הביקורות עפות על הסדרה של נטפליקס ואני לא לגמרי מבין למה
מאז שהצטרפה לספרייה האינסופית של נטפליקס לפני כשלושה שבועות, “מאה שנים של בדידות” (“One Hundred Years of Solitude”) – הסדרה החדשה המבוססת על יצירת המופת הספרותית של זוכה פרס נובל לספרות, גבריאל גרסיה מארקס, שתורגמה ליותר מ-46 שפות ומכרה מעל 50 מיליון עותקים – מקבלת ביקורות נלהבות כמעט מקיר לקיר.
שמונת פרקי העונה הראשונה של הסדרה (עונה שנייה בת שמונה פרקים צפויה לעלות ב-2026) כבר זכו לכינויים כמו “מאסטרפיס טלוויזיוני”, “הסדרה הגדולה ביותר של נטפליקס בשנים האחרונות”, והיו אף שאמרו: “אפילו מארקס בעצמו היה שמח מהסדרה הזאת”. אין לי כוונה לפוצץ את הבלון הגדול שמרחף מעל העיירה מקונדו (עוד עליה מיד). האמת היא שמדובר בעיבוד מרשים לעין, עם ערכי הפקה גבוהים וכמה מטובי השחקנים שיש לאמריקה הלטינית להציע. אך בשורה התחתונה, יצאתי ממנה עם שתי מסקנות עיקריות: היא ארוכה מדי ובעיקר מפוספסת.
Post Comment