הרבי המזמר | קורות חיים ועובדות מרתקות על ר’ שלמה קרליבך

הרב שלמה קרליבך (1925–1994) נחשב לאחד המוזיקאים מצד אחד והרבנים המשפיעים ביותר במאה ה-20 מצד שני, איש אשר גישר בין עולמות המוזיקה, הרוח והאמונה. כינויו “הרבי המזמר” משקף את השילוב הייחודי שיצר בין מוזיקה מלאת רגש לבין מסרים עמוקים של אהבה, אחדות ואמונה יהודית. יצירתו ממשיכה להדהד בקהילות יהודיות ובעולם המוזיקה עד היום.
ילדות ונעורים בגרמניה ובארצות הברית
שלמה קרליבך נולד ב-14 בינואר 1925 בעיר ברלין, גרמניה, למשפחה אשר לה ייחוס אל בעל הטורי זהב (ר’ דוד סגל). אביו, הרב נחמן קרליבך, היה רב קהילה בברלין ואימו, הרבנית פסיה, היתה בת למשפחה חשובה ודובר בה בהגיעה לפירקה שתהיה שידוך לרב צבי יהודה קוק, בנו של הראי”ה, שידוך שבסופו של דבר לא יצא לפועל מסיבות שונות. ר’ שלמה נולד בשנת 1925 ואיתו נולד אחיו התאום אליהו חיים אשר לו קרא רבי שלמה בחיבה ‘אלי-חיים’. המשפחה היתה משפחה יהודית טובה אשר קישה ערכים כלימוד תורה ומידות טובות ומשפחות חשובות רצו לההשתדך הבם האותן הימים, כדוגמ ההצעה שעלתה לשדך לאחותו הגדולה של ר’ שלמה את אחד מבניו של הרב מפוניבז’ ר’ יוסף שלמה כהנמן. הרב מפוניבז’ היה אכן קשור למשפחה בתחתונת אחיו התאום של ר’ שלמה שממנה נותרו תמונות המתעדות את השמחה, ישב הוא בשולחן הכבוד כאשר לימינו ישב הרבי מלובביץ. בשנת 1938, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, נמלטה משפחת קרליבך לארצות הברית והתיישבה בניו יורק. בגיל צעיר הצטיין שלמה בלימודי התורה והחל ללמוד בישיבות יוקרתיות, ביניהן ישיבת לייקווד ו”חברון” בניו יורק, שם נודע כעילוי.
מפגש עם עולם המוזיקה והחסידות
בתחילת שנות ה-50 פנה קרליבך לכיוון חדש בחייו, כאשר הושפע מהרב יוסף יצחק שניאורסון, האדמו”ר השישי של חסידות חב”ד, והרבי מנחם מנדל שניאורסון, יורשו. אל מהלך זה התנגד אביו, שראה עצמו קשור בעולמם של בני ליטא ולא היה קשור בעולם החסידות, אך ר’ שלמה סרב לטענות איביו בנימוס ואכן הפך להיות לחסידם של האדמורי”ם מחב”ד ותחת השפעתם החל שלמה לכתוב ולבצע שירים משלו, שהתאפיינו בניגונים פשוטים ומעוררי השראה, המשלבים טקסטים מהמסורת היהודית עם מסרים של אהבה וחסד כלפי הבריות כולם. לפי תעודים מסויימים היה ר’שלמה אף משמש תקופה מסויימת כ’חוזר’ על שיעוריו של האדמו”ר השביעי מחב”ד, הרבי מלובביץ.ר’ שלמה עסק רבות בלימוד ואף זכה לסמיכה מידיו של ר’ יצחק הוטנר (אגב נאמר כי ר’ יצחק למד תקופה חברותא עם הרבי מלובביץ). בשו”ת אגרות משה בחלק אבן העזר ישנה תשובה אשר השיב הגר”מ פיינשטין לר’ שלמה על שאלה ששאל ושם הוא פונה לר’ שלמה בתארי כבוד, אגב סימנה של התשובה הוא, כמה אופייני, סימן ל”ב.
עולם הניגונים
ר’ שלמה החל לנגן כבר בגיל צעיר כאשר החל בצעירותו לנגן על פסנתר, אך הגיטרה שכה מזוהה איתו נכנסה בשלב יחסית מאוחר של חייו, כשהוא בן 29 שנה וגם אז, לא למד לקרוא תווים אלה ניגן על פי שמיעה.
שיריו של קרליבך פרצו את הגבולות המקובלים של המוזיקה החסידית. במקום לשיר אך ורק בקהילות הדתיות, הוא הופיע בפני קהלים מגוונים – חילוניים ודתיים, יהודים ושאינם יהודים. דרך השירים שלו, הצליח לקרב לבבות ולבנות גשרים בין תרבויות. שיריו המפורסמים, הפכו להמנונים בבתי כנסת ובאירועים יהודיים.
שליח של אהבה
מעבר למוזיקה, הרב קרליבך היה ידוע במסריו התמימים מצד אחד אך עמוקים מצד שני שהעבירו מסר של אהבה אינסופית לזולת. הוא הרבה לדבר על אהבת ישראל, חשיבותה של הכלה והקשבה, והאמונה בכוחה של האנושות לתקן את העולם. דרך סיפוריו ושיריו הוא עורר השראה אצל דורות של יהודים, רבים מהם חוזרים בתשובה שהושפעו מגישתו הפתוחה והחמה.
מעשה אופייני אחד מיני רבים אשר אותו שמעו מפי ר’ שלמה עצמו מספר כי ב’בית אהבה ותפילה’ שלו בסן פרנסיסקו היתה בחורה צעירה שאינה יהודייה שהגיע וביקשה להתגייר, היא גויירה כהלכה והחלה לאחר גיורה לשמור אורח חיים יהודי ולהקפיד על קלה כבחמורה כשהרבה מזמנה היא מקדישה ללימודי קודש. אך דא עקא, אביה של אותה אישה היה לא אחר מראש ארגון ה’קו קלקס קלן’ הידוע לשימצה כארגון גזעני ואנטישמי מובהק. איש שלא פעם התבטא כי הוא מוכן ‘להרוג כל יהודי וכל כושי שיביאו אליו, בלי להסס לרגע’.
באחד הימים הגיע אביה לבית אהבה ותפילה ודפק על הדלת בחוזקה, בפנים התנהלה סעודת שבע-ברכות והנוכחים כששמעו מי הוא זה שדופק בדלת נרתעו בבהלה. ר’ שלמה פנה אל הציבור ואמר ‘זו אשמתי, אני אפתח את הדלת ואדבר איתו’. הוא פתח את הדלת ועוד לפני שהאב הזועם הספיק עוד לחשוב חיבק אותו ר’ שלמה והחל לנשק אותו כשהוא לא מפסיק לומר לו כמה הוא חיכה לראותו ושוודאי הוא אדם בעל נשמה קדושה אם זכה בבת כזו צדקת. ‘הוא לא ידע מה זה נשמה ומה זה צדקת’ סיפר ר’ שלמה לימים בבדיחות.
ר’ שלמה הזמין אותו להיכנס ולשבת יחד איתם ולהנות מהשירה. למרבה הפלא הסכים האב והתיישב יחד עם כולם על הרצפה במקום היו מאות אנשים והשירה היתה לאור נרות. האב ממש נשבר למראה מחזה שכזה ופרץ בבכי במשך שעות. לאחר האירוע הוא הגיע אל ר’ שלמה ואמר לו ‘אני כל כך מאושר שיש לי בת יהודייה’. ‘לא יאומן כי יסופר’ היה מסיים ר’ שלמה.
פטירתו
הרב קרליבך נפטר ב-20 באוקטובר 1994, במהלך הופעה בקנדה. אך יצירתו ומורשתו מוסיפות לחיות ולהתחדש. בתי כנסת רבים בעולם אימצו את סגנונו המוזיקלי בתפילותיהם, וקהילות “קרליבכיות” הפכו לתופעה עולמית, המחברות בין מוזיקה, חסידות ושאיפה לאחדות.
לצד תרומתו האדירה, דמותו של הרב קרליבך זכתה גם לביקורת ולמחלוקות. בתשובה לשאלה בנוגע לשיריו של ר’ שלמה שלפעמים נוגנו במסגרות בהן לא היתה ההפרדה המקובלת ואולי יש מחמת זאת לאסור מלשומעם ענה הגר”מ פיינשטין כי אין לאסור את שיריו שכן נעשו כולם בכשרות (אגר”מ אה”ע א’ סי’ צו). בעוד שחלק מהקהילות בחרו להתמודד עם הטענות בדרכים שונות, אחרות ממשיכות להוקיר את תרומתו המוזיקלית והקהילתית, תוך כדי דיון פתוח ומכבד על מורשתו המורכבת.
ופה אולי המקום לומר דבר חשוב, פעמים ואדם נוהג בעצמו בדרכים שאינן מקובלות ואף יתכן שיהיו שיוקיעו אותן ואף בצדק, אך יש לזכור כי כאשר אדם נותן ‘מתנה’ שבהעוצמה רוחנית גדולה המקרבת רבים לאביהם שבשמיים, אין לקשר את הדבר אל האישיות בצורה שלא ניתן יהיה להפרידם, אלא יש לראות ביצירה שלו דבר נפרד, כפרי היוצא מעץ שטעמו וטעם עיצו אינו שווה ואל לנו תמיד לפוסלו, ובפרט לאחר שכבר יצא ונפוץ בעולם. (טענה ברוח זו ניתן למצוא בדברי בגר”מ פיינשטין הנ”ל).
הרב שלמה קרליבך היה הרבה יותר ממוזיקאי. הוא היה מחנך, הוגה, ומוביל תרבותי, ששאב השראה מהמסורת היהודית ושילב אותה עם נגישות אוניברסלית. דמותו המורכבת ממשיכה לעורר השראה, שאלות ודיאלוגים – עדות לעוצמתו כ”איש של נשמה”. מורשתו ממשיכה לחיות במילים, בניגונים ובשירה של קהילות ברחבי העולם.