האיש שביצע בידיו את גזר הדין החמור ביותר בישראל | סיפורו של שלום נגר ז”ל
השבוע, הלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 88, שלום נגר ז”ל, יהודי יקר ממוצא תימני שחי בצניעות רחוק מאור הזרקורים.
ר’ שלום ז”ל נולד בתימן בשנת 1936 ועלה לארץ בגיל 14. לאחר שירות בצה”ל בחטיבת הצנחנים, הוא החל לעבוד במשמר הגבול, במשטרה וכסוהר בשירות בתי הסוהר.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
רק לפני כ-13 שנים וחצי, 50 שנה לאחר אותה פרשיה מכוננת בדברי הימים של מדינת ישראל, שמו של נגר התפרסם כמי שביצע את גזר הדין של ההוצאה להורג בתלייה לצורר הנאצי, אדולף אייכמן, שנחטף בארגנטינה והועמד לדין בישראל.
לא רק שנגר ביצע את גזר הדין – לאחר שהוטלה עליו הפקודה, אלא הוא בילה שעות וימים רבים במחיצת אותו פושע נאצי ידוע לשמצה כאשר היה אחד ממספר מצומצם של סוהרים ממוצא תימני ששמרו על האסיר בכלא בחודשים שנחקר ובתקופת משפטו.
שמו של נגר היה אסור בפרסום במשך 50 שנה מאז ביצוע גזר הדין, מחשש לנקמה של ארגונים ניאו נאצים או קרובי משפחתו של הצורר.
שלום ז”ל, גם עבר טרגדיה אישית במשפחתו כאשר סלין רחל בן דוד – נגר רעיית נכדו עידו נגר ואמא של נינתו, נרצחה בשביעי לאוקטובר במסיבת הנובה כשהיא בת 32. בדיוק לפני 63 שנים וחצי, בי”ד באייר התש”ך, נחטף הצורר הנאצי אייכמן והועבר לישראל כדי לעמוד לדין בבית המשפט בתל אביב על פשעים נוראיים ומחרידים שביצע בעם היהודי בתקופת השואה.
משפט אייכמן בפני בית המשפט המחוזי בירושלים החל ב-כ”ה בניסן תשכ”א, כמעט שנה אחרי שהצורר הנאצי נחטף מביתו בארגנטינה והובא בדרך מסתורית לישראל.
ב-ד’ בטבת תשכ”ב, ניתן פסק הדין, שהרשיע את אייכמן בעבירות שיוחסו לו, וארבעה ימים לאחר מכן (ח’ בטבת תשכ”ב) הוא נידון למוות בתלייה.
ב-כ”ז באייר תשכ”ב דחה נשיא המדינה יצחק בן-צבי את בקשת החנינה של אייכמן, והוא הוצא להורג בתלייה בו בלילה. ליל כ”ח באייר.
כאמור, מי שביצע את מעשה התלייה והוציא להורג את הפושע הנאצי היה הסוהר דאז שלום נגר ז”ל.
זהו גזר הדין היחיד והחמור ביותר שניתן בישראל – גזר דין מוות לעבריין מורשע.
השתלשלות האירועים מרתקת במיוחד, לאור העובדה שהאסיר שהה במחיצת שומריו תקופה לא מבוטלת ואף שוחח איתם מעת לעת. “אני הייתי שומר אישי שלו. הייתי בחדר שלו”, סיפר שלום נגר, הסוהר של אדולף אייכמן. “אם אני לא הייתי יודע מי הוא, הייתי חושב איזה צדיק זה, תפסו איזה צדיק לא עושה כלום והיה אומר ‘תודה רבה'”, הוא משחזר בסרט מיוחד “התליין” שצילם את זיכרונותיו.
“הוא דיבר גרמנית ועוד מספר שפות, ואילו אני דיברתי רק עברית ותימנית”, שחזר נגר, “אבל כשהייתי כובל אותו הוא תמיד אמר בגרמנית ‘תודה רבה’. הוא היה ייקה גאה. קשה היה להאמין שהאדם הזה היה חיית אדם! הוא גם היה מאוד שקדן. הוא כתב ספר”.
שישה חודשים שמר נגר על הפושע הנאצי בכלא רמלה. הסוהר שעלה מתימן, ישב עם אייכמן באותו חדר כמעט מדי יום. “בחדר שלו אישית לא נכנסו אשכנזים (מחשש לנקמה. י”ג), אז בשביל זה זרקו אותי בחדר שלו”, סיפר נגר.
מסוהרי היחידה נדרש לשמור על האסיר שלא ייפגע, שלא יברח ושלא יתאבד עד ליום תלייתו. לצורך כך הוקצו שלושה סוהרים במשמרת: הראשון בתאו, השני מחוץ לתא וסוהר נוסף חמוש בעוזי בשער הכניסה לאגף.
אחת החוויות המעניינות ביותר שהיו מנת חלקו של השומר הסוהר שלום נגר, הייתה הצורך לטעום את המזון שהוגש לאסיר המפורסם.
הסיבה לכך: שלטונות הכלא חששו שניצולי שואה ינסו לפגוע באייכמן לפני המשפט והאוכל שלו יצא מהמטבח נעול בתוך מגש מיוחד.
“זה היה בסך הכל 16 שנים אחרי השואה, והרבה סוהרים היו במחנות או איבדו את משפחתם שם. הם לא היו מתאימים לתפקיד”, אמר שלום נגר בראיון ל’משפחה’. “לשום שומר אשכנזי לא הותר להיכנס ל’דירה’ של אייכמן, שהיתה אגף מיוחד”, הוא נזכר.
“שמרתי עליו במשך שישה חודשים ועמדתי קרוב מאוד אליו, למקום שבו הוא נח, כתב את זיכרונותיו, והשתמש בשירותים”, הוסיף. “בהתחלה, לא רציתי לקבל עלי את משימת השמירה על אייכמן בכלא. אמרתי שכדאי שימצאו מישהו אחר לעבודה הזאת”, אמר בריאיון.
ואולם אחר כך, לדבריו, הראו לו תצלומים שתיעדו מעשי אלימות של נאצים נגד ילדים חפים מפשע. “זה כל כך זעזע אותי, שהסכמתי לעשות מה שצריך”, הוא שיתף.
בסופו של דבר, אחרי גזר הדין ודחיית הערעור, שלום גם לא היה מעוניין לבצע את גזר הדין של ההוצאה להורג בתלייה, אבל שמו עלה בהגרלה שנערכה בין הסוהרים.
“הבאנו את החבל מקומה שלישית. הלבשנו אותו על הראש שלו, עמדתי במרחק של כמה מטרים ממנו, והסתכלתי לו בעיניים. הוא סירב לכסות את פניו, והיה נעול באותם נעליים משובצות, הסמל המסחרי שלו. משכתי בידית והוא נפל, משתלשל מהחבל” – כך תיאר שלום נגר את הרגעים הדרמטיים של מות הפושע הנאצי.
בהמשך, אחרי שהאסיר מת, “הנחנו את גופת הצורר אייכמן על אלונקה שהוכנה מראש, והעברנו אותה לכבשן. הכבשן היה כל כך חם שאי אפשר היה להתקרב אליו, כך שנבנו מסילות כדי שאפשר יהיה להכניס את האלונקה אליו. זה היה תפקידי לדחוף את האלונקה לתנור, אבל אני רעדתי כל כך שהגופה התנדנדה כל הזמן מצד לצד. בסוף הצלחתי לדחוף אותו וסגרנו את הדלתות”. למרבה הצער, שלום סבל מפוסט טראומה אחרי התלייה. במשך שנה היו לו סיוטי לילה ולאחר מכן החל לחזור בתשובה ואף זכה להיות ממקימי היישוב קרית ארבע. לאחר שיצא לפנסיה מעבודתו, הפך לשוחט.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
זו נקודה מעניינת במסע חייו של ‘התליין’ שראויה לציון: בגמרא מופיע שמי שנולד במזל מאדים, יהיה שופך דמים, והדרכים הכשרות לכך, להיות מוהל או שוחט. ייתכן ששלום היה בן מזל מאדים, כי אחרי שתלה את הצורר הנאצי וחזר בתשובה – נהיה שוחט.
Post Comment