ביירות פינת פריז: מה סוד הקשר הגורדי בין צרפת ללבנון?

ביירות פינת פריז: מה סוד הקשר הגורדי בין צרפת ללבנון?

התאריך: 23 בספטמבר 2024 (כ’ באלול תשפ”ד), אי שם לפני חודשיים. באותו היום, לאחר אזהרות דובר צה”ל בערבית לתושבי לבנון (תוך השתלטות על הרדיו הלבנוני ובהודעות פרטיות), נפתחו שערי הגהינום על לבנון. בתוך יממה אחת, הפציצו מטוסי חיל האוויר 1,600 מטרות ברחבי לבנון, שהובילו למאות הרוגים והרס נרחב במדינה. כעבור ארבעה ימים, חוסלו מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה ומפקדים נוספים, וכעבור שבוע בלבד נכנס צה”ל לפעול בדרום לבנון. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן באותו היום, בעוד העולם בהלם ממהלכיה ההתקפיים של ישראל, כאשר רק חמישה ימים לפני כן חטף חיזבאללה את “מבצע הביפרים”, מי שנזעקה ל”הגן” על מדינת לבנון ה”מסכנה” – הייתה צרפת.
באותו יום הגישה צרפת בקשה רשמית לכינוס חירום של מועצת הביטחון של האו”ם, על מנת לדון במתרחש בלבנון. בהודעה נמסר כי “צרפת קוראת לכל הצדדים להימנע מהסלמה אזורית, שתהיה הרסנית לכולם – ובכלל זה האוכלוסייה האזרחית”.
מאותו היום, וכמעט מידי יום, הוציא נשיא צרפת עמנואל מקרון הודעה הקוראת לישראל לעצור את המלחמה, ולעבור לדרך דיפלומטית. כאשר השיא היה בוועידה בינלאומית לתמיכה באוכלוסיית לבנון ובריבונותה שאירחה צרפת, במהלך הוועידה גוייסו 800 מיליון דולר עבור סיוע הומניטרי ללבנון – ועוד 200 מיליון דולר לסיוע לצבאה.
נשיא צרפת מקרון הדגיש כי ארבע מטרות הוועידה הן חיזוק הריבונות הלבנונית, תמיכה הומניטרית באוכלוסייה, חיזוק המנדט של יוניפי”ל ותמיכה בכוחות הביטחון הלבנוניים. אז מה יש לצרפת בלבנון? ומה כל כך “בוער” לה לדאוג ללבנון?, ובכן, הקשר בין צרפת ללבנון הולך שנים רבות אחורה.
הקשר ההיסטורי
בין השנים 1920 ועד 1943, שלטה צרפת בלבנון ובסוריה כחלק מהמנדט שקיבלה מחבר הלאומים, לאחר כיבוש והתפוררות האימפריה העות’מאנית. היום בו שחררה צרפת מנהיגים לבנונים בולטים – ב22 בנובמבר 1943 – נקבע כיום עצמאותה של לבנון, וכנקודת סיום השלטון הקולוניאליסטי של צרפת.
עם זאת, צרפת השאירה חותם על אופייה של המדינה, ששנים רבות שאפה למערביות (בעיקר בקרב האוכלוסייה הנוצרית – מארונית) עד שחיזבאללה השתלט על המדינה. כך גם, צרפת היא זו שקבעה את מפתח חלוקת המשרות הבכירות בין העדות השונות הנוהג עד היום, לפיו נשיא לבנון ומפקד הצבא הם נוצרים, יושב ראש הפרלמנט הוא שיעי וראש הממשלה הוא סוני.
אז האם מדובר בגעגועים לשלטון הקולוניאליסטי? אין לדעת, בפרט שנשיא צרפת מקרון טרם נולד בשנים הללו, אך רבים בלבנון רואים בגישה הצרפתית (וגם האמריקאית) כגישה אימפריאליסטית המבקשת לשלוט בעולם כולו ובשל כך מתערבים ללא הרף בענייניה הפרטיים של לבנון. האינטרס הכלכלי
מעל היחסים ההיסטוריים ניצב האינטרס האמיתי: הכסף. היחסים הכלכליים בין המדינות הם רבים ומגוונים. כך למשל, בשנת 2022, לבנון ייבאה מצרפת סחורות בסך 411 מיליון דולר, וייצאה בסך 107 מיליון דולר, אבל זה עוד הכסף הקטן.
בשבוע הראשון של המלחמה באוקטובר, פורסם כי לא נמצא גז בשדה הגז קאנא שעמד בלב המשא־ומתן על הגבול הימי ב2022. קידוחי החיפושים בראשות טוטאל אנרג’י הצרפתית, שכולל גם את ENI האיטלקית וקטאר אנרג’י, העלו בתום קידוחי אקספלורציה כי אין במקום גז טבעי להפקה. בדצמבר האחרון פתחו בביירות במכרז חיפושים נוסף שבו עשויה טוטאל הצרפתית להשתלב. כזכור, חברת טוטאל הצרפתית נכנסה להסכם מתוך רצון “לעשות קופה” על הלבנונים – מה שהתברר בינתיים כצעד לא חכם.
חברה צרפתית נוספת המושקעת בלבנון, היא חברת התובלה הימית השלישית בגודלה בעולם – CMA CGM, היושבת במרסיי אך בעלת שורשים עמוקים בלבנון. החברה מנהלת יותר מ-60% מהפעילות של שני מסופי המכולות בלבנון – בביירות ובטריפולי.
בחודש שעבר, חשף ז’ורז’ מלברונו, פרשן בכיר למזרח התיכון ביומון הצרפתי “לה פיגארו”, כי בקיץ 2020, זמן קצר לאחר הפיצוץ הקטלני בנמל ביירות, נרקם הסכם חשאי בין צרפת לחיזבאללה.
על פי הדיווח של מלברונו, נשיא צרפת מקרון שמיהר לבקר בלבנון השבורה, התחייב להימנע מלדון בסוגיית הנשק של חיזבאללה במהלך ביקוריו בלבנון. בתמורה, כך הוא טוען, הארגון השיעי הבטיח לאפשר לחברת הספנות הצרפתית CMA-CGM לזכות במכרז להפעלת מסוף המכולות בנמל ביירות. ואכן, בשנת 2022, באורח פלא, חברת CMA-CGM, שבבעלות איש העסקים רודולף סעדה (שהתלווה למקרון בביקורו), זכתה לבסוף במכרז בחוזה ל-10 שנים להפעלת מסוף המכולות בנמל. החוזה, נחתם מול משרד התחבורה הלבנוני שבראשו עלי חמיה, המקורב לחיזבאללה.
אך החגיגות הצרפתיות סביב הפיצוץ בנמל ביירות לא נגמר בזה. במרץ האחרון, במהלך ביקורו של שר החוץ הצרפתי בלבנון, הציג השר תוכנית צרפתית לשיקום נמל ביירות. במסיבת עיתונאים בנמל, ביחד עם ראש הממשלה הלבנוני הוצגה התוכנית הכוללת בנייה מחדש של רציפים, שניזוקו בפיצוץ, בארגון מחדש של מתווה הנמל כדי לייעל את התנועה, ובהסטת המתקן לאנרגיה סולארית. התוכנית תתבצע על ידי שתי חברות הנדסה צרפתיות, Artelia ו-Egis, ובמימון ממשלת צרפת לצד מימון חלקי של לבנון.
לצד חברת שילוח המכולות הצרפתית CMA-CGM, פועלות בלבנון מספר חברות צרפתיות גדולות כמו: קבוצת המדיה והפרסום Publicis, מפעילת המלונות Accor, וחברת התעשייה Nexans (Liban Cables).
>> למגזין המלא – לחצו כאן
בנוסף פועל בלבנון הבנק הצרפתי הלבנוני, המחזיק ב-43 סניפים ברחבי לבנון, וגם שני סניפים של בית חולים צרפתי לבנוני.