איש מודיעין, מורה דרך ואיש אשכולות | שורות לזכרו של זאב (ז’אבו) ארליך ז”ל

בימים אלו של מלחמה, כשעם ישראל מתמודד עם אתגרים היסטוריים, נפרדנו בכאב עמוק מדמות מופלאה – זאב (ז’אבו) ארליך ז”ל, שנפל בלבנון בעת שסייע לכוחות צה”ל. מותו הטראגי, בעיצומה של פעילות מבצעית, ממחיש את דמותו הייחודית: איש מחקר שראה בידע כלי לשירות העם והמדינה עד הרגע האחרון.
ראשית הכרותי עם ז’אבו ע”ה
ראשית היכרותי עם ז’אבו ע”ה הייתה לפני 7 שנים כשהכנתי מערך הדרכה להר אפרים, לאחר שכולל מביתר עילית הזמין אצלי סיור לאתר שלא הייתי בו. במהלך הטיול היינו אמורים לעבור ליד אוניברסיטת ביר זית, ותהיתי האם יש לה קשר לביר זית שלנו משבט אשר ככתוב בדברי הימים (א’ ז’ ל”א) “בְּנֵי אָשֵׁר… וּבְרִיעָה… הוּא, אֲבִי בִרְזָיִת”. על שאלה זו כמובן לא הצלחתי לקבל תשובה עליה בכולל, לא אצל הדיין השכונתי ולא אצל המו”ץ העירוני. בררתי וקיבלתי את מספרו של ז’אבו שענה לי בחביבות והביא לי את המידע בעניין המרתק במיוחד (לסקרנים – התשובה היא שבימי משכן שילה שבט אשר התגורר קרוב אליו, לא בנחלתו בצפון הארץ אלא כאן במרכז הארץ, והקים יישוב בשמו של אחד מבני השבט – בירזית- שלימים הערבים מתגוררים בו ושמרו את שמו).
גשר בין עולמות
דמותו של ז’אבו הייתה מיוחדת במינה בנוף הישראלי. עם שפמו המיתולוגי שהזכיר את “אחרון המפדלניקים” וחזותו הציונית-דתית המובהקת, היה קשור בכל נימי נפשו לחסידות סוכטשוב. סבו היה בן דוד וחסיד של ה’שם משמואל’ בן ה’אבני נזר’. אמו של האבני נזר הייתה ארליך מהבית, משפחה קרובה של סבו של ז’אבו. כל שבת אחרי תפילת שחרית בבית הכנסת או בליל שבת ז’אבו ובניו היו לומדים קטע מה’שם משמואל’ עד יומו האחרון. לא לחינם האדמו”ר מסוכטשוב שליט”א הגיע להלוויה והספידו.
ז’אבו ע”ה החזיק בחפצי קודש של צדיקי החסידות, והיה בקיא בתורתם. כאשר עיתון “המבשר” ציטט בשמו וורט חסידי וכינה אותו “הרב החסיד”, היה זה ביטוי אותנטי לאישיותו העשירה. מה שהיה ייחודי אצל ז’אבו, כפי שהסברתי במהלך ההלוויה לכלי תקשורת, היה שכל מחקרו נבע “מדקדוק הלכה נטו”. בעוד חוקרים אחרים ניגשו לחקר ארץ ישראל מזווית אקדמית גרידא, אצל ז’אבו המחקר היה תמיד מעוגן במקורות ובמסורת, תוך הקפדה על כל קוצו של יו”ד בדברי חז”ל.
אם אנחנו עסוקים בימי החנוכה המשמשים ובאים, ז’אבו פקפק בזיהוי העכשווי של מודיעין כיוון שהוא נסמך בעיקר על עדויות נוצרים, ולא על דברי חז”ל, ובימים אלה אני עמל על כתיבת חוברת שתוקדש לזכרו על מיקומם של קברות המכבים ומודיעין. חיבור עמוק לציבור החרדי
ז’אבו ראה בציבור החרדי והדתי-לאומי שני חלקים שווים ומשלימים של העם. הוא הדריך קבוצות חרדיות רבות, והצליח ליצור קשר מיוחד עם הציבור החרדי. מאז פטירתו, הגיעו אלי מאות הודעות מאנשים בציבור החרדי המודים שנחשפו לדמותו המיוחדת דרך פרסומי הטיולים שאליהם התלוויתי לז’אבו בבמה זו, כיכר השבת ובערוץ יוטיוב שלי. מחקר בשטח
סיוריו בשטח של ז’אבו ע”ה היו חוויה בלתי נשכחת. בביקור בתל מידיה ברשות הפלסטינית (טיול שקיבל את כל האישורים מהגורמים השונים – כמו כל הטיולים שערך), הפגין ז’אבו את כישוריו הייחודיים בפתרון קונפליקטים. כאשר ערבי מקומי התנגד בתוקף לביקור הקבוצה, הצליח ז’אבו בשיחה קצרה בערבית רהוטה לא רק להרגיע את המתח, אלא אף להפוך לידידו. “יש לדבר עם הערבי בשפה שלו,” היה אומר, “ובמנגינה המיוחדת של השפה שלו.”
זכיתי להתלוות אליו לשיחה מרגשת עם אל”מ (מיל’) דוד חכם, מי שהיה מושל עזה. הריאיון, שפורסם בלעדית ב’כיכר השבת’, עסק במקומות הקדושים בעזה ובמורשת היהודית העשירה של האזור. דוד חכם, שחי בעזה שנים רבות, נדהם מידענותו של ז’אבו בכל רחוב בעזה. כמו בכל מחקריו, גם כאן ניכרה יכולתו הייחודית לשלב בין ידע היסטורי עמוק להבנה מעשית של השטח והמציאות העכשווית.
גאונותו של הגר”א בגאוגרפיה מקראית
בסוכות האחרון זכיתי שז’אבו הגיע לשמחת בית השואבה פנימית, בה מסרתי הרצאה על עזון-עזה בנחלת אפרים לפי ביאור הגר”א שחלק על הגרסה הרגילה בה כתוב “עיה” ושינה ל”עזה” (ראה דברי הימים א ז’ כ”ח). דברי על הכפר עזון כ”עזה השנייה” בהר אפרים, המתבססים על פירוש הגר”א לדברי הימים, זכו לעידודו, והוא ביקשני להשקיע זמן לכתוב מאמר מקיף בסוגיה זו. לז’אבו היה חוש הומור לא קטן. כשלקחתי אותו לטבול במערת המעין הסודית ושאלתי אותו אילו צדיקים קדומים טבלו שם לפניו, השיב בחיוך אופייני: “ועמך כולם צדיקים”. גם כשהיה עסוק בהדרכת קבוצה או בהרצאה, תמיד מצא זמן להשיב “אדבר אתך מחר”. בביתו הציג בגאווה תערוכה של ל”ט מלאכות, המשקפת את העושר התרבותי והרוחני שאפיין את חייו. בשבע השנים האחרונות הייתי קשור אליו, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, זכיתי לעבוד עם ז’אבו בצורה צמודה. פרסמנו את הספר על עזה – ‘עזה מאז ולתמיד: תולדות יהדות עזה’ – וחקרנו רבות אודות העיר במקומות שונים. חלק מהטיולים המשותפים שלנו העליתי לפרסום בבמה זו, כיכר השבת, ובערוץ היוטיוב שלי.
מורשת חיה ז’אבו היה מן האנשים הנדירים שמצליחים לגשר בין עולמות שנראים רחוקים זה מזה: בין אקדמיה למסורת, בין מחקר לאמונה, בין ציונות דתית לחסידות. הוא הראה לנו שאפשר להיות איש מדע מדויק ובה בעת שומר אמונים למסורת, להיות חוקר אקדמי ובה בעת “חסיד” במלוא מובן המילה. עבורי אישית, ועבור רבים אחרים, היה ז’אבו מורה דרך במובן העמוק ביותר של המילה. הוא לימד אותנו לא רק על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל, אלא גם כיצד לחקור, כיצד ללמד, וכיצד לחבר בין עולמות. מורשתו תמשיך להאיר את דרכנו עוד שנים רבות. את הספר על יהדות עזה השלמנו ופרסמנו, אלא שתכננו לעבוד על ספר על לבנון שאותו נקדיש על שמו. בימים אלו של מלחמה, כשאנו נאבקים על זהותנו וערכינו, דמותו של ז’אבו מאירה כמגדלור. הוא הראה לנו שאפשר וצריך לשלב בין אהבת התורה לאהבת הארץ, בין מחקר למסורת, בין ידע תיאורטי למעשה. מותו בשדה הקרב, בעת שירות מולדתו, הוא עדות אחרונה לדרך חיים שלמה של מסירות ושליחות.
יהי זכרו ברוך.
תיעוד נרחב ממסע הלוויתו של ז’אבו ארליך הי”ד ממעוף הציפור: לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]