ויהיה לי עוד יותר טוב? האם מילות הפסקול העכשווי מתכתבות עם שיטת החזון איש?
הלהיט הפופולרי ‘עוד יותר טוב’ כבר מזמן הפך להיות דופק התקופה, עם ישראל עובר את אחת התקופות הקשות בתולדותיו והשיר של היוצר והזמר ‘יאיר אלייצור’ בהחלט מבטא את התקווה והאמונה שיהיה לנו ‘עוד יותר טוב’.
לפי יותר מחמישה חודשים שחרר אלייצור את השיר “תמיד אוהב אותי” זאת לבקשת רבו הרב שלום ארוש ועל פי מילותיו המפורסמות של הרב “השם יתברך תמיד אוהב אותי, ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב”.
בראיון לאתר ‘הידברות’ חשף אלייצור – “הרב מעורב בקביעות בטקסטים שלי ורובם עוברים דרכו”, חשף אלייצור: “הוא (הרב ארוש) מדריך אותי על מה לכתוב ועל מה לא. הוא גם זה שגזר עליי לעשות את המוזיקה ולקח על כך אחריות. באופן פעיל הוא כתב אך ורק את השיר ‘עוד יותר טוב’, אך יש גם שיר נוסף על נושא מסוים שהוא ביקש”.
השיר זכה למעל 3 מיליון צפיות ביוטיוב. ומושמע בלופים מכל חלון בית מזדמן ורכב חולף. אז למי שבכל זאת לא מכיר, הנה מילות הפזמון:
וה’ יתברך תמיד אוהב אותי
ותמיד יהיה לי רק טוב
ה’ יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב
ויהיה לי עוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ועוד יותר טוב
ותמיד יהיה לי רק טוב.
מה בין אמונה לביטחון
המושג “בטחון בה'” הוא מושג מרכזי ביהדות, ופרשנים רבים עסקו בו לאורך הדורות. במאמר זה נסקור בקצרה גישות שונות להבנת הבטחון בה’, ונתמקד לבסוף בשיטתו הייחודית של החזון איש.
הגישה המקובלת: מקורות רבים, הכוללים פסוקים, מדרשים ודברי ראשונים ואחרונים, מגדירים בטחון בה’ כאמונה חזקה שהקב”ה יושיע את האדם ויעזור לו בכל צרה וצוקה. לדוגמה, רש”י מפרש את הפסוק “ובטחו אל ה'” (תהילים ד, ו) כ”ובטחו אל ה’ שישפיע לכם טובה”. הזוהר הקדוש אף מציין כי “ומאן דשוי ביה בטחוניה כדקא יאות, לא יכיל לאבאשא ליה כל בני עלמא”, כלומר מי שבוטח בה’ כראוי, כל העולם לא יוכל להרע לו.
שיטת החזון איש
החזון איש, לעומת זאת, מבקר את ההבנה הרווחת של בטחון כציפייה להצלחה וטוב בכל מצב. לטענתו, אין האדם יכול לדעת בוודאות שכל מה שיקרה לו יהיה לטובתו, שכן אולי הגיע זמנו לקבל עונש על מעשיו.
בספר “אמונה ובטחון” הוא כותב:
“טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג ‘בטחון’. שם בטחון המשמש למידה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג (של) חובה להאמין, בכל המקרה שפוגש האדם … ויש לפניו שני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא השניה (טובה), כי בטח יהיה הטוב. ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר ‘בטחון’. ואין הוראה זו ב’בטחון’ נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה, אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה’ וגמולותיו ית’? אבל ענין ה’בטחון’ (באמת) … לזכור שאין המקרה אדוניה (שליט) לנו, ושאין מעצור לה’ מלהושיעו … ולהשרות בקרבו (של האדם) את האמת הידועה כי אין כאן … מקרה, רק הכל מאתו ית’ בין לטוב ובין למוטב (לרע).”
לפי החזון איש, בטחון אמיתי הוא ההכרה בכך שהכל נקבע על ידי הקב”ה, בין לטוב ובין לרע, וקבלת הדין באהבה, מתוך ידיעה שאין מקרה בעולם. הגם שיד ה’ לא תקצר חלילה ויכול הוא להפוך מצרה לרווחה.
המקורות לשיטת החזון איש
יש שראו מקור חשוב לשיטת החזון איש הוא הפסוק “תמים תהיה עם ה’ אלוהיך” (דברים יח, יג). הרמב”ן מפרש פסוק זה כחובה להאמין שהכל בידי שמים, ושום דבר לא קורה במקרה. בין טוב ובין רע. ככה שאין חובה לצפות שיהיה עוד יותר טוב. לפעמים המצב הנתון הוא הרצוי.
המקור השני הוא דברי רבנו בחיי, שכתב: “ומענין הבטחון … ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות, יתאמץ בעבודת הש”י ויבטח בו באמת כי שכרו כפול ומכופל, וכי השי”ת יבחר לו הטוב, ואין הבחירה ביד עצמו; כי לפעמים הוא (האדם) חושב שבחירתו טובה, ותהי להיפך. ולכך יש לכל אדם למסור כל עניניו אל בחירתו העליונה (של הקב”ה) כי הוא יבחר ולא אנו וכו’ והכל לטוב לו, להעביר עוונו ולקרבו אל השי”ת ולהאדיר חלקו בעולם הגמול”.
יישוב הסתירה בין הגישות
לכאורה, קיימות כאן שתי גישות, יש הרואה בבטחון ציפייה לטוב, לבין שיטת החזון איש, המדגישה את קבלת הדין. יש שרצו לפשר בין הגישות ולטעון שהן משלימות זו את זו: הגישה המקובלת מתייחסת למצב שלפני התרחשות אירוע, כאשר האדם עדיין יכול לקוות ולצפות לטוב. שיטת החזון איש, לעומת זאת, מתייחסת למצב שכבר התרחש אירוע קשה, ואז על האדם לקבל את הדין באהבה ולהאמין שהכל לטובה.
| מקורות הרב משה צוריאל
Post Comment