עורך דינו של הקצין החשוד בפרשיית המסמכים: “המשפט הראשון שאמר לי – טוב מותי מחיי”
פרקליטו של הקצין החשוד בפרשת המסמכים תיאר הבוקר (שני) את מעצרו בשב”כ. בריאיון לענת דוידוב ואודי סגל ברדיו 103FM סיפר: “הוא היה עצור 10 ימים במתקן שב”כ. הובילו אותו כמו אחרון מחבלי הנוחב’ה, אזוק בידיים וברגליים, עם פלנלית על העיניים.
“המשפט הראשון שהוא אמר לי ‘טוב לי מותי מחיי’ קצין צה”ל עטור פרסים ותשבוחות, מוצא את עצמו כאחרון מחבלי הנוח’בה”.
לדבריו, הקצין “חשוד בהעברת ידיעה סודית שלא בסמכות, למרות שאני לא מסכים איתם, כי אותה ידיעה הועברה לאותו גורם שיש לו את הסמכות לקרוא את אותו מסמך. בזכות אותו מסמך צה”ל ביצע מספר פעולות, בזכות אותו מסמך הייתה תובנה מסויימת והבנה מסויימת כדי להשיב את שבויינו וחטופינו הביתה, מה שהוא עשה זה בעצם סייע להשבת החטופים”.
עוד ציין כי “הלקוח שלי לא חשוד בהעברת מסמכים לפלדשטיין, הוא חשוד שהעביר מסמכים לגורמים אחרים מדיניים בעלי סיווג, לעילא ולעילא, הטופ של מדינת ישראל”.
הפרטים שהותרו לפרסום
כזכור, אתמול הותרו לפרסום פרטים חדשים על פרשיית הדלפת המסמכים הסודיים, שבה בין היתר חשוד הנגד וכן אלי פלדשטיין. הפרשייה עוסקת בפרסום כתבה בכלי תקשורת זרים על עמדות חמאס בנוגע למשא ומתן לשחרור חטופים. הכתבה כללה שימוש בחומרים ובמסמכים מסווגים שנלקחו שלא כדין מתוך מערכות המודיעין של צה”ל.
בצה”ל בחנו את הכתבה והגיעו למסקנה כי תוכנה מסתמך על מסמך סודי ביותר ורגיש שהודלף. חשיפת המסמך, כך פורסם, עלולה לפגוע “הן בהסגת אחת ממטרות המלחמה (שחרור חטופים) והן בפעילות האופרטיבית של צה”ל ושב”כ ברצועת עזה נגד תנועת החמאס ובהקשרים נוספים”.
בעקבות כך החלה חקירה במטרה להתחקות אחר מקור המסמך. נעשה ניסיון לאתר את הגורם המדליף, ובמהלך החקירה נעצרו בשלבים ובהתאם להתפתחויות נגד במילואים, שני קצינים במילואים ונגד בקבע, וכן אליעזר פלדשטיין, יועץ תקשורת המועסק במערך ההסברה הלאומי שתחת משרד ראש הממשלה.
כך הודלף המסמך
במסגרת החקירה עלה, כי הפרשה מתחילה בכך שנגיד במילואים החליט על דעתו האישית להוציא מסמך סודי ביותר ורגיש מרשות צה”ל שלא כדין, במטרה להעבירו לדרג המדיני.
כך, בחודש אפריל, העביר נגד המילואים עותק של המסמך המסווג לאליעזר פלדשטין דרך הרשתות החברתיות. בנוסף, העביר הנגד לרשותו של פלדשטיין גם עותק פיזי של המסמך המקורי, וזאת בנוסף לשני מסמכים נוספים בסיווג “סודי ביותר”, שהועברו גם כן באופן פיזי לפלשטיין. המידע הוצא בפועל מרשות צה”ל לגורם שאינו מוסמך ושאינו רשאי להחזיק בו.
לפי העולה בחקירה, בראשית חודש ספטמבר החליט פלדשטין להפיץ את המסמך לגורמי תקשורת בישראל לצורך פרסום תוכנו, וזאת במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא המו”מ המתנהל בענין החטופים ובפרט בסוגית תרומתן של ההפגנות לחיזוק החמאס.
ההחלטה התקבלה בסמוך לרצח ששת החטופים בעזה – אז נערכו הפגנות רבות נגד הממשלה. המטרה הייתה לכאורה רצון שלו לשנות את השיח הציבורי ולהפנות אצבע מאשימה כלפי יחיא סינוואר.
לשם כך, פנה פלדשטיין למספר גורמי תקשורת בישראל, כדי שאלו יפרסמו את המסמך, אולם הצנזורה פסלה את הפרסום נוכח תוכנה ומקור המידע הרגיש. בשלב זה, החליט פלדשטין לפי החשד לעקוף את הצנזורה ולפרסם את המסמך בתקשורת הזרה. לשם כך, נעזר בגורם נוסף לטובת פרסום הידיעה בכלי תקשורת זר. במקביל עדכן אליעזר פלדשטין מספר גורמי תקשורת בישראל אודות הכתבה הצפויה להתפרסם בחו”ל וביקש מהם לבצע “פולו-אפ”, מיד לאחר פרסומו.
לאחר פרסום הכתבה, התעוררו בקרב גורמי התקשורת בישראל שאלות לגבי אותנטיות המסמך עליו התבססה הכתבה בחו”ל. אז, ועל מנת להוכיח כי מדובר במסמך אותנטי, פנה פלדשטין לנגד המילואים פעם נוספת וביקש ממנו לקבל לידיו את המסמך המקורי. נגד המילואים נפגש עם אליעזר פלדשטין ומסרלו עותק פיזי של המסמך המקורי וכן שני מסמכים נוספים בסיווג “סודי ביותר”.
לפי החשד, מדובר בדלף מסווג ורגיש ביותר, אשר פרסומו מהווה פוטנציאל לנזק בטחוני חמור, למערכת הבטחון ולמדינת ישראל. “בסיכום פרשה זו”, סיכם בית המשפט, “חקירה שנוהלה בשיתוף פעולה מלא בין צה”ל, שב”כ ומשטרת ישראל, סוכל למעשה ציר הדלף ונמנעה הרחבת הפגיעה בבטחון המדינה”.
Post Comment