ייתכן שזה הפרק הטוב ביותר שראיתי באיזושהי סדרה השנה
באתי אופטימי ל”אגתה לאורך כל הדרך”. זהו עוד חלק מהיקום הקולנועי של מארוול, וכזה שממשיך את מה שהיא בעיניי הסדרה הטובה ביותר בתולדותיו: “וונדה-וויז’ן”. ב”וונדה-וויז’ן” פגשנו את גונבת ההצגה אגתה הארקנס, מכשפה עתיקה וביצ’ית; הרגע בו חשפה את פניה האמיתיים, עם שיר הנושא “Agatha All Along”, היה אחד משיאי הסדרה. המעריצים התעלפו בהתאם, בין השאר בזכות הפרשנות שהעניקה לה השחקנית האדירה קתרין האן (“טרנספרנט”, “אמהות רעות”), ולכן אגתה זכתה לסדרה משל עצמה. השנה החולפת לימדה אותנו שלפעמים אופטימיות היא רעיון רע מאוד, אבל הפעם היא דווקא השתלמה לי: מדובר בסדרה נהדרת.
“אגתה לאורך כל הדרך” תופסת את אגתה שלוש שנים אחרי מאורעות “וונדה-וויז’ן”. בסוף הסדרה הקודמת וונדה, מכשפת-העל שבורת הלב, לקחה מאגתה את כל כוחותיה, וכעת אגתה חיה בפרבר משעמם, תחת האשליה שהיא מככבת בדרמת פשע אפלולית. את האשליה הזאת מפוגג נער מסתורי שמפציר באגתה לקחת אותו לדרך המכשפות האגדית – דרך שכל חובב כישוף יודע לומר שבסופה מחכה פרס גדול למכשפה שתשלים אותה.
Post Comment