שור שנגח את הפרה והילד שקיבל מכות רצח על כך | שיטת ‘שתי הסתירות’

שור שנגח את הפרה והילד שקיבל מכות רצח על כך | שיטת ‘שתי הסתירות’

את הכתבה למגזין סוף שבוע גנזתי ביום שלישי השבוע במורדות הירידות מעיה”ק ירושלים, אכן בתחילה חשבתי להרחיב בידיעה אודות כוחו של כל יהודי באשר הוא שם, אשר בכוחות על אנושיים יכול להתגבר על כל המכשולים העומדים לו בדרך, אך כפי מנהגי מזה עידן עדנים, עלי דרך אני נוהג להאזין בשקיקה לתוכניות מלאות תוכן אשר ישמע חכם ויוחכם.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
ואכן, השבוע האזנתי בשקיקה לראיון המיוחד שערך ידידנו אלי גוטהלף עם הרב יגאל מוניסר, דיין וראש כולל הלכה וראש מכון למשפט והלכה, על שיטתו הייחודית, שיטת לימוד המבוססת על דברי חז”ל, השיטה, המכונה “שיטת שש הנקודות”, הנועדה להביא את הלומדים לידיעה מקיפה תוך שימוש יעיל בזמן הלימוד.
ברגעים אלו, צפו ועלו בי דמעות בעיניים, כאילו חזרתי במנהרת הזמן, לימים בהם חונכתי בתלמוד התורה בשיטה אחרת, לא שיטת שש הנקודות, אלא שיטת ה’שתי סתירות’, ועוד מכות רצח! לשיטה שהייתי חוזר הביתה כולי אדום, ולא מריצה, אלא ממכות רצח שקיבלתי מהמלמד בחיידר, ולא על פשעים ח”ו שעשיתי, כי אילו פשעים יכול כבר ילד יהודי טהור לעשות, לא, את המכות קיבלתי ובצדק, כי לא עניתי לנכון על הסוגיה המורכבת של ‘שור שנגח את הפרה’…
רבש”ע, לפני אלפיים שנה נגח שור את הפרה, אוקיי, יש דין ויש דיין, אולם מה אשם הילד הקטן בן התשע, שקיבל מכות רצח פשוטו כמשמעו כי לא ענה נכון על התשובה הנ”ל, שתנאים ואמוראים גדולים דנו זה עם זה, לאביי היה קושיה, ולרבא היה תשובה, מה אשם הילד הקטן שלא ידע את התשובה של רבא לאביי על בוריה, למה הוא חייב לקבל מכות רצח על כך? זה היה דרך שיטת הלימוד דאז.
ישבתי בגיל 10, זה אחד הסיפורים שנצרב בזכרוני עד היום, עמדנו בכור המבחן על כל פרק ‘הכונס צאן לדיר’, חזרנו על החומר במשך שבועות אחדים, ביום המבחן חילק המלמד של הכיתה 2 דפים – אחד של שאלות, ושני לתשובות, אני שחזרתי היטב על החומר, עניתי בדף 2 את התשובות, אולם לא הבחנתי שהמלמד כתב שצריכים להתחיל לכתוב את התשובה בדף 1 ואת ההמשך בדף 2.
המלמד עבר בין השורות, והנה הבחין שלא כתבתי שום תשובה על דף 1, עוד לא ידעתי מה קורה לי, כי בשניה אחת החל להפליג בי מכות רצח עד זוב דם. בכיתי, צרחתי, מה אתה רוצה ממני, אז הוא צועק עלי בחזרה, שעה שאתה יושב כאן, ואתה לא כותב שום תשובה… הראתי לו את דף 2… המלמד לא התנצל, פשוט המשיך ללכת לקורבן השני.
המלמד אגב, לא התנצל עד היום, ואני זוכר לו את זה היטב, כי למה? מאז אני לא מסוגל לפתוח גמרא ‘הכונס’, על הגמרא הנ”ל ירקתי דם, את המסכת הנ”ל נבחנתי בעל פה שקלא וטריא, ושום דבר, מכות רצח קיבלתי על זה.
השבוע כשאלי ראיין את הרב יגאל, נזכרתי מאותה שיטה, ‘שיטת 2 הסטירות’, ופשוט צף ועלה בי רגשותיי, ועל אתר החלטתי מה יהיה הכתבה שלי למגזין השבוע.
שורות אלו מופנות לכל אנשי החינוך, אכן ב”ה בשנים האחרונות יש שיפור משמעותי בכל הנ”ל כפי שאני שומע, אולם דעו נא, יש בעולם אלפי אברכים, וכאלו שכבר מחתנים צאצאים, והם לא מסוגלים לפתוח דף גמרא, הם יושבים ובוהים בגמרא ולא חשים כלל חיבור למסכת הנ”ל בגלל הצלקות שהותירו אחריהם המלמדים הנ”ל.
הם קובעים סדר לימוד בטור שו”ע, הלכה ברורה, ועוד, אולם את הגמרא הם פוחדים לפתוח, על הגמרא הם הקריבו עצמם על קידוש ה’, אכן, השור נגח את הפרה לפני אלפיים שנה, אך המלמד נגח בהם בנשמתם בדורנו אנו, ואת זה קשה לתקן, אולם אתם, המחנכים של הדור הזה, אתם כן יכולים לתקן עוד את העוול שנעשה לדור הישן, ולהחדיר את לימוד התורה מתוך מתיקות נועם וחן.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
מי יתן, ושיטת הלימוד של הרב יגאל, כן יצליח להחזיר לי את המתיקות ללמוד את התורה, ולצלול לעומקה של גמרא וסוגיה בלי פחד ומורא מהמלמד האדמוני אשר לא סעד ארוחת צהריים בביתו, והחליט להקריב את הילדים בכיתתו על המזבח…