הסדרה של נטפליקס כל כך מאוהבת באלימות עד שהיא לא משאירה מקום לתקווה
תקציר עלילה של סדרה הוא בדרך כלל רק טיזר לסיפור הגדול שהיא מבקשת לגולל. “קבוצה של עובדים שעברו מרצונם ניתוח שמפריד בין הזכרונות שלהם בעבודה ומחוצה לה, מתחילים לגלות את האמת על התאגיד שלהם”, היא דוגמה מצוינת. זאת בהחלט דרך מקוצרת להציג את הרעיון הכללי של “ניתוק”, ואגב כך להשאיר הרבה מאוד מרחב לאופן שהרעיון הזה מתפתח בסדרה עצמה. המקרה של “אדמה סוררת” (“American Primeval”), המערבון החדש של נטפליקס, הוא דוגמה די נדירה למקרה ההפוך: מה שתקראו הוא בדיוק מה שתקבלו, בלי תוספות ובלי הרחבות.
הישירות הזאת לא מפתיעה לנוכח האיש שעומד מאחורי הסדרה. מארק ל’ סמית, ידוע בעיקר כתסריטאי של “האיש שנולד מחדש”, יצירה שמזכירה לא מעט את “אדמה סוררת”. שתיהן מבוססות על סיפור אמיתי של הישרדות בתוך עולם פראי, ברוטלי וחסר רחמים, שמציע מעט מאוד סיבות להיקשר לדמויות או לקוות לתוצאה חיובית כלשהי. זה לא מקרי שסמית לא זכה למועמדות על תסריט עבור הסרט (שזכה באוסקר על בימוי, שחקן ראשי וצילום) לא באוסקר, לא בבאפט”א (האוסקר הבריטי) ואפילו לא בגלובוס הזהב. היה מעט מאוד סיפור בתוך מסע הייסורים והגיהנום של יו גלאס (ליאונרדו דיקפריו). קשה להאמין שב”אדמה סוררת” הוא יקבל יחס שונה.
Post Comment