זוועות השבי של החטופים נחשפו בדו”ח מצמרר במיוחד שהגיש משרד הבריאות לאו”ם

לבקשת שר הבריאות אוריאל בוסו, הוגש בימים האחרונים דו”ח מפורט, כואב, מצמרר ומטריד במיוחד על גורלם המר של החטופים שנפלו בבי החמאס ועברו מסע אכזרי זוויע של התעללות, רגשית, פיזית בצורה הבוטה ביותר שאין הדעת סובלת.
רוב הדו”ח התפרסם בכתבה נרחבת באתר Yent והוא כולל דיווחים מצמרים במיוחד על האירועים הקשים שעברו החטופים, המבוגרים והצעירים.
החוטפים האכזריים ומחבלי החמאס הרוצחים, לא בחלו בשום אמצעי כדי לדכא, להשפיל ולרוס את כבודם ונפשם של החטופים ופעמים רבות אילצו את החטופים לצפות במותם של אחרים לידם.
הדברים קשים לקריאה.
הדו”ח שהוכן על ידי משרד הבריאות ומוגש כעת לאו”ם כולל שני חלקים.
החלק הראשון מתאר היבטים של הזנחה, התעללות, עינויים והשפלה שבוצעו בבני הערובה ששבו או שחולצו מהשבי בעזה ואת ההשלכות שלהם על המצב הבריאותי הגופני והנפשי שלהם.
חלק זה מתבסס על שיחות עם צוותי הרפואה שטיפלו בבני ובבנות הערובה בבתי החולים עם שובם לישראל.
החלק השני של הדוח מתאר מודלים של שיקום שנמצאו מתאים לבני ובנות ערובה ששבו והוא מתבסס על מידע שנאסף מאחיות קופות החולים המלוות את השבים, רופאות ורופאים וכן אנשי בריאות הנפש המעניקים להם טיפול מתמשך, לרבות במסגרת מרפאות השבים. בדו”ח המפורט שכאמור הוגש לאו”ם חטופים רבים ששוחררו העידו על התעללות בשבי חמאס. המזון והמים שקיבלו, אם בכלל היו כאלה, היו דלים מאוד וגרמו לתת-תזונה חמורה, הם הוחזקו בתנאים קשים, הוכו, ועברו התעללות נפשית. בנוסף, הם הוצפו במידע כוזב, וחלקם אף קיבלו תרופות פסיכיאטריות אסורות לשימוש, שנועדו למעשה לסמם אותם.
מבחינת הפגיעה בבריאות הפיזית צוין בדוח כי החטופים ששוחררו סבלו מתת-תזונה ואובדן משקל משמעותי; תנאים תברואתיים ירודים בשבי גרמו לבעיות במערכת העיכול וזיהומים בעור; פציעות פיזיות כגון שברים ונזק עצבי שהוזנחו במהלך השבי הותירו רבים עם מוגבלויות ארוכות טווח. מבחינה נפשית, טראומות השבי הובילו לשכיחות גבוהה של תסמיני PTSD, כולל סיוטים, דריכות יתר ותחושות ניתוק; ילדים חווים נסיגה התפתחותית ואתגרים התנהגותיים. הפחד המצמית היה מנת חלקם של החטופים חזק במהלך שהותם בשבי, ואחד השבים אף אמר לרופאיו “אני לא יודע איפה לשים את עצמי, כי אני מפחד שהם (חמאס) יבואו בחזרה לקחת אותי”. מאז ששוחררו חווים חלק מהשבים, כך צוין בדוח, תחושת אשמה על כך שניצלו, וחלקם אף “מייחלים לחזור לשבי כדי לסייע ליקיריהם”.
עוד תואר: “ישנם שבים שחווים אי-שקט, ניתוק רגשי ובלבול. הם חוששים לצאת מהחדר, אפילו במתחם המוגן של בית החולים. בקרב חלק מהשבים ניכר הקושי לשחרר התנהגויות להם נדרשו בשבי, כמו אכילה מצומצמת והזנחת ההיגיינה”
“אחרים מתקשים לראות בקבוק מים חצי מלא מבלי לגמוע ממנו עד תום. יש ששומרים אוכל במקומות מסתור בחדרם מפחד שלא יהיה להם מה לאכול מחר. הם מודעים לכך שזו אינה פעולה הגיונית, אך לא מסוגלים להימנע ממנה”. בנוסף, הם מתארים סיוטי לילה קשים והימנעות משינה כדי לא לחוות זאת שוב ושוב, ומתקשים להאמין שהימצאותם בישראל איננה חלום. “הם מאמינים שבוודאי יתעוררו תכף למציאות השבי”, נכתב. “כמחצית מהשבים תיארו הרעבה מכוונת בחלק מהזמן בו הוחזקו בשבי”, נכתב בהמשך הדוח. “בחלק ניכר מהמקרים הרעב הלך והחמיר לאורך השהות בשבי”. החטופים ששוחררו ציינו כי התזונה כללה כמות קטנה של אורז או פיתה, לעיתים עם תוספת של חומוס או גבינה. בנוסף לתזונה לקויה, החטופים הוחזקו בחללים חשוכים ללא חשיפה לשמש, דבר המהווה סיכון למחסור בוויטמין D. בנוסף, לפי דיווח של אתר Yent בדו”ח תוארו שלושה מקרים, של שני ילדים ואישה, ששוחררו משבי חמאס במסגרת העסקה. “לאחר השחרור התקשה להיפרד מהאם אפילו לרגע”, נכתב על אחד מהם. “עשיית צרכים, מקלחת, שינה – כל אלה התקיימו בליווי צמוד של האם. גם דפוסי האכילה העלו דאגה. הילד דיווח על חוסר תיאבון, מיעט לאכול, גם מאכלים שמאוד אהב טרם החטיפה, ומשקלו נותר נמוך במשך תקופה ארוכה”. בנוסף, ההבעה הרגשית שלו נותרה מצומצמת שבועות רבים והוא מיעט לדבר.
באירוע של ילדה נוספת ששוחררה משבי חמאס תואר כי היא “השילה קילוגרמים רבים ממשקל גופה”, וצוין כי “עם החזרה היא סבלה מכינמת ראש קשה ועמידה לטיפול”. בנוסף, היא חזרה משבי חמאס “בגיל רגשי מבוגר בהשוואה לגילה האמיתי ובהשוואה לתקופה שקדמה לחטיפה ולשבי, והיא ביטאה הסתגרות רגשית משמעותית ומיעטה להיפגש עם חברים”.
במקרה של האישה שתואר בדוח נכתב כי גם היא חזרה במשקל ירוד מאוד, ובנוסף לכך שמיעתה נפגעה והוחמרה אי-ספיקת הכליות ממנה סבלה עוד בטרם החטיפה. בנוסף, בדוח צוין כי היא “חזרה במצב נפשי קשה, חוותה נדודי שינה, חרדה ודיכאון – ואבל כבד על אובדן בני משפחה וחברים”. שר הבריאות אוריאל בוסו אמר הערב כי “הדוח שאנו מגישים לאו”ם הוא עדות מצמררת לחוויות הקשות שחוו החטופים בשבי חמאס – אלימות אכזרית, התעללות נפשית, התעמרות פיזית ומעשים שהדעת לא מסוגלת לעכל. אלו מעשים בלתי נסבלים שמחייבים את העולם להתעורר ולפעול”. לדבריו, “הדוח מתאר את הזוועות שעברו החטופים וחושף בפני העולם את האכזריות של האויבים מולם מדינת ישראל מתמודדת.
“העדויות שמובאות בו הן קריאת השכמה לכולם להפעיל יותר לחץ על חמאס ותומכיו לשחרר את כולם עכשיו”, הוסיף. “אני קורא לקהילה הבינלאומית להשתמש בכל האמצעים כדי לשים סוף לאכזריות הזו ולהחזיר את החטופים הביתה עכשיו. זו חובה מוסרית ואנושית והזמן למימושה הולך ואוזל”.
משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות, אמר כי “הדוח החשוב מדגיש את המובן מאליו – הצורך לשחרר את כל החטופים כמה שיותר מהר. מערכת הבריאות התגייסה מיד עם רגעיה הראשונים של המלחמה לטובת הטיפול בפצועים הרבים בגוף ובנפש ולקבל את השבים מהשבי. דוח זה, שמוגש השבוע לאו”ם ולארגונים בינלאומיים אחרים, מתאר את מצבם הקשה של מי ששבו מהשבי של חמאס ואת הדחיפות בשחרורם המיידי. אנו רואים זאת כחובה וכזכות לתת מענה רפואי מיטבי ולוות את השבים שנחטפו באכזריות בידי מחבלי חמאס. ומייחלים לשובם של כלל החטופים, החיים לטיפול ולשיקום והמתים לקבורה בישראל”.
ד”ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, הוסיפה: “מאז תחילת המלחמה פועלים הצוותים הרפואיים לילות כימים על מנת לטפל ולהציל את הפצועים הרבים שנפצעו בגוף ובנפש. עם תחילת המלחמה הוטל על מערכת הבריאות לטפל במי שנחטפו באכזריות על ידי החמאס. נחשפנו לזוועות ולתנאים הקשים שהיו מנת חלקם של מי ששבו וכן לסבל הגדול של אלו שנרצחו בשבי.
“אין יום שעובר שאני לא חושבת על הקושי הרב של אלו שחזרו מהשבי ועל אלו שנמצאים שם עדיין”, הוסיפה. “מצבם הקשה, הפיזי והנפשי של השבים מספק לעולם הצצה לזוועות הרבות שנעשו על ידי חמאס. מהעדויות אני יודעת לומר שמצבם הפיזי והנפשי של כל החטופים שנמצאים בעזה קשה, ועל כן יש לעשות את המירב על מנת לפעול ולהביאם. ללא חזרה של החטופים – המשפחות והקהילות לא יוכלו להחלים ולשוב לשגרה”.