כשארץ נהדרת מצחיקה היא טובה. כשהיא לא מצחיקה – היא אפילו טובה יותר
השם המפורש “ארץ נהדרת” הפך להיות פבלובי כמעט כמו השם המפורש “בנימין נתניהו”. לכל אחד יש דעה בנושא, ולא פחות חשוב – כל אחד רוצה לחלוק את הדעה שלו עם העולם. אחת הטענות השכיחות, והאוטומטיות, למשמע השם המפורש הוא: “לא מצחיק”. חלק ישלבו את צמד המילים במשפט שלם: “אנחנו כבר לא רואים ארץ נהדרת, כבר הרבה זמן שזה לא מצחיק”.
שזה די אירוני. כיצד אנשים יכולים לקבוע שמשהו שהם לא רואים לא מצחיק אותם? שזה מוזר כמעט כמו האופציה ההפוכה, לפיה הם דווקא כן רואים, ולא צוחקים, אז למה הם רואים? היש דבר מיותר יותר מלצפות בקומדיה לא מצחיקה? ואולי, זרמו איתי רגע, הם רואים בסתר כי זה דווקא כן מצחיק אותם, אבל בגלל סיבות פוליטיות דחוף להם לספר לכל מי שרק ישמע אותם שזה לא מצחיק – למרות, כאמור, שהם צוחקים – ואז, כדי להצדיק את הפתולוגיה שמאחורי השקר הם חייבים להוסיף את השקר המיותר: “זה לא מצחיק”, כשבפירוש זה כנראה כן מצחיק אותם או שהם בכלל לא יודעים אם זה מצחיק או לא? למעשה, מבחינה סטטיסטית יש סיכוי סביר שהיו לא מעט מקרים בהם שני ישראלים פגשו אחד את השני ואמרו אחד לשני שהם לא רואים “ארץ נהדרת” בגלל שזה לא מצחיק אותם, למרות ששני האנשים באותה פגישה דווקא כן צופים בתוכנית, ואף צוחקים ממנה.
אלה הן מסוג המחשבות שמונעות ממני לישון בלילה לפעמים. הרופאה שלי בטח לא תאהב את זה, כי לישון זה חשוב, אבל קלישאה רפואית לא פחות נכונה אומרת שצחוק זה טוב לבריאות, ואני חייב להודות שוואלה, אני עדיין צוחק מ”ארץ נהדרת” גם אחרי יותר מ-20 שנה. לא מהכל, כמובן, אני לא פסיכופת. ההומור ב”ארץ נהדרת” רחוק מלהיות עקבי. יש לפעמים בדיחות שנלקחו מהאייטיז על כך שזה מוזר שעדן פינס תתאהב באושר כהן. לא ברור אם זו בדיחה עדתית, שמנופובית או שוביניסטית – דבר אחד בטוח, מצחיק זה לא. לטעמי לפחות. אני בטוח שיש מספיק אנשים שטוענים שהם לא רואים “ארץ נהדרת” שנקרעו מצחוק מכל הקטע הזה.
Post Comment