“נבואה המגשימה את עצמה”: כיצד ציפיות יכולות להשפיע על המציאות
המונח “נבואה המגשימה את עצמה” מתאר תופעה פסיכולוגית שבה האמונות או הציפיות של אדם מובילות להתנהגות שתביא בפועל להגשמת הציפיות הללו, אנחנו בדרך כלל מכירים את המונח הזה בשמו הפופולרי ‘מחשבה יוצרת מציאות’. רעיון זה, שנחקר לראשונה באופן פורמלי בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, מציג כיצד עמדות וציפיות משפיעות לא רק על הפרט אלא גם על מערכות יחסים, חינוך, תרבות וארגונים. אחת התרומות המרכזיות למחקר בנושא זה הייתה של הסוציולוג רוברט ק. מרטון, שזיהה את הקשר בין אמונה חברתית לבין תוצאותיה.
מהי נבואה המגשימה את עצמה?
נבואה המגשימה את עצמה מתרחשת כאשר אמונה או ציפייה – גם אם אין לה בסיס במציאות – מובילה לפרשנות מצבים באופן התואם את האמונה או הציפייה. לדוגמה, אדם שמאמין שהוא לא יצליח במבחן עלול, בעקבות תחושת הכישלון הצפוי, להשקיע פחות בלמידה ולהימנע מהכנה מתאימה. כך, הוא מעלה את הסיכוי להיכשל בפועל – מה שמאושש את אמונתו המקורית.
מרטון טבע את המונח כדי להדגים כיצד אמונה מסוימת יכולה להוביל לאירועים שתומכים בקיומה, גם אם היא מבוססת על פרשנות שגויה או לא-מדויקת של המציאות. במילים אחרות, עצם הציפייה לתוצאה מסוימת יכולה להניע התנהגויות שתורמות להתרחשותה.
דוגמאות בולטות של נבואה המגשימה את עצמה
1. ניסוי המורים והתלמידים
מחקר מפורסם שנערך על ידי רוברט רוזנטל ולנור ג’ייקובסון בחן את השפעת הציפיות של מורים על ביצועי תלמידים. במחקר, כונתה קבוצת תלמידים מסוימת כ”קבוצת המצליחים” – למרות שהם נבחרו באקראי – והציפיות שהועלו מהמורים כלפי הקבוצה הזו גרמו להם להשקיע יותר בתלמידים אלה, שכתוצאה מכך אכן הצליחו בלימודיהם לעומת התלמידים שלא הוגדרו כמוצלחים, אצלם המורים השקיעו פחות ואכן הציונים שלהם היו נמוכים יותר.
2. השפעת ציפיות בארגונים עסקיים
גם בעולם העסקי והארגוני, אפקט נבואה מגשימה את עצמה בא לידי ביטוי. מחקר שנערך על ידי ענת רפופורט ואיתן רז מצא כי כאשר מנהלים מציבים לעובדים ציפיות גבוהות או נמוכות, התנהגות העובדים נוטה להתאים לציפיות הללו. כלומר, עובדים שלהם נאמר שהם “לא מתאימים לתפקיד” או “לא צפוי מהם להצליח” נטו להציג ביצועים נמוכים יותר בהשוואה לעובדים שתפסו אותם כבעלי פוטנציאל גבוה. החשיבות של ידיעה זו היא היכולת לעורר מוטיבציה אצל עובדים בצורה ההפוכה, לומר להם שהם טובים מאוד ומסוגלים להרבה, כך העובדים ישפרו את ביצועיהם משמעותית, המשמעות תהיה לפעמים פער של סכומים גדולים ברווחים, הכל בגלל מוטיבציה נכונה.
3. אפקט פלצבו ברפואה
גם בתחום הרפואה ישנה תופעה הקרויה אפקט פלצבו, שמתקיימת כאשר מטופל חש בשיפור במצבו כתוצאה מאמונה שהטיפול יעזור, גם אם לא מדובר בטיפול תרופתי אמיתי. מחקרים רבים הראו כי אמונה חזקה ביעילות טיפול מסוים יכולה להוביל לתחושת שיפור, למרות שאין לכך בסיס פיזיולוגי ישיר. דוגמא להשפעת אפקט זה היא בניסויים קליניים בתחום הדיכאון, חוקרים רבים מצאו שאחוז ניכר מהמטופלים שקיבלו פלצבו חוו שיפור במצבם. מחקר מ-2002 ניתח מאות מחקרים על תרופות נגד דיכאון וגילה כי הפלצבו הצליח להביא לשיפור במקרים רבים, מה שמדגיש את כוחה של אמונה בתרופה כגורם פסיכולוגי חשוב לשיפור.
הסברים תאורטיים לנבואה המגשימה את עצמה
הפסיכולוגיה החברתית מציעה מספר מנגנונים להסבר תופעה זו, להלן שנייים מהם:
• תאוריית התיוג: לפיה כאשר אדם “מתויג” באופן מסוים, כשמוצמד אליו מה שאנו קוראים לו ‘סטיגמה’, יש לו נטייה להתנהג בהתאם לתיוג זה, בין אם הוא חיובי או שלילי. תיוג כזה משפיע על התנהגות, תחושת מסוגלות עצמית ואפילו על ביטחון עצמי.
• אפקט הציפיות: ציפיות משמשות לעיתים קרובות כסוג של מסנן פרשני. כאשר אדם מצפה למשהו – חיובי או שלילי – הוא נוטה לפרש מידע חדש בדרכים שמאשרות את ציפיותיו.
‘נבואה המגשימה את עצמה’ ביהדות
חז”ל כדרכם הקדימו בחכמתם והעלו את אפקט זה על נס בכמה מקומות, אנו רואים פעמים רבות את ההתייחסות של חז”ל לכך שמקומו של אדם או חבריו יכולים להשפיע עליו, דבר הקשור עם הוא באפקט זה המבוסס על ‘תיוג’ ו’שייכות’.
אך דוגמא נפלאה לנבואה המגשימה את עצמה אפשר לראות בדברי חז”ל בבלי (כריתות ה ע”ב) ”האי מאן דבעי ניפוק באורחא ובעי דנידע אי הדר לביתיה ניעול ניקום בביתא דבהתא אם חזי בבואה לבבואה דבבואה נידע דאתי לביתיה ולאו מילתא היא דילמא חלשא דעתיה ומתרע מזליה”, הגמ’ למעשה מציגה דרך בא אדם יוכל לדעת לפני היציאה לדרך האם תצליח דרכו או לא, אך לסיום הגמ’ מסתייגת מדרך זו בכך שיתכן כי האדם שינסה דרך זו יושפע מהתשובה שיקבל (לא יראה ‘בבואה לבבואה דבבואה’) ועצם הדבר עצמו ישפיע עליו ו’מצער נפשיה’ (רש”י) ובכך יורע מזלו, היינו שעצם המחשבה על כך שמזלו לא יצלח בדרך זו ישפיע על התוצאה, הרי לנו נבואה המגשימה את עצמה.
כאמור, רבות הדוגמאות לכך בדברי חז”ל, ואף בעלי המוסר והחסידות האריכו בכך הרבה, אנו נותר לנו רק להתבונן בשעת לימודנו ולראות דברים אלו, לא פעם הם יכולים לגלות לנו עולמות שלמים בחכמת הנפש שאנו יכולים שלא להשים לב אליהם מחוסר התבוננות ולהפסיד אוצרות מופלאים.
סיכום
תופעת הנבואה המגשימה את עצמה היא בעלת חשיבות עצומה, שכן היא מדגימה את כוחה של מחשבה והשפעתה על התנהגות בפועל. על אף שמדובר בתופעה שאיננה בהכרח מודעת, היא משפיעה על אנשים במגוון תחומי חיים – מהתחום האישי, דרך התחום החברתי ועד התחום הארגוני והחינוכי. ההבנה של אפקט זה מאפשרת פיתוח כלים לשינוי מחשבתי והתנהגותי שיכולים לשפר תוצאות ולעודד התפתחות חיובית בכל תחומי החיים, החל מפרנסה, הישגיים לימודיים, יחסיי חברה וכלה אף בחינוך הילדים. זהו כלי עוצמתי וחשוב לדעת להשתמש בו נכון
ושנזכה לסייעתא דשמייא בכל מעשנו.
Post Comment