הועדה להטלת עיצום כספי לפי חוק איסור הלבנת הון: קצת סדר בדברים

הועדה להטלת עיצום כספי לפי חוק איסור הלבנת הון: קצת סדר בדברים

אחד הכלים העומדים לרשות האכיפה הכלכלית הוא חוק איסור הלבנת הון שנחקק בשנת 2000, כאשר תכלית החוק הינה מאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת “דרך הכיס”
עבירות הלבנת הון מוגדרות כעשיית פעולה ברכוש אסור שמקורו בפעילות עבריינית במטרה לטשטש את מקורו הבלתי חוקי ואת זהות בעליו. לעתים, פעולות ברכוש מבוצעות באמצעות המערכת הבנקאית הלגיטימית או בערבוב בין רכוש שמקורו בביצוע עבירות, לרכוש תמים.
המכנה המשותף בין השיטות השונות להלבנת הון הוא ניצול המערכות הפיננסיות לביצוע פעולות של הלבנה, הטמעה, טשטוש או הסתרה של הרכוש האסור ושל הסוואת מקורו וזהות בעליו.
חובת הדיווח על הכנסה/הוצאה של כספים מישראל
העברת כספים דרך מעברי גבול הינה אחד מדפוסי הפעולה השכיחים ביותר בתחום הלבנת הון. מדינת ישראל, כמו מדינות נוספות, קבעה את חובת הדיווח ודרכי הדיווח על הכנסה ו/או הוצאה של כספים לישראל וממנה.
סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון קובע חובה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה הנושא עימו כספים (מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, שטרות סחירים וכרטיסי תשלום) בשווי 50,000 ₪ ויותר – לדווח על הכספים שברשותו.
על אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה במעבר גבול יבשתי (נהר הירדן, מעבר ארז, מעבר רפיח, מעבר ניצנה, מעבר טאבה, מער כרם שלום ומעבר יצחק רבין) חלה חובת דיווח אם הסכום הנושא עימו בשווי 12,000 ₪ ויותר.
במעבר אלנבי – הסכום הכולל שחייב בדיווח הוא 2,000 דינר ויותר .
מינהל המכס ברשות המסים אמון על אכיפת חובת דיווח זו.
הפרת חובת הדיווח על הכנסה או הוצאה של כספים
חוק איסור הלבנת הון קובע מדרג אכיפה לעניין הפרת חובת הדיווח וביצוע עבירות מס והלבנת הון, בהתאם לחומרת הנסיבות בהן התרחשה ההפרה, תוך הבחנה בין אכיפה במישור הפלילי לאכיפה במישור המנהלי.
אכיפה במישור הפלילי
במקרים חמורים בהם בוצעה פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה – חל סעיף 3 לחוק הקובע עבירה פלילית והעונש שקבוע לצידה הינו 10 שנות מאסר וחילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה.
במקרים של הפרת חובת הדיווח על הכנסה או הוצאה של כספים בהם לא התקיים היסוד הנפשי המחמיר של “מטרה”, חל סעיף 10 לחוק הקובע סנקציית מאסר של שישה חודשים או קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4)לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה.
אכיפה במישור המנהלי
במקרים של הפרת חובת הדיווח על הכנסה או הוצאה של כספים, מוסמכת ועדה להטלת עיצום כספי להטיל עיצום כספי על מפר הדיווח. ההליך המנהלי נועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ויעילה שאין בצידה הרשעה בפלילים. הטלת עיצום כספי במישור המנהלי נועד למקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט כי האינטרס הציבורי במקרה הספציפי יבוא על סיפוקו בהטלת סנקציה כלכלית, מתוך ידיעה כי לועדה סמכות להטיל עיצום כספי בסכום ראוי שיבטא את נסיבות המקרה.
בועדה להטלת עיצום כספי חברים גובה מכס, ממונה מחלקת חקירות ברשות המסים, נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומזכירת הועדה. הועדה מאפשרת למפר הדיווח לטעון את טענותיו בפניה גם באמצעות עורך דין. הוועדה להטלת עיצום כספי דנה במקרה הפרת הדיווח תוך 10 ימים מתפיסת הכספים.
בבואה לדון במקרה המובא בפניה, על הועדה להתחשב במספר שיקולים, בין השאר, האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת של אי-דיווח, היקף ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר והסיוע להגיע לחקר האמת, האם ההפרה בוצעה בתום לב ועוד.
שיעור העיצום הכספי שבסמכות הועדה להטיל הוא בסכום מינימאלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין (226,000 ₪) ועד סכום מקסימאלי של פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו. יחד עם זאת, בהתאם לנסיבות העניין או נסיבותיו האישיות של המפר, רשאית הוועדה לחרוג מסכום זה לחומרא או לקולא.
החליטה הוועדה להטיל עיצום כספי, תימסר למפר דרישת תשלום בכתב והעיצום הכספי ישולם תוך 30 ימים. המפר רשאי לערער על דרישת התשלום לפני בית משפט השלום שבאזור סמכותו פועלת הועדה.
עורך דין הלבנת הון
עו”ד הלבנת הון יוסי חמצני בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ופשיעה כלכלית ומייצג בתיקים מורכבים ובהיקפים משמעותיים. כמו גם בייצוג בהצלחה מרובה במסגרת הועדה להטלת עיצום כספי או הליכי ערעור על עיצום כספי.