיונים מעמיקים עם אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי, בנק ישראל, האגף הממונה על השכר באוצר, ומערכת הביטחון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר עם הגשת הדו”ח: “אני רוצה להודות לחברות וחברי הוועדה, ולך יעקב נגל, שעשיתם עבודה גדולה מאוד וחשובה מאוד לביטחון ישראל. אנחנו נמצאים בשינוי מצב יסודי במזרח-התיכון. אנחנו ידענו במשך שנים שאיראן זה האיום הגדול ביותר עלינו, גם באופן ישיר וגם באמצעות שלוחיה. אנחנו דאגנו כמובן לפגוע בציר הזה, פגיעה קשה מאוד. אבל אנחנו עדים לכך ש-א’ – הוא עדיין קיים, ו-ב’ – שכוחות נוספים נכנסים לשטח, ואנחנו צריכים להיות תמיד ערוכים לקראת הבאות”.
במקרה של הגדלה משמעותית כזו, שר האוצר ייתן עדיפות להגדיל את הגירעון השנה, שעומד כעת בהצעת תקציב המדינה ל-2025 על 4.4% (לאחר שהוגדל בחודש שעבר מ-4.3%) – לשיעור של 4.7%.
מקור כלכלי בכיר הדגיש במקביל כי יהיה צורך דחוף להעלות מיסים ולבצע קיצוץ תקציבי אם תאושר תוספת גדולה חדשה לתקציב הביטחון.
Post Comment