“שיעובדא דאורייתא” – שורות לזכרו של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ”ל ראש ישיבת מיר
רבי נחום פרצוביץ, נולד בחודש אדר תרפ”ג (מרץ 1923) בעיירה טרוק שבליטא. הוא גדל בבית תורני ולמד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלט יחד עם תלמידי ישיבת מיר לשאנגחאי, סין, שם המשיך את לימודיו. לאחר המלחמה, עלה רבי נחום לארץ ישראל ובשנת תשי”א נישא לעטל, בת ר’ חיים שמואלביץ, שכיהן כראש ישיבת מיר בירושלים.
משנת תשכ”ה, החל רבי נחום לכהן כראש ישיבת מיר בעצמו, והעמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. רבי נחום נודע בגישתו הייחודית ללימוד התלמוד, שהתבססה על דקדוק בפשט המילים המופיעות בתלמוד ובדברי הראשונים. הוא הקפיד למסור שיעורים יומיים ושיעורים כלליים, שמהם נערכו ספריו “חידושי רבי נחום” ו”שיעורי רבי נחום” לאחר פטירתו.
בספריו, רבי נחום צועד לפי שיטת בריסק, ומסביר את הגמרא לאור לשונה ולשון הראשונים, תוך שהוא משתדל לא להוסיף פרשנות עצמאית. הוא מרבה לצטט מדברי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן, וכן מחותנו רבי חיים שמואלביץ. סדרת ספריו “חידושי ר’ נחום” נערכה מתוך סרטי ההקלטה של שיעוריו היומיים, שכן רבי נחום ייחס חשיבות מיוחדת לשיעורים אלו. גדולי תלמידיו, ובראשם הרב בערל אייזנשטיין, הגיהו את הספר, ובמקומות שלא היו סרטי הקלטה, הספר נערך על פי כתבי תלמידים שנחשבים מדויקים.
ספריו של רבי נחום זכו להערכה רבה בעולם התורני, והם משמשים כמקור לימוד חשוב ללומדי תלמוד. בנוסף לסדרת “חידושי ר’ נחום”, יצאה לאור גם סדרת “שיעורי רבי נחום”, המבוססת על השיעורים הכלליים שמסר על מסכתות שונות.
רבי נחום פרצוביץ נפטר בי”ח בחשוון תשמ”ז (20 בנובמבר 1986) ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות בירושלים. מורשתו התורנית ממשיכה להשפיע על עולם התורה גם שנים רבות לאחר פטירתו.
1.
מסופר על הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ”ל שבהזדמנות מסויימת תמה על אחד מטובי האברכים בישיבתו הרי מתמיד נפלא הוא מדוע אם כן שוררת ארשת עצבות על פניו הרי פקודי ה’ ישרים משמחי לב ניסו להסביר לו כי הלה שקוע בחובות בבעיות משפחתיות קשות וכו’ מה בכך השיב רבי נחום אבל כתוב משמחי לב”‘ הג”ר נחום לא הבין כיצד יכול אדם לחוש בצער במצב של ידיעה בתורה.
2.
הג”ר נחום פרצוביץ זצ”ל היה רגיל לומר לפני מרן הגרי”ז חידו”ת ופעם אמר מערכה בסדר טהרות כדרכו עם כל הגאונות שלו כידוע והיה שם באותו זמן מרן הרב שך זיע”א ואמר הרב שך להגרי”ז שר’ נחום אומר טוב והגרי”ז השיב כן ר’ נתום תמיד אומר טוב ושאלו הרב שך א כ מדוע הוא אומר זאת בכזה פחד ויראה והשיב הגרי”ז דהיא הנותנת משום שהוא מפחד הוא אומר טוב
3.
אמר רבינו רבי נחום בשמו שהלומד בעיון בלא לימוד הבקיאות אין זה לימוד בעיון והלומד בבקיאות בלא עיון אין זה בקיאות.
4.
רבי נחום פרצוביץ זצ”ל ביאר מה שאנו רואים את כל הבריאה פורחת ואילו האנשים רואים שאינם שמחים שהטעם שהעצים פורחים הוא משום שמחוברים לתורה לאדמה והשמש מאירה אותם אמנם כאשר יעקרו אותם ממקומם הם מיד ינבלו וכמו כן ממש האנשים שכאשר הם מחוברים הם שמחים וכדכתיב תהלים צב יד בחצרות אלוקינו יפריחו והיינו שכאשר הם בבית המדרש הם שמחים אך כאשר הם מחוצה לו אינם שמחים שהם כעץ שעקרוהו ממקומו.
Post Comment