“השם יתברך!”: הסיבה האמיתית שבערוץ 14 אוהבים את הלהיט של ששון שאולוב
נתחיל מהסוף, מהביקורת המוזיקלית: “תמיד אוהב אותי” הוא באנגר פופ קלאסי. עם מיליוני האזנות בסטרימינג ואינספור גרסאות כיסוי זה מרגיש מיותר לציין את זה, אבל לפעמים גם את המובן מאליו יש להגיד. הפזמון שלו הוא מהקליטים שיצאו כאן בשנה האחרונה, והוא מתחרה רציני ל-APT של רוזה וברונו מארס לתואר “הלהיט הקליט של הסתיו שקשה להוציא מהראש ברגע שהוא מתנחל שם”. אני מחבב את השיר למרות שאני אתאיסט גמור שלא מאמין ביישויות דמיוניות שאוהבות אותו, ואין לי בעיה להשמיע אותו לבנות שלי ולרקוד איתן בחדר בשמחה – כי בדיוק כמו APT, גם במקרה של “תמיד אוהב אותי” המילים די פשטניות ומגוחכות. ככה זה עם תולעי אוזניים, זה יותר הביט הכיפי, ופחות הליריקה המתוחכמת – וזה ממש בסדר.
זו לא רק הדעה האישית שלי על השיר, אלא פחות או יותר מה שיוצר השיר המקורי אומר עליו. הראפר אֶלַייצוּר, או יאיר אליצור, מקפיד להבהיר בריאיונות שהוא יצר את השיר “כדי לצאת ידי חובה” בפני הרב שלו, שהניח בפניו את המילים שיהפכו לפזמון השיר. בריאיון לתכנית “הפטריוטים” ביום שני האחרון הוא אמר לינון מגל כי “השיר הזה, מחילה שאני אומר, מטופש מאוד”. באותו יום הוא גם התראיין בתכנית הבוקר של ערוץ 13, שם אמרה לו רותם ישראל: “הכי הזוי, שמעתי שאמרת בהתחלה שהשיר מכוער”, על כך הגיב אליצור, בחיוך כבוש: “אני עדיין…”, ואז השניים נקרעו מצחוק.
והאמת היא שאם אהבתם את “תמיד אוהב אותי” אז בהחלט כדאי לכם להאזין לשירים קודמים של אלייצור, שרבים מהם – להבדיל מהלהיט התורן – מציגים כתיבה אישית מורכבת יותר ומעניינת הרבה יותר. האמונה של אליצור, שחזר בתשובה לפני 15 שנה, משפיעה מאוד על האמנות שלו – אבל היא לא מבטלת את הכישרון שלו שמצליח לשלב כתיבה אינטליגנטית עם לא מעט הומור.
Post Comment