רוקס או ראמפייג’? הטיל הסודי שחדר את מערכות ההגנה האיראניות

בשונה ממה שאנחנו רגילים לחשוב ולזלזל, לאויבינו האיראנים יש אמצעים ויכולות. למרות כל האמירות על “לפגוע בהם בצורה בלתי הפיכה” ו”להשמיד את אירן”, עלינו לזכור שדיבורי הרהב ומחשבה על “כוחי ועוצם ידי” הם אלו שהביאו עלינו את טבח שמחת תורה בו צה”ל עם כל עוצמתו לא הצליח לעצור מחבלים בסנדלים. היו אלו כיתות הכוננות, החיילים והשוטרים שמסרו את נפשם להצלת הכלל ובכך עצרו את הטבח.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
מי שחידד לי את הדברים הוא נדב שעובד באחת ממרכזי הפיתוח של המערכת הביטחונית. נפגשתי אתו במסגרת סיור שנעשה לחברה שלו בקיבוצים המפונים בעוטף עזה, מאז שמרנו על קשר ובעבודה על הכתבה הזו שאלתי אותו מספר שאלות בסוגיה. הדבר שהוא ביקש לתת עליו דגש הוא המציאות הבאה: “אל לנו לזלזל באוייב, אף פעם, לא סתם רצים לתקוף ולהשמיד בלי להבין עד הסוף עם מה אתה מתמודד ומה ההשלכות. מספיק שמטוס אחד שלנו נפגע ואנחנו נמצאים בסיפור אחר לגמרי. הם מחכים לטעות הזו שלנו”.
“יש לאירנים מערכות רוסיות S300 ו-S400 שלא הייתי מזלזל בהם”, הוא מוסיף, “אירן זו מדינה גדולה יחסית, ביחס לישראל היא גדולה ביותר מפי 70 ובמשך השנים הם גם היו במלחמות די תמידיות כך שהם השקיעו בהגנה. חלק ממה שיש להם זה אפילו ציוד אמריקאי תקני מה שהיה מתקדם בזמנו וחלק זה ציוד רוסי או כזה שהם פתחו ושיפרו בעצמם. מזכיר לך שב-2018 טיל סורי הפיל מטוס M16 ישראלי, בנס הטייסים שלנו יצאו בחיים וצנחו בשטח ישראל. אחד פצוע קשה והשני קל. וזה עוד מערכות מיושנות יחסית SA5 ו-SA17.
“לאיראנים יש טילים אמריקאים שהם יצרו באמצעות הינדוס לאחור, זה נקרא סיאד ויכול להגיע למרחק של 300 או 350 קילומטר. ואם תנסה לפגוע בהם במערכות האלו או במכ”מים שבפועל מיצרים את הגילוי באמצעות כלי טיס קטנים, אז יש להם מערכות קצרות טווח כמו הפאציר הרוסית שנחשבת למערכת מסוכנת מאוד”. נו, אתה סתם מלחיץ. הנה תקפנו ופגענו…
“ברור, לא אומר לך את כל זה בשביל להלחיץ. רק שמי שחושב שזה משחק ילדים. שיורים טיל וזהו, אין לו מושג על המורכבות והמיומנות זאת בנוסף ליכולות שנבנו במשך שנים במטרה לפגוע”.
אז איך באמת פגעו? על זה נדב ביקש שלא לענות. הוא הפנה אותי לחפש במקורות זרים. על פי אותם מקורות המתבססים על סוג הפגיעה ועל חלקי הטיל שצולמו באתרי מערכות ההגנה האירניות שהושמדו, התקיפה בוצעה באמצעות אחד מהשתיים – טיל הרוקס של חברת רפאל או טיל הרמפייג’ המיוצר במשותף ע”י מספר חברות ישראליות.
טיל ה-“ROCKS”
טיל הרוקס מבוסס על טיל האנקור שבמקור פותח על מנת לשמש כטיל מטרה, דהיינו כטיל המדמה טיל אויב. יש 3 סוגים של הטיל. שחור, כחול וכסוף. כל אחד מדמה סוג אחר של איום טילים בליסטיים המגיעים ממרחקים שונים. כנגזרת של הטיל הזה פותח הרוקס אשר משוגר ממטוס ממרחק רב, מעל 150 קילומטר מהמטרה ומחוץ ליכולת הגילוי של מערכות ההגנה האוויריות של האויב.
הטיל טס במהירות על-קולית ומגיע למטרה במיקום מדוייק גם באמצעות GPS ומערכות ניווט מתקדמות אך הפגיעה במטרה הסופית נעשית באמצעות ראש-הביות אשר לתוכו הוכנסה תמונת המטרה ויכולת עיבוד של הדרך והמטרה מה שמבטיח פגיעה בדיוק גבוה, תוך התגברות על כל חסימה או הטעייה של מערכות ה-GPS.
הפרסום המרכזי על השימוש בטיל באירן מגיע מהדלפה של מסמכי הסוכנות האמריקנית למודיעין חזותי וגיאוגרפי (NGA) בהם נכתב על ההכנות הישראליות לתקיפה. באחד המסמכים נכתב כי חיל האוויר “התעסק” עם טילים בליסטיים שמשוגרים מהאוויר, וכי מאז 8 באוקטובר נצפתה התעסקות עם טילים מדגם המכונה Golden Horizon, ולפחות 40 מדגם המכונה ISO2 או Rocks. טיל ה – Rampage
זה קצת מוזר אך זה טיל שנוצר בשת”פ בין כל מיני חברות, כנראה במטרה להשתמש בכל הידע שנצבר בחברות השונות. התעשייה האווירית, תומר ומל”מ.
מדובר בטיל בגודל בינוני באורך של 4.7 מטר ומשקל של 570 קילו. ראש הקרב שלו גם לא גדול – 150 ק”ג אבל הוא לא נועד ליצור נזק גדול אלא לפגוע במקומות הרגישים של האויב בדגש על רכיבי סוללות נ”מ וטילים בליסטים, מכ”מים, מפקדות ומחסני נשק.
לטיל 4 כנפונים וע”פ הפרסומים הוא משוגר ממרחק של מעל 300 קילומטר ומסוגל לשנות את המסלול שלו תוך כדי תנועה. לטיל מספר מערכות ניווט ומהירות משתנה. לאחר שבאמצעות הטיל הזה נטרלנו את מכ”מ האוייב, המטוסים ממשיכים להתקרב ומטילים חימושים כבדים יותר על שאר המערכת.
ניתן לשגר אותו בידי מטוסי אף-15, אף-16 ואף-35 של חיל האוויר, זה היתרון המשמעותי והסיבה לכך שהוא חודר את מערכת ההגנה שמכוונת לטילים שיגיעו מכיוון מסוים, באמצעות שיגור ממטוס ניתן להפתיע את המערכת.
כל מערכות ההגנה הישראליות בנויות מכך שהמחשב מחשבן את מסלול הטיל שמגיע ומתכנן את רגע הירוט, ברגע שהטיל מגיע ממטוס קשה לחשבן את המסלול שלו וזה היתרון הגדול ביכולת התקיפה הישראלית.
האם זה אומר הצלחה מובטחת?
לא, גם כי למרות שרמת הדיוק היא של מרחק עד 20 מטר, עדיין ניתן לפספס. בנוסף ניתן לראות שהאמריקאים הצליחו ליירט באמצעות טילי הפטריוט טילי קינזאל רוסיים, שדומים לטיל הישראלי. גם הם משוגרים ממטוס ונחשבים כטיל שקשה להפיל, ובכל אופן את חלקם הצליחו. זה מביא אותנו אל השאלה שנשאלת כל הזמן – למה ישראל לא מקימה חיל טילים?
נדב: “יש לנו, זה הטילים האלו שנורים ממטוסים. רק שהמשגרים הם המטוסים שיכולים להגיע לכל מקום ולפגוע בכל מקום ובצורה מדויקת, אפקטיבית ובמחיר זול משמעותית!
“טילים בליסטיים שנורים מהקרקע הרבה יותר קל ליירט, בדיוק כפי שישראל ירטה. אז אומנם אין לאירן את יכולות הירוט שלנו. אבל זה ממש לא הנושא. בכל פעם יש מישהו שמציע חיל טילים שעלותו לכאורה זולה יותר מטייסת, הם מבינים שלא סתם חיל טילים קיימים בעיקר במדינות לא מפותחות כמו אירן, פקיסטן וסוריה.
“טילים, הרבה יותר יקרים. אומנם מטוס עולה 100 מיליון דולר אבל הוא בשימוש עשרות שנים. ישראל מתחילת המלחמה פגעה בעשרות אלפי מטרות ארוכות טווח, לא היה שום דרך בעולם לעשות את זה באמצעות טילים.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
“בנוסף, במטוס אפשר להשתמש לשימושים רבים מתקיפות מדוייקות, ירוט טילים או כטב”מים. טיל בליסטי כזה שהאירנים ירו עולה 2 מליון דולר. ואם למשל חיסלנו את נסראללה באמצעות 80 טון חומר נפץ, לא היה אפשרי לעשות את זה באמצעות טילים. הנה האירנים ירו 200 טילים לישראל ומה יצא עם כל זה? כמעט כלום. חיל טילים בליסטי הוא פשוט לא אפקטיבי”.