מבת מהגרים אל הבית הלבן | פרופיל מעמיק על קמלה האריס

קמלה האריס, כיום סגנית נשיא ארצות הברית ומועמדת לנשיאות ארה”ב מטעם המפלגה הדמוקרטית, היא דמות מרכזית בפוליטיקה האמריקאית, מועמדותה מייצגת פריצת דרך, היא גם אישה, דבר שחסר תקדים בנשיאות ארה”ב עד כה, וגם ממוצא אפרו-אמריקאי ודרום-אסיאתי, מוצא שממנו הועמד נשיא אחד עד כה, ברק אובמה.
יזם, מנחה ריאליטי ומנהיג צבעוני | פרופיל מעמיק על דונלד טראמפ
היא נולדה ב-20 באוקטובר 1964 באוקלנד, קליפורניה, להורים מהגרים – אב מג’מייקה ואם מהודו, שניהם אנשי אקדמיה. האריס גדלה בבית עם ערכים של עבודה קשה ומחויבות לצדק חברתי, מה שהוביל אותה כבר מגיל צעיר לעסוק בנושאים של צדק חברתי וזכויות אדם ולימים לעמוד בראש המפלגה הדמוקרטית אשר שמה לה לראש את נושאים אלו.
רקע אקדמי ותחילת הקריירה
האריס למדה לתואר ראשון באוניברסיטת הווארד היוקרתית בוושינגטון די.סי., אחת האוניברסיטאות הבולטות בארצות הברית עם התמחות בממשל. לאחר מכן, היא השלימה תואר במשפטים מאוניברסיטת קליפורניה שבהסטינגס. לאחר סיום לימודיה, החלה האריס לעבוד כעוזרת תובע מחוזי במשרד התביעה הציבורית של מחוז אלמדה שבקליפורניה, שם התמקדה במאבק בפשיעה חמורה ובפגיעה מינית בילדים.
קריירה פוליטית ומשפטית
בשנת 2003, נבחרה האריס לתפקיד התובעת המחוזית של סן פרנסיסקו, וב-2011 נבחרה להיות התובעת הכללית של מדינת קליפורניה, התובעת הכללית האפרו-אמריקאית הראשונה בתפקיד זה. במסגרת תפקידה, נלחמה בנושאים של זכויות עובדים, הגנת הסביבה, והייתה ממובילות המאבק במשבר העיקולים הכלכלי בקליפורניה, שאיים על מאות אלפי תושבים לאבד את בתיהם.
ב-2016, האריס נבחרה לסנאטורית של מדינת קליפורניה, תוך שהיא מצטרפת למיעוט המצומצם של נשים כהות עור בסנאט האמריקאי. כסנאטורית, פעלה בנחישות בנושאים כמו רפורמת צדק פלילי, הגנת זכויות מיעוטים, והזכות לבריאות. היא הייתה חברה בולטת בוועדות רבות, ביניהן ועדת המשפטים של הסנאט, והביאה גישה פרוגרסיבית לנושאים חמים כגון רפורמות אקדמאיות, הגירה, ושוויון מגדרי.
הדרך לבית הלבן
בשנת 2019 הכריזה האריס על מועמדותה לנשיאות בבחירות 2020, אך בהמשך פרשה מהמרוץ. עם זאת, ביולי 2020, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג’ו ביידן, בחר בה כשותפה לריצה, מה שהפך אותה לאישה השחורה והאסייאתית הראשונה שמתמודדת על תפקיד סגנית הנשיא מטעם אחת המפלגות הגדולות.
ביידן והאריס ניצחו בבחירות 2020, ובינואר 2021 הושבעה האריס לתפקידה כסגנית הנשיא, תפקיד שהיא ממלאת לצד ביידן, ובו היא תומכת ברפורמות בתחומים כמו בריאות, שינויי אקלים, וזכויות אזרח.
חיים אישיים
קמלה האריס נשואה לדאג אמהוף, עורך דין מצליח ממוצא יהודי שמתמחה במשפט מסחרי. לזוג אין ילדים משותפים, אך האריס אימצה את ילדיו מנישואיו הקודמים, והם אף מתייחסים אליה כאמא ופונים אליה כ”מאמאלה” (Mama-la). קמלה ציינה מספר פעמים כי קשריה האישיים והמשפחתיים מהווים עבורה עוגן בתפקידים התובעניים שהיא ממלאת ואילולי משפחתה לא היתה מסוגלת לעמוד בהם.
קמלה האריס נתפסת כדמות מעוררת השראה הן לנשים והן למיעוטים ברחבי ארה”ב והעולם, ומסמלת את האפשרות לפריצת גבולות היסטוריים בפוליטיקה האמריקאית, משום כך רבים מהמיעוטים בארה”ב רואים בה מועמדת ראויה ונלהבים להעניק לה את קולם. יחסיה עם הקהילה היהודית בארה”ב
קמלה האריס מקיימת קשרים חיוביים עם הקהילה היהודית בארצות הברית. כאמור, בעלה, דאג אמהוף, הוא יהודי, והאריס עצמה חוגגת עימו חגים יהודיים ומדברת באופן פומבי על הערכתה למסורת היהודית ולערכים של צדק ותיקון עולם, אשר לדבריה מתחברים גם לערכים שהיא גדלה עליהם.
האריס מקיימת קשרים חזקים עם הקהילה היהודית בארצות הברית עוד מהתקופה שבה שימשה כסנאטורית מקליפורניה, שם קיים ריכוז גדול של יהודים. היא פועלת בנושאים חשובים לקהילה היהודית, כגון מאבק באנטישמיות, חיזוק זכויות אזרח, והגנה על חופש דת. כמחוקקת וכסגנית הנשיא, האריס נקטה עמדות נחרצות נגד ביטויי אנטישמיות והתחייבה להמשיך לפעול להבטחת ביטחונם של מוסדות יהודיים בארצות הברית, במיוחד לנוכח עלייה באירועי אנטישמיות בשנים האחרונות.
יחסיה עם ישראל ודעתה על הסכסוך המזרח תיכוני
יחסה של סגנית הנשיא קמלה האריס לישראל מתאפיין במורכבות. בעוד הנשיא ביידן מדגיש את אהבתו לישראל וקשריו רבי-השנים עם מנהיגיה, ואף מעיד על עצמו כ”ציוני”, להאריס קשרים הדוקים עם הפלג הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, אשר הפך בשנים האחרונות פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי יותר ויותר.
לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, האריס הצטרפה לקו התומך של ממשל ביידן בישראל. עם זאת, היא השמיעה ביקורת חריפה יותר מהנשיא על ניהול המלחמה. בחודש מרץ היא תקפה את ישראל באומרה כי אינה עושה די להקלת “הקטסטרופה ההומניטרית” שהתפתחה במהלך הפעולה הקרקעית בעזה, והוסיפה כי “אנשים בעזה מורעבים והתנאים לא אנושיים”. בהמשך אף הזהירה כי ישראל “תישא בהשלכות” אם תפתח במבצע קרקעי ברפיח. האריס הייתה הדמות הראשונה בממשל ביידן שקראה להפסקת אש מיידית. בהקשר לביקורו הצפוי של ראש הממשלה נתניהו בארה”ב, האריס הודיעה כי תיפגש עמו, אך לא תנחה את המושב המיוחד של הקונגרס בו ינאם – חריגה מהנוהג המקובל. למרות שלשכתה ציינה אילוצי זמן, ההערכה היא כי האריס מבקשת להימנע מלהיראות כתומכת בנתניהו, שמואשם ברצח עם על ידי חלקים מהמפלגה הדמוקרטית.
האריס תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, עמדה המשקפת את הקו המרכזי של המפלגה הדמוקרטית. היא רואה בכך את הדרך הטובה ביותר להבטיח יציבות ושלום באזור, תוך שמירה על ביטחון ישראל. האריס מתנגדת לצעדים העלולים לסכל פתרון זה, כמו הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, אך מתנגדת גם לתנועת ה-BDS ולנקיטת צעדים עוינים כלפי ישראל. היא הדגישה את התנגדותה להעברה בכפייה של פלסטינים מעזה או מהגדה המערבית, והתנגדה להקמת רצועת ביטחון בעזה.
כחלק מהממשל, האריס תומכת בחידוש הסיוע הכלכלי האמריקאי לרשות הפלסטינית ולעזה, שהופסק בתקופת טראמפ. היא מאמינה שסביבה כלכלית יציבה ותמיכה הומניטרית יתרמו להפחתת מתחים ולבניית בסיס לשלום. האריס מקדמת תוכניות סיוע חינוכיות, רפואיות וכלכליות לפלסטינים, תוך הקפדה שהסיוע לא ישמש לקידום אלימות. לפי דיווח ב’טיימס’, האריס, הנשואה ליהודי דאג אמהוף, מהווה קול בולט עבור האינטרסים הפלסטיניים בפגישות בדלתיים סגורות בבית הלבן.
סיכוייה של האריס להיבחר כנשיאה הראשונה של ארצות הברית מושפעים ממגוון גורמים. מצד אחד, יש לה ניסיון עשיר ותמיכה מהפלג הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, מה שיכול לסייע לה למשוך מצביעים צעירים ולא-לבנים. בנוסף, תמיכתו של הנשיא הנוכחי ג’ו ביידן מעניקה לה יתרון משמעותי.
מצד שני, הביקורת שלה על ישראל ויחסיה עם הפלג הפרוגרסיבי עשויים להרחיק מצביעים מסורתיים יותר במפלגה הדמוקרטית ובקרב הציבור הרחב. הבחירות לנשיאות הן תמיד בלתי צפויות, והצלחתה של האריס תלויה ביכולת שלה לאחד את המפלגה הדמוקרטית ולהציג חזון ברור ומשכנע לעתיד ארצות הברית. קשה להאמין שהיא תצליח להתגבר על האתגרים הללו, כאשר מלבדם עליה להתמודד מול איש צבעוני וסוחף כדונלד טראמפ, ולהפוך לנשיאה האמריקנית הראשונה. אך מה יהיה בפועל? ימים יגידו…