בשיאה של המלחמה: שלושה פרופסורים במשימת הצלה
“הממצאים שם חשובים מאוד”, אמרו שלושה פרופסורים לארכיאולוגיה לחיילים המופתעים, בבוקרו של ה-6 ביוני 1967, כשהדי הירי עדיין מהדהדים בין חומות ירושלים העתיקה.
מוזיאון רוקפלד מציג ממצאים רבים בסדר כרונולוגי, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לימי הביניים. התצוגה במוזיאון מתמקדת בממצאים ארכיאולוגיים מאזור ירושלים וארץ ישראל בכלל, כשרבים מהם נחשפו בחפירות המרכזיות שנערכו בראשית המאה ה-20, וביניהם, מכתבי לכיש בכתב עברי קדום. קורות עץ קדומות מהר הבית. אוסף תכשיטי זהב מתל אל-עג’ול ובית שמש, אוצר שנהבי מגידו ועוד.
בעבר אף הוצגו במוזיאון גם מגילות ים המלח, אך הן אינן מוצגות בו כיום.
היה זה היום השני למלחמת ששת הימים, והפרופסורים אברהם בירן, נחמן אביגד ויוסף אבירם הגיעו במפתיע אל הכוחות הלוחמים בדרישה חריגה: להגיע למוזיאון רוקפלר.
החיילים הביטו בהם בתדהמה. בעוד הקרבות על העיר העתיקה בעיצומם, ביקשו שלושה אנשי אקדמיה לחדור לשטח שטרם נכבש. אך מה שנראה כבקשה תמוהה, היה למעשה אחת ההחלטות האמיצות והחשובות בתולדות השימור התרבותי בישראל.
תחת פיקודו של מוטה גור (לימים רמטכ”ל ושר בממשלות ישראל מטעם מפלגת העבודה), הצטרפו הפרופסורים לחפ”ק המח”ט מוטה גור שנכנס למוזיאון שנכבש זה עתה.
שלושה זחל”מים נעו בזה אחר זה: בראשון מוטה גור עם צוות הפיקוד, בשני שלושת הפרופסורים המלומדים, ובשלישי כוח אבטחה. מטוסי אויב חגו מעל, פגזים ירדניים התפוצצו בסביבה וקליעים שרקו באוויר.
“עושר הממצאים כאן עולה על כל דמיון”, העיד מוטה גור על הרגעים המרגשים במוזיאון. הפרופסורים נכנסו למוזיאון בעיצומו של הקרב ונעו בין הוויטרינות, בודקים ומתעדים, בעוד זכוכיות מתנפצות מירי צלפים. החיילים הוותיקים, שכבר הספיקו לסייר במוזיאון, התגייסו מיד לסייע למלומדים במשימתם. מאחורי המשימה הנועזת עמדו שלושה מענקי המחקר הארכיאולוגי בישראל. פרופ’ אברהם בירן, יליד פתח תקווה, היה ממייסדי הארכיאולוגיה המקראית בישראל. בצעירותו שירת כקצין בממשל הבריטי, ומאוחר יותר זכה בפרס ישראל על תרומתו המחקרית.
פרופ’ נחמן אביגד, יליד גליציה, היה למומחה עולמי בחקר הכתב העברי הקדום וגם הוא זכה בפרס ישראל. פרופ’ יוסף אבירם, שזכה לאריכות ימים (106 שנים), הקדיש את חייו לחקר ארץ ישראל ועמד בראש החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
מה שמדהים במיוחד הוא העובדה שבתוך פחות משעתיים מכיבוש המוזאון, בעוד הקרבות משתוללים והלגיונרים הירדנים על חומות העיר העתיקה צולפים על המוזאון, הצליחו הפרופסורים להגיע למוזיאון ולהתחיל במלאכתם.
למרות שבוויקיפדיה נכתב בטעות כי הגיעו “לאחר שוך הקרבות”, ספרו של מוטה גור “הר הבית בידינו” (משרד הביטחון, 1973) מתעד בבירור את האמת ההיסטורית המרתקת.
יותר מכל, מעיד האירוע על רוח המורשת העמוקה שפיעמה בלוחמים. כפי שציין מוטה גור: “בנושאי ארכיאולוגיה החברה שלנו תרבותיים, והכבוד בפני העתיק בישראל עולה על החפץ לקחת אותו.”
גם בשיא הלחימה, שמרו החיילים על אוצרות התרבות, והארונות והוויטרינות נותרו שלמים.
סיפורם של שלושת הפרופסורים מהווה עדות למחויבות לשימור המורשת ההיסטורית היהודית.
בדומה לגיבור ישראל ז’אבו ארליך, שהקדיש את חייו לחקר ארץ ישראל ונפל בעת שליווה כוחותינו בלבנון, גם שלושת הפרופסורים הללו לא היססו לסכן את חייהם למען המורשת של עם ישראל.
יהי זכרם ברוך.
ברכת ישר כח לעורך ספרי הארכאולוגיה ר’ ניסן לברון, ור’ דוד ארונובסקי מספרית ישיבת הר עציון שעזרו בעדי בכתיבת המאמר לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment