בגלל פריימריז: זה העונש שקיבלו פעילי חופש בהונג קונג
בית המשפט העליון של הונג קונג הנשלטת בידי סין גזר היום (שלישי) עונשי מאסר של עד 10 שנים על 45 פעילים פרו-דמוקרטיים, בעקבות משפט שבו הואשמו ב”קשירת קשר לביצוע חתרנות”, במסגרת חוק ביטחון לאומי שהטילה בייג’ין על העיר ב-2020.
העונשים, שהיו חלק ממשפט ארוך אשר משך תשומת לב בינלאומית, פגעו בתנועה הדמוקרטית בעיר וגררו ביקורת קשה מהמערב, כולל ארה”ב.
ההאשמות כלפי הפעילים נוגעות לארגון פריימריז לא רשמי ב-2020, שבמסגרתן נבחרו מועמדים פרו-דמוקרטיים שיכלו להתמודד בבחירות הקרובות למחוקקים. התובעים טוענים כי המטרה הייתה לשתק את פעילות הממשלה על ידי סחיטת השפעה פוליטית, אף שהבחירות לא היו רשמיות ולא התקיימו במסגרת החוק המקומי.
בני טאי, חוקר משפטים לשעבר, שהוזכר בפסק הדין כ”מוח מאחורי התוכנית”, קיבל את העונש הכבד ביותר עד כה – 10 שנות מאסר. 47 פעילים נעצרו ב-2021, ו-31 מהם הודו באשמה. 14 נוספים הורשעו במאי, בהם האזרח האוסטרלי גורדון נג, והפעילים אוון צ’או וגווינת הו. עונשיהם של הפעילים נעים בין 4 ל-10 שנים. בשלב מאוחר יותר, עורכי הדין של חלק מהנאשמים ציפו לכך שזמן המעצר הארוך שבו היו נתונים – יותר מ-3 וחצי שנים – יקוזז מהעונש, כך שחלקם עשויים להשתחרר כבר בשנה הבאה.
הפעיל אוון צ’או, שנידון לשבע שנים ותשעה חודשי מאסר, כתב בפוסט בפייסבוק: “הפשע האמיתי שלנו עבור בייג’ין הוא שלא השתתפנו במניפולציות שלהם”.
במערב נשמעה ביקורת קשה על המהלך של סין. שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג קראה לסין “להפסיק את דיכוי חופש הביטוי, האסיפה, התקשורת והחברה האזרחית” בהונג קונג. דובר משרד החוץ הסיני, לין ג’יאן, הגיב למבקרים ואמר כי “אף אחד לא יכול לעסוק בפעילויות בלתי חוקיות בשם הדמוקרטיה ולנסות לחמוק מעונש משפטי”, והוסיף כי בייג’ין “תומכת בתוקף” במאמצים של הונג קונג לשמור על הביטחון הלאומי.
לאחר 118 ימים של דיונים, 31 מהנאשמים הודו במיוחס להם, אך שופטי בית המשפט – אנדרו צ’אן, אלכס לי וג’וני צ’אן – כתבו כי בהערכתם את העונשים, הם לקחו בחשבון את מידת התכנון של הפעולות, מספר המשתתפים, והנזקים הפוטנציאליים שיכלו להיגרם. השופטים ציינו כי “כדי להצליח, למארגנים ולמשתתפים עלולים להיות מכשולים להתגבר עליהם”, ולכן יש להטיל עונש חמור גם אם התכנית לא יצאה אל הפועל. עם זאת, השופטים העניקו הפחתה של שליש בעונש למי שהודו באשמה.
הממשל האמריקני לא היסס גם הוא לגנות את המהלך, כאשר דוברת הקונסוליה האמריקנית בהונג קונג ציינה כי ממשלת ארה”ב רואה במאסרים “התקפה מתמשכת על אנשים המביעים את דעותיהם הפוליטיות, תוך שימוש בחופש הביטוי שלהם”.
התגובות לביקורת מצד ארה”ב לא איחרו לבוא, ומשרד החוץ של סין טען כי כל פעולתם של הדמוקרטים, שהיו חלק ממאבק פוליטי, הייתה “בלתי חוקית”, והוסיף כי הם “לא יכולים לחמוק מעונש משפטי”.
פעילים וארגונים פרו-דמוקרטיים, כמו גם מדינות רבות במערב, המשיכו לקרוא לשחרורם של העצורים ולהפסקת הדיכוי הפוליטי בהונג קונג.
Post Comment