שום בעל בכי ודמעות המחבלים: סיפורה של בַּעַלְבַּכּ
בימים אלה, במסגרת הפצצת והשמדת צה”ל את מחבלי חיזבאללה בלבנוןבעלבכצאת העיר בַּעַלְבַּכּ תחת התקפות חיל האוויר הישראלי. העיר, הממוקמת בבקעת הלבנון ומשמשת כגבולה הצפוני של ארץ ישראל, היא לא רק זירת קרבות עכשווית אלא גם אתר בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית יוצאת דופן.
המקדשים העתיקים של בעלבכ
בעל-בק, המוכרת גם כהליופוליס (“עיר השמש”) בתקופה היוונית-רומית ובעל גד המקראית, מכילה שלושה מתחמי מקדש מרשימים שנבנו החל מהמאה הראשונה לספירה.
השם גד, שמשמעותו ‘מזל’, מופיע בתנ”ך במגוון הקשרים – משם העיר מגדל גד ועד שמות פרטיים כמו גדי, גדיאל וגדיהו, והחל מתקופת גלות בבל החל להופיע כתוספת תיאופורית. בספר יהושע נזכר בפסוק “הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי, לָקְחוּ, נַחֲלָתָם” (יהושע י”ג, ח’), ומיקומה הגיאוגרפי מתואר: “וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי, וְכָל-הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מִבַּעַל גָּד, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן–עַד, לְבוֹא חֲמָת” (יהושע י”ג, ה’), המזהה את בעל גד בסמוך ללבוא חמת בצפון ארץ הכנענים בהר חרמון (הר א-שייך).
המתחם המרכזי, מקדש יופיטר, הוא הגדול מביניהם, ולצדו ניצבים מקדשי באקכוס וונוס. כתובת שנמצאה במקום, המתוארכת לשנת 60 לספירה, מעידה על קשר למלכותו של הקיסר נירון.
האתר מפורסם באבניו המגליתיות, שגודלן עולה על אלו שבהר הבית בירושלים.
דמעות של שום: כשחז”ל דנו בתוצרת החקלאית של בעלבכ
במשנה (מעשרות ה, ח) דנים במעמדו של שום מיוחד וחריף המגיע מהעיר, הנקרא “שום בעל-בכי”, שפטור מן המעשרות. לפי התוספתא והירושלמי הוא מתאפיין בשורה אחת המקיפה את העמוד ואינו בנוי גלדים-גלדים (מעין שום פנינה).
פרשני המשנה (הר”ש והרמב”ם) מביאים ב’ פירושים למשמעות “שום בעל בכי”. או שמדובר על שום חריף מאד שגורם לאוכלו לדמוע. או שמדובר בשם מקום שנקרא “בעל בכי” כלומר השום מגיע ממקום שנקרא בעל בכי. הברטנורה מסביר שמדובר במקום באיזור בקעת הלבנון שנקרא “בכי”. הרמב”ם סובר שמדובר בשום בר, ולכן חזקתו מן ההפקר ואינו חייב בתרומות ומעשרות. ולפירוש הר”ש השום הזה פטור כיוון שאין דוגמתו בארץ ישראל.
המקום, שנזכר בתלמוד כאתר של בתי עבודה זרה (כפי שמעידים שרידי המקדשים), קיבל לאורך הדורות פרשנויות שונות לשמו. “חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן… הוסיפו עליהן יריד שבעין בכי” (עבודה זרה יא, ע”ב).
רש”י אומר על הגמרא בפסחים “פסל מיכה עומד בבכי” – עומד במקום שנקרא “בכי”.
בבעל בק התקיימה קהילה יהודית, והמקורות מראים שכבר בימי רב סעדיה גאון במאה ה-10, וחלק מתלמידי ישיבתו באו ממנה. בנימין מטודלה, שביקר בעיר בשנת 1175, דיווח כי המקום שימש כאתר נופש ליהודי דמשק, כמו ליהודי עלי ובחמדון. רבי משה אלשייך מספר על מספר יהודים מקומיים, ואף על שניים מהם שהיגרו לדמשק ונהרגו שם. בשנת 1858 דיווח משה ריישר, חוקר ארץ ישראל מירושלים, על מספר יהודים ספרדים שהתגוררו במקום.
בשנת 1751, פרסום ספר מאויר על-ידי שני אצילים צרפתיים, שכותרתו “The Ruins of Balbec Otherwise Heliopolis in Coelesyria”, הפך את בעל-בק למקור השראה משמעותי באדריכלות האירופאית של המאות ה-18 וה-19.
כיום, האתר העתיק נמצא בלב אזור העימותים, ובין הנפגעים באזור נמנה גם עמנואל מורנו הי”ד.
למרבה האירוניה, חיילינו הפועלים כיום באזור לא יוכלו למצוא את השום הקדום המפורסם, שכן בעל-בק של ימינו ידועה בגידולי טבק ולא בגידולי שום מיוחדים.
אם כן, ‘שום בעל בכי’ כבר לא יימצא בשדות העיר, במקום בו צמח השום החריף שהזיל דמעות, כיום דמעות אחרות זולגות – של מחבלים המוכים בידי צה”ל כן ירבו. כשם שהשום הדמיע את עיני אוכליו, כך כיום מדמיעים אויבינו מהמכות שהם סופגים באזור.
ההיסטוריה העשירה של המקום מתערבבת כעת במציאות הביטחונית המורכבת של האזור, כשהשם “בכי” מקבל משמעות עכשווית בעימות הנוכחי. אויבינו בלבנון בוכים כעת, בעוד אנו זוכים להצלחות גדולות בעזרת ה’ באזור הלבנוני.
ישר כח לידידי הרה”ג ר’ אביחי מרחבי ששלח לי מקורות למאמר נפלא זה יהודים בלבנון – הכתבות האחרונות >>>
תגלית מסעירה: האם יונה הנביא נפלט מבטן הדג – בחופי לבנון?”האישה מצרפת” והמקום המסוגל להחיות מתים בלבנוןשרידי העבר היהודי שנחשפו בבריכה מקומית בעיר לבנונית סוערתמצור בלבנון לדלתון בגליל – תהפוכות חייו של גאון יהודי במאה ה-11החמור הלבן וגבול הצפון | מיינרצהגן והרעיון לכלול את דרום לבנון בישראלהגנרל האוסטרלי שכבש את לבנון: סיפורו המרתק של הנרי שובל • • • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment