הנוסע המתמיד • החיים בחסידות גור בעיניהם של שלושה בחורים צעירים

נסיעות, הן חלק גדול מאוד מהחיים שלנו, מי ברכב ומי באוטובוס וברכבת. יש המנצלים זמן זה לשיחות טלפון שהיה עליהם לעשות ולא הספיקו, יש כמובן שזוכים ועוסקים בתורה מתוך ספר שלקחו איתם כשיצאו לדרך או אם הם אלו הנוהגים ברכב אזי ישמעו שיעור בנושא המעניין אותם או תוכנית כלשהי שמצאו כמרתקת. לי יוצא לנסוע הרבה ברכב, אני מבלה שעות בנסיעה על קו בני ברק ירושלים וחזור.
כאיש של אנשים חביבה עלי ביותר השיחה, דיבור של אמת מהלב שנסיעה מזמנת יותר ממצבים אחרים. פעמים ואני לוקח איתי טרמפיסט שביקש להצטרף לנסיעה ופעמים שמראש אני מציע עצמי לקחת אדם מסוים למקום חפצו כשאני מנצל את הפגישה על גלגלים שלנו לשיחת עומק. עם הזמן שמעתי אנשים רבים, מכל גווני הקשת, בעלי נפש ואנשי רוח לצד יהודים יראי שמיים שתוכם כברם, מה שגיליתי הוא שבשיחה כנה אפשר לקבל מכל אדם ואדם הרבה ערך, שכן בסופו של דבר ה’הרפתקי דעדו עלייהו’ משאירים את הרושם וכמעט כל אדם נעשה ‘מומחה’ לדבר מסוים ויכול להעניק תובנות מופלאות. כדאי רק להטות אוזן.
במסגרת סדרת כתבות שחשבתי לעלות עלתה בליבי מחשבה שאולי כדאי יהיה לעלות שיחות אלו על הכתב ולחלוק את אותן השיחות עם רבים שיכולים לקבל מהן תועלת ועניין. קבלתי לכך אישור ואף שם נבחר – ‘הנוסע המתמיד’, ויצאתי לדרך. הנה השיחה הראשונה לפניכם, אותנטית וכנה כפי שנאמרה וללא צנזורים והתאמות, מקווה שיערב לכם כפי שערב לי.
“גור היא עמוקה ורחבה, אפילו יותר ממה שרואים”
שיחה על החסידות הנודעת
אל הנסיעה מבני ברק לירושלים הצטרפו אלי, אברהם, מוישי ויוסי, שלושה בחורים מבוגרים מחסידות גור, ‘אלטר’ס’ בעגה הישיבתית, אשר על פניהם ניכר כי עברו דבר או שניים שאכן גרמו להם לחשוב אחרת על החיים. הם בדיוק סיימו לילה ארוך ללא שינה בפעילות רבת היקף של אריזה והרכבה של לוחות שנה שמוציאה החסידות, העמסנו את הקרטונים על הרכב ויצאנו לדרך.
תראו, אגש לעניין, קורה ואי מי מהחסידים כבר לא מתחבר לכל המהלך, מי לא מכיר את התחושות, מה הדבר שמשאיר אותו בתוך החסידות? למה למרות זאת הוא ממשיך וחיי את חייו בשלימות כחסיד גור?
יוסי: “תראה, ראשית יש וקורה שעוזבים את החסידות, מי לחסידות שונה ומי לעולם רוחני אחר מעולם החסידות. אבל כמו שאתה אומר זה באמת לא רווח, לדעתי יש פה מלבד המסורת מבית אבא והעולם הרוחני העשיר שגור מנחילה הלאה לדורות הבאים גם פן נוסף, מי שגדל בחסידות מקבל מעטפת מלאה, ברמה של תנאים משופרים בקופת חולים. אין לו דאגות, הילדים מראש כבר עם מסלול חיים מסודר, אתה יודע לאיפה תשלח אותם ומה החינוך שהם יקבלו, זה נוח ונטול הפתעות, ומי לא אוהב חיים כאלה.
“אבל אם תשאל אותי מה אגיד לבן שלי אם הוא יבוא אלי ויגיד שהוא מעוניין ללכת לרב’ה כזה או אחר אני אגיד לו לבריאות, לדעתי חשוב מאוד להיות מחובר ולהרגיש טוב, יותר מאשר כל שיקול אחר, אבל לכתחילה כמובן שלא אנסה להשפיע עליו בכיוון זה או אחר כי ככה נראה לי שטוב לו, זה יצטרך להיות שלו לגמרי”.
יש הרבה בדבריך, אפשר אפילו לראות שמי שגדל בחסידות מקבל אופי מסוים, לדוגמא אפשר לראות בגור הרבה אנשים שהגיעו לעמדות מפתח מכובדות, וכמדומני שיש להם ייצוג רחב ומכובד ביחס לחסידויות אחרות, מה לדעתכם גורם לזה?
אברומי: “תראה, יש את הנקודה של ה’ליברליות’, יש משהו ליברלי בחסידות שמאפשר לאדם להגיע למקומות שאולי אחרים יחששו. לדוגמא בגלל שיקולים של פרנסה האפשרויות רחבות ואדם שיעבור במשרה גם במסגרת שאינה חרדית באופן מלא יתקבל בברכה, לא יעירו על זה משהו. אין הנחיות כללית אבל ברמה האישית אפשר לקבל מהרב’ה הדרכות מותאמות שמוכיחות את עצמן עם השנים. אבל יהיו תמיד נקודות שעליהם החסיד ישמור, כמו למשל החזות החיצונית”.
מה אצל הרב’ה חשוב? על מה הוא מדבר הרבה?
שלומי: “לימוד ויראת שמים”.
טוב, אלו דברים כלליים, יש נקודה יותר ספציפית?
“יש בדור האחרון שינוי בחסידות שיש דגש גדול על לימוד בקיאות, לא בקיאות של גירסה ללא הבנה חלילה, אלא לימוד בקיאות שכולל שינון וחזרות. תלמד 10 דפים ותדע אותם בעל פה, לא מאתיים דף שמתוכם תדע דף אחד בקושי. יש לזה גם שם בחסידות, ‘מזומונים’ (‘מזומנים’ בהגיה חסידית, ככל הנראה בגלל הזמינות בזיכרון שיש למה שנלמד בשינון. א”ל)”.
ואם יש משהו שרוצה בכל זאת ללמוד בעיון?
“אפשרי כמובן, אבל זה לא הלימוד שלומדים בסדרים, הוא יוכל לעשות זאת בזמנו הפנוי”. יש שיעורים בעיון בישיבה?
“לא, כבר הרבה שנים שלא. הדרך היא של ידיעת הגמרא, לצאת עם הגמרא ביד. אנחנו עצמנו גדלנו לתוך זה, לא עסקנו בלימוד בעיון בישיבה. אבל זה לא אומר שלא מגיעים לשאלות, מגיעים ומעמיקים כדי ליישב מה שצריך אך לא על זה הדגש”.
ומה עם לימוד המוסר? יש? מה הספרים שמדריכים ללמוד בהם?
“כן, כמובן. אבל לימוד ברמה האישית של כל אחד לבד. ההמלצות הן על ‘אורחות צדיקים’ ו’חובת התלמידים’. אלו ספרים שרואים בהם ‘מדריך טוב’ לאדם. את האורחות צדיקים הרב’ה הקודם היה מאוד מחשיב, הוא היה מחלק אותו בבר-מצוות שהוא היה מגיע אליהן”.
ומה עם לימוד חסידות? יש שעות קבועות ללימוד חסידות?
“אין לזה שעות קבועות, זה מקיף את כל היום, אנחנו חיים לפי זה, אין לזה הספק. בגילאים יותר צעירים יש לפעמים זמנים ללימוד חסידות, אבל עם השנים זה פחות בזמן קבוע”.
יש סדרים קבועים בישיבה? מהם?
“כמובן, משעה 09.30 עד 13.30 זה סדר א’, לאחריו מנחה (זה משתנה בירושלים כשמתפללים מנחה אצל האדמו”ר) אחר כך יש עוד שלוש שעות סדר ב’, מ-15.00-15.30 ועד 18.00-18.30, ובלילה יש את סדר שלישי שעה-שעה וחצי מ-20.15 עד 21.30”.
ומה לגבי זמן שינה? יש משהו קבוע?
“כן, בגור השינה חשובה מאוד, כבר בשעה 22.00 זה זמן שינה ומקפידים על כך. במשך שנים זמן השינה הוא ברזל, הרב’ה אומר שבחורים צריכים ‘ללמוד טוב, לאכול טוב ולישון טוב’. לא לזלזל בשום דבר מהשלושה”.
מה לגבי סדרי לימוד למי שיצא לעשות לביתו? יש כזה דבר?
“כן, יש תוכנית רשמית למי שיצא לעבוד, זה כולל של שעתיים ביום, בכניסה לכולל יש סלסלה שבה מניחים את הפלאפונים כדי להתנתק וללמוד ללא הפרעות, ככה שכל אחד מפנה לעצמו זמן ויושב ללמוד ללא הפרעה. דבר מבורך שמועיל הרבה”. מה התפקיד של האישה בניהול הבית? יש לה חלק בפרנסת הבית?
“תראה, בשנים הראשונות שלאחר החתונה האבא הולך ללמוד בכולל והאישה היא זו שדואגת לפרנסת הבית. עם השנים קורה לא מעט שאברך יוצא לעבוד ובעקבות כך האישה חוזרת להית עקרת בית”.
מה דעת הרב’ה על לימודי תואר אקדמי? יש התבטאות על זה? זה היום נושא די מרכזי…
“אין הנחייה כללית מסויימת, לא שומעים התנגדות גורפת ולא עידוד. מה שכן, הרב’ה אמר כמה פעמים כי פרנסה משמים ואפשר לראות לא פעם אדם עם תואר שעדין פרנסתו אינה מצויה”.
מה לגבי רכישת דירה? יש בגור התייחסות לזה?
“אין בהלה לרכוש דירה לאחר החתונה, זה באמת שיקול ענייני של כל אדם. אבל מה שכן, אם יש מישהו שכן מעוניין לרכוש דירה והוא נכנס לקבל ברכה מהרב’ה לכך, הרב’ה ישאל אותו איך בדיוק הוא מתכנן לעמוד בהוצאות המשכנתא וכד’ ולא ייתן לכך הסכמה אם לשואל אין באמת איך לעמוד בזה. הרבה פעמים הוא אומר ‘משכנתא זה לא מענק'”.
זה טוב לשמוע, הרבה פעמים שומעים אנשים שמעדיפים ‘להתחזק באמונה’ ולקחת חובות שאין מאיפה להחזיר במקום לעשות חשבונות של מה אפשר ומה לא בכנות, בפרט כשאחרים תלויים בך שאז דרושה יותר אחריות בכל הנושא הכלכלי…
“כן, אני חושב שאדם קודם כל צריך לראות מה הוא יכול להרשות לעצמו ומה לא, וגם כאשר הוא רואה שיוכל לעמוד בהוצאה כלכלית מסוימת, אז גם צריך להתחזק באמונה, שהכל יבוא על מקומו בשלום. זה גם לא מובן מאליו”.
מה לגבי ארגוני חסד פנימיים? יש משהו ייחודי לחסידים בגור?
“יש ארגונים בתחום הייעוץ הרפואי וגם תמיכה כלכלית בהוצאות רפואיות. הכסף מגיע מתוך הציבור עצמו, מגייסים מהחסידות ויש הענות לכך ב”ה.
“ארגון נוסף, מיוחד במינו, הוא ארגון בשם ‘הבן יקיר’, ארגון שנוסד עבור יתומים בחסידות ל”ע. דואגים להם לפעילויות משמחות ואירועים מיוחדים והארגון כולל אף אנשי מקצוע המספקים תמיכה ליתומים. יש להם אף מקום מיוחד בבית המדרש”.
אתם כבר עברתם את הגיל המקובל בגור להתחתן, איך התחושה לגבי זה? ואיך נראה עולם השידוכים שלכם היום?
“תראה, בתחום השידוכים ישנה שמרנות גדולה בחסידות, הכל באופן מאוד מסורתי בצורה של השדכנות המקובלת. זה מעניין כי זה שונה ממה שקורה בציבור הליטאי למשל, שם ישנה פחות שמרנות בעולם השידוכים ורואים התגמשות בדברים שפעם לא היו מקובלים, כמו למשל להראות תמונה לפני הפגישה, ואילו לגבי יציאה לעבודה יש שמרנות גדולה. ובחסידות זה הפוך”. מעניין אותי לשמוע על בית המדרש בירושלים, ב”ה נתרבו החסידים והספסלים מועטים, איך סדר השיבה? יש סדיר עדיפויות?
“בעיקרון בית המדרש מחולק לפי מתחמים, יש מקומות מיוחדים לאלו שמחזיקים את החסידות בסכומים מכובדים, להם יש מקום של כבוד בבית המדרש כראוי לתומכי תורה בסדר גודל שלהם.
“יש מתחם מיוחד לחסידים שמגיעים מחו”ל, הרב’ה שם דגש שמי שכיתת רגליו ממרחקים והוציא על הנסיעה סכומים נכבדים רק בשביל להיות בבית המדרש ראוי שיקבל מקום של כבוד, אצלו זה לא דבר שבכל יום ועד שהגיע לאחר מאמצים רבים שלפחות לא תהיה לו דאגה או מפח נפש ממקום ישיבה. ויש את היתומים שמקבלים מקום מיוחד כמו שאמרנו”.
יש מונחים ייחודיים לגור? מה שנקרה ‘סלנג’, מילים עם משמעות פנימית…
“יש כמה, למשל זמן שינה נקרה בגור ‘צ’יינה’ (מ’צ’ן’, עשר באידיש. א”ל) כך שכשמדברים על זמן שינה אומרים ‘מתי צ’יינה היום’. יש גם את ‘סמייך’, הכינוי לחסיד שההתנהלות שלו מאוד ‘שמרנית’ נקרא לזה, מה שנקרה בעולם הישיבות ‘צול'”.
יפה. אנחנו כבר מגיעים, תוכלו לומר מילות סיום, איזו תובנה חשובה?
יוסי: “יש נקודה חשובה בציבור החרדי בכלל, הציבור החרדי הוא מאוחד מאוד, זה נותן הרבה כוח ושומר מאוד על האינטרסים של הציבור. זה דבר שכמעט ולא תראה בשום מקום אחר.
“אבל מצד שני, אם אתה שואל אותי הייתי שמח שבאופן כללי תהיה יותר אפשרות בחירה לכל אחד, המוסדות היום מאוד דומים אחד לשני וכך הדרישות, לפעמים זה לא טוב, יש כאלו שמתאים להם משהו אחר, שונה, ואם בעתיד תהיה אפשרות לייצר מסגרות מותאמות יותר זה יהיה דבר גדול”.