סין משגרת לחלל את צוות האסטרונאוטים הצעיר בתולדותיה
בלב מדבר גובי הסיני, מאות אנשים נאספו לצפות בשיגור החללית שנזו-19, אחד מהשיגורים הרבים השנה במה שמסתמן כשנת שיא בתוכנית החלל הסינית. החללית, שנשאה את הצוות הצעיר ביותר בתולדות התוכנית הסינית, כולל אישה בתפקיד מהנדסת החלל הראשונה של המדינה, וואנג האוזה, עגנה בהצלחה בתחנת החלל טיאנגונג לאחר מסע של יותר משש שעות.
“האנרגיה הצעירה שלהם מעוררת השראה,” אמר מפקד המשימה, צ’אי שוז’ה, טייקונאוט (השם הסיני לאסטרונאוט האמריקאי) ותיק שמוביל צוות הכולל לראשונה אסטרונאוטים ילידי 1990.
סונג לינגדונג, אחד מחברי הצוות הצעיר, סיפר כי צפה באחת ממשימות תחנת החלל הראשונות של סין כבר כשהיה בן 13 “בהתרגשות ויראת כבוד”. הוא בחר להיות טייס בתקווה שכך יוכל לשרת את מדינתו. “אני נחוש שלא לאכזב את האמון שניתן בי,” הוא אומר. “אשאף להאיר שוב את שמה של מדינתנו בחלל.”
הצוות יבלה שישה חודשים בתחנת החלל, שם יערוך ניסויים ויבצע הליכות חלל, כחלק מההכנות של בייג’ין למשימתה השאפתנית: הנחתת אדם מטעמה על הירח עד 2030. “זוהי הצלחה מלאה,” הכריזה סין על השיגור, שמהווה צעד נוסף במרוץ החלל המתחדש מול ארצות הברית.
אבל בוושינגטון, ההתקדמות המהירה של סין בחלל מעוררת דאגה. ראש נאס”א, ביל נלסון, אמר מוקדם יותר השנה כי ארה”ב וסין נמצאות “למעשה במרוץ” לחזרה לירח, והביע חשש שבייג’ין מתכוונת להציב תביעות טריטוריאליות שם. הוא אף טען בפני מחוקקים כי תוכנית החלל האזרחית של סין משמשת גם למטרות צבאיות.
המרוץ החדש לחלל אינו רק על הגעה לירח, אלא על השליטה במשאביו. הירח מכיל מינרלים, כולל מתכות נדירות, ברזל, טיטניום והליום, המשמש לכל דבר, מעל-מוליכים ועד ציוד רפואי. ההערכות לגבי שווי כל אלה נעות בין מיליארדים לקוודריליונים.
סין מצידה מנסה להנמיך ציפיות. בהשקת מפת הדרכים לשאיפות החלל שלה, הכוללות בניית תחנת מחקר על הירח, החזרת דגימות מהאטמוספירה של נוגה לכדור הארץ ושיגור יותר מ-30 משימות חלל עד אמצע המאה, אמר דינג צ’יביאו מהאקדמיה הסינית למדעים כי למדינה אין הישגים רבים “בהשוואה למדינות מפותחות”.
אך נראה שהנשיא שי מעדיף את תוכנית החלל גם כשהכלכלה בהאטה. “לחקור את היקום העצום, לפתח את תעשיית החלל ולבנות את סין כמעצמת חלל היא החלום הנצחי שלנו,” הצהיר לפני שנתיים.
ומהו גיל האסטרונאוט הממוצע? טווח הגילאים נע בסביבות 38 שנה ומעלה, הסיבה לכך היא ההכשרה הארוכה אותה נדרשים אסטרונאוטים לעבור, הכשרה הכוללת לא רק כושר גופני מצוין, אלא גם השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה רלוונטית, מה שמוביל לכך שלרוב האסטרונאוטים יש רקע עשיר בתחומים כמו הנדסה, פיזיקה, מדעי הטבע, או טייס צבאי – תחומים שדורשים לרוב שנים רבות של הכשרה וניסיון לפני שהם בכלל מועמדים.
אך יש שהגדילו לעשות ואת חלומם לטוס לחלל הגשימו בשנות שיבה, כמו ג’ון גלן, שטס בגיל 77 למשימה ב-1998, או וואלי פאנק, שטסה לחלל בגיל 82 בטיסת בלו אוריג’ין ב-2021.
על כך נאמר כי גם השמים הם לא הגבול…
Post Comment