מהחזית לכביש: הטכנולוגיות הצבאיות ששולבו ברכב שלכם
כשחושבים על הצבא בדרך כלל עולות לראש תמונות של טילים טנקים ואמצעי לחימה שונים, אך לא רבים מכירים את תרומתם המשמעותית של כוחות הצבא לאיכות חיינו ביום יום. הצרכים הטכנולוגיים של הצבא הובילו להמצאת האינטרנט, תנורי המיקרוגל, נייר הדבק, מכנסי הדגמ”ח, חטיפי האנרגיה, ניילון נצמד, שעוני היד, ורכבי הפנאי-שטח. אפשר לומר כי אם אתם נהנים מנהיגה בג’יפ עם ניווט לוויני על מסך מגע, מרכיבים משקפי טייסים ונוגסים בהמבורגר, כל אלה קיימים בזכות הצבא.
הטכנולוגיות המשולבות
מערכת המכ”ם (רדאר), שכיום משמשת במערכות סיוע לנהג כמו התרעת התנגשות ובקרת שיוט אדפטיבית, נוצרה על ידי הפיזיקאי הגרמני היינריך הרץ ב-1888. למרות שהצבא הגרמני לא התעניין בה תחילה, המעבדה המחקרית של הצי האמריקאי פיתחה אותה לשימוש צבאי כבר ב-1922, והיא הייתה בשימוש נרחב במלחמת העולם השנייה. מרצדס S-Class משנת 1999 הייתה המכונית הראשונה שהשתמשה במכ”ם למערכת בקרת השיוט האדפטיבית שלה.
רכבי הפנאי-שטח, שמהווים כיום יותר ממחצית ממכירות הרכב החדשות, נולדו מדרישה של הצבא האמריקאי ביולי 1940 ל”רכב סיור קל”. מתוך 135 חברות שהוזמנו להגיש הצעות, רק שלוש נענו: אמריקן באנטם, פורד וויליס-אוברלנד. באנטם הצליחה לייצר אב-טיפוס של הג’יפ תוך 49 ימים בלבד, אך התוכניות שלה ניתנו לוויליס ופורד, שזכו בחוזה הממשלתי.
יחידת העיבוד המרכזית (CPU), שכיום נמצאת במאות עותקים ברכב מודרני ושולטת במערכות ההנעה, מיזוג האוויר, הבטיחות והבידור, נולדה ב-1946 כמחשב תכנות ראשון עבור משרד המלחמה. פולקסווגן טיפוס 3 משנת 1968 הייתה הראשונה להשתמש ב-CPU כחלק ממערכת הזרקת הדלק האלקטרונית שלה.
מערכת הניווט הלווייני התפתחה בעקבות שיגור הספוטניק הסובייטי ב-1957, כאשר מדענים ב-MIT הבינו שניתן למדוד את מיקום הלוויין באמצעות אפקט דופלר. הדבר הוביל לפיתוח מערכת ה-GPS על ידי הצבא האמריקאי. מאזדה יונוס קוסמו משנת 1990 הייתה המכונית הראשונה שהציעה מערכת ניווט לוויינית כאופציה.
מסכי המגע הקיבוליים, אלה המשולבים היום בכל מכשירי המגע שבנגיעה קלה יש תגובה, בשונה ממסכי מגע ישנים יותר הדורשים לחיצה חזקה כדי לקבל תגובה, פותחו במתקן המכ”ם המלכותי הבריטי ב-1965, תחילה עבור פקחי טיסה. ביואיק ריביירה משנת 1986 הייתה הראשונה להציג מסך מגע לנהגים.
ראיית הלילה, שפותחה במקור על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה ושוכללה על ידי הצבא האמריקאי, הגיעה לרכבים בשנת 2000 עם קדילק דה-וויל. כיום היא משמשת במערכות להימנעות מפגיעה בחיות בר והולכי רגל בכבישים חשוכים.
ובמה עוד?
אגב, לצבא יש קשר גם לטרנדים אופנתיים, למשל משקפי הטייסים האייקוניים נולדו מצורך צבאי, כאשר טייס ניסוי בשם שורטי שרודר חווה קפיאת עיניים בטיסת מבחן. בשיתוף עם באוש אנד לומב, פותחו משקפיים עם עדשות ירוקות להפחתת סנוור, שהפכו למשקפי ריי-באן אווייטור ב-1936. כל החידושים האלה, שנולדו מצרכים צבאיים, עיצבו את חוויית הנהיגה המודרנית שלנו. ככל שעולם הרכב ממשיך להתפתח, ברור שהשפעת החדשנות הצבאית נשארת חלק מהותי מה-DNA של התעשייה.
Post Comment