צה”ל וההשקפה החרדית: “אנו צריכים למרר בבכי – לא למדנו טוב ולכן החייל מת”

בליל הושענא רבה נערך “רב שיח” בהיכלה של קהילת בני תורה בשכונת הר נוף בירושלים, שנמשך שעה ארוכה ועסק בענייני תורה ומצוות, אמונה והשקפה, אך גולת הכותרת של המעמד הייתה ההתייחסות לסוגיית גיוס בני הישיבות וההשקפה החרדית על היחס הנכון לצבא וללוחמים שמוסרים את נפשם.
ברב השיח השתתפו רב הקהילה הגאון רבי יצחק מרדכי הכהן רובין, המשגיח הגאון הצדיק רבי שלמה ברויאר – המנהל הרוחני של ישיבת ‘בית מתתיהו’ והגאון הצדיק רבי יונתן אבר – המנהל הרוחני של ישיבת ‘היכל יצחק’.
וכך נשאלו שלושת הרבנים, בפתח הפרק שעסק בהשקפה על הגיוס והיחס לצה”ל: “בשנה האחרונה יש שאלה מעסיקה רבות כל בחור – איך היחס, ההשקפה, לכל נושא הצבא, המלחמה ומסירות הנפש של החיילים. האם אנחנו אמורים להכיר להם טובה וכמו בכל השתדלות האם צריך להתפלל שההשתדלות שהם עושים – תצליח, האם צריך להתפלל על זה?”.
הגאון הצדיק רבי שלמה ברויאר
“הנידון הוא מורכב, יש פה בעיה איך לסדר את הדברים. קודם כל צריך לדעת שכל מה שאנחנו מדברים זה בשבילנו. בחוץ אין מה להסביר, אין מה לדבר – הם לא מבינים ולא שייך שיבינו. אין למה להסביר, ולאו דווקא לחילונים, אלא גם דתיים ואפילו חרדים שלא מעולם הישיבות, שלא חונכו בישיבות או חונכו ופרשו – אין מה להסביר, הם לא מבינים, הם לא מסוגלים להבין.
“אני מדבר אלינו – מה אנחנו צריכים, מה ההשקפה שלנו צריכה להיות. אנחנו. ובכן, הרמב”ן ב’וישב’ טבע מטבע בזה הלשון: ‘הגזירה אמת והחריצות שקר’. המובן של המשפט הוא שהסיבה האמיתית לכל מה שמתרחש בעולם זה רצונו יתברך. הגזירה, רצונו יתברך, זו הסיבה האמיתית לכל מה שמתרחש בעולם.
“הקב”ה, אחרי חטא אדם הראשון התחדש שרצונו יתברך עטוף בהשתדלות, ‘בזיעת אפך תאכל לחם’ – כלומר שרצונו יתברך יוצא לפועל רק על ידי השתדלות, אבל היא שקר. מה פירוש היא שקר? היא לא שקר במובן שלא עושים ופועלים, אלא מבחינת הסיבה – למה הדבר הזה קרה? בגלל שכך היה רצונו יתברך. איך הדבר הזה קרה? על ידי שקרה דבר זה וזה.
“למה אותו רשע נהרג? למה? כי כך הקדוש ברוך הוא גזר שבשנייה הזאת הוא יהרג. איך הוא נהרג? על ידי 82 טון פצצות. זה ה’איך’, זו לא הסיבה, זה לא ה’למה’, זה ה’איך’.
“רצונו יתברך, תלה הקב”ה את רצונו במעשים שלנו. הקב”ה כל הנהגותיו והשפעותיו תלויות במעשי האדם. אז הלמה האמיתי, הסיבה האמיתית למה שקורה זה מעשינו – לא ההשתדלויות החיצוניות, אלא מעשינו הרוחניים, לימוד התורה שלנו, קיום המצוות שלנו, הדבקות שלנו בקדוש ברוך הוא, העשיית רצונו. זו הסיבה האמיתית.
“איך הדברים קורים? הם קורים על ידי השתדלויות וחריצות, אבל זה שקר. ‘שקר הסוס לתשועה’ – מה זה שקר? הסוס משויע, הטנק מושיע, הטנק יורה פגזים והמחבלים מתים – זה שקר, מבחינת סיבה. למה הם מתים? כי כך רצה הקדוש ברוך הוא. והקב”ה למה הוא רצה כך? לפי מעשינו. הסיבה האמיתית היא מעשינו.
“אז בסופו של דבר למה אותו רשע מת? בגלל שאנחנו עסקנו בתורה. ובמה שנוגע למלחמה זה במיוחד תורה, כמו שכתוב בגמרא, הדברים ידועים, ההצלחה מלחמות תלויה בתורה – זה מפורש. למה פלוני הרשע הזה מת? בגלל שאנחנו סקנו בתורה? איך? זו שאלה מאוד שולית, מאוד משנית. באמת של הדברים זו שאלה אמוד שולית, איך? היה שם 82 טון פצצות, אלב למה, למה הוא מת? בגלל שאנחנו עסקנו בתורה.
“ואם היה עיתון לא חרדי אלא עיתון תורני – שאף פעם לא יהיה עיתון כזה, אז היה כתוב: ‘אתמול בישיבות עשו חיזוק ולכן פלוני נהרג’. או לצערנו: ‘אתמול היה רפיון, הייתה חתונה של בחור חשוב בישיבה ונסעו הרבה בחורים, ולכן היה רפיון וקרה מה שקרה, איזה מחדל מסוים’.
“ואת זה אנחנו צריכים להשריש בעצמנו – המלחמה לא נמצאת שם. שם זה ‘החריצות שקר’. המלחמה נמצאת כאן, בבית המדרש. פה המלחמה. כשאנחנו לומדים – אז שם הם הורגים מחבלים. כשאנחנו מתרפים מהלימוד – אז שם לצערנו נהרגים יהודים. זה דבר שקשה לקבל, קשה לעכל את זה, זה מטיל אחריות נוראה ואנחנו לא מסוגלים בנפשות הדלילות שלנו לקבל כזאת אחריות על הראש שלנו, אבל זו האמת. זו האמת. “ואם היינו כנים עם עצמנו, אז כשמישהו, אחד מבני הישיבות, היה הולך לנחם משפחה שהבן שלה נהרג בצבא, הוא היה צריך למרר בבכי ולומר להם: ‘לא למדנו טוב השבוע, לא למדנו טוב השבוע, לכן הוא מת’. אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה, אבל זו האמת.
“אז כל השאלות, זה לא רק דברים בטלים, אנחנו. אנחנו הלוחמים האמיתיים, ועלינו מוטלת המלחמה. עלינו, על הגב שלנו, על הגב המסכן שלנו – כל המלחמה תלויה. ומי שלא מאמין בזה, אז הוא כופר בעיקרי הדת. ‘אין לנו חלק בתורת משה רבינו עד שנבין שכל מעשינו ומקרינו כולם ניסים … אם יעשה המצות – יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם – יכריתנו ענשו’. הכל תלוי רק בזה, הקב”ה מנהיג את העולם לפי מעשינו, במלחמה רק תורה, זו ההשקפה האמיתית, אנחנו הלוחמים.
כי ‘הוא לבדו … בעל מלחמות’ – הוא לבדו. הוא הבעלים של המלחמות, לא ראש הממשלה ולא הרמטכ”ל ולא החיילים ולא שום דבר, ולא הטנקים ולא המטוסים. הוא, הוא בעל מלחמות. מה כלי המלחמה שלו? ‘זורע צדקות’. כך המפרשים מסביירם, בעל המלחמות הוא זורע צדקות. הוא לוקח את הצדקות שלנו, את מעשי הצדקות שלנו, את התורה שלנו, זורע, איפה האו זורע? מסתמא בעולמות העליונים ומשם הוא מצמיח ישועות. זה כלי המלחמה של בעל המלחמות. ו’הוא לבדו בעל מלחמות’, הוא ל-ב-ד-ו – לא חייל, לא מטוסים, לא שום דבר, רק הוא לבדו. וכלי המלחמה שלו זה אנחנו. אנחנו, התורה שלנו, ההתמדה שלנו, השקיעות שלנו, העלייה שלנו, העבודה שלנו. כך צריכה להיות ההשקפה האמיתית של כל בן תורה. אני, אני הלוחם.
החריצות שקר, צריך לעשות את זה, וצריך להכיר טובה, ודאי, הוא עושה את ההשתדלות, וזה לא קשור אם זה ציונית או לא ציונית, אם אנחנו נגד המדינה או לא. לא משנה, אנחנו נמצאים במצב, מציאות, שיש מאות מיליוני ערבים שרוצים להרוג אותנו. אתה נמצא פה, אתה צריך לשמור על החיים שלך, צריך השתדלות, זה ‘בזיעת אפיך תאכל לחם’, חייבים לעשות השתדלות, תודה רבה שאתם עושים את ההשתדלות, אבל הלוחמים – זה אנחנו.
“הבעיה שלנו, הקושי שלנו הוא שאנחנו מכירים בזה והם הרי לא מכירים בזה, הם אוחזים שאנחנו פרזיטים, אנחנו יודעים שהם הפרזיטים. למה הם הפרזיטים? בוא, יום אחד תהיה בישיבה ותילחם את המלחמה האמיתית. ‘מה, עזוב אותי’, שווה לו להיכנס לסיכון שמה ולא לשבת יום אחד, מה, מהבוקר לשבת וללמוד. מה אתה משוגע? הם הפרזיטים, אנחנו הלוחמים האמיתיים. ‘הוא לבדו בעל מלחמות’.
“הקושי שלנו שמסתכלים עלינו ככה ואנחנו מתנועעים קצת באי נוחות, חיילים, וככה, וזה, בפרט אם יש במשפחה, בכל משפחה יש… משבחים אותם, מראים אותם, אההה… מסירות נפש. אני לא אומר שלא, מסירות נפש, השתדלות, החריצות. סיבה? זה שקר.
“זה מטיל עלינו אחריות, זה מטיל עלינו ‘ויגבה לבו’, כן, העולם עומד עלינו, עלינו, העולם, הכל עומד עלינו. זה שבעיתונים לא כותבים על זה, גם בעיתונים החרדים לא כותבים על זה, נכון שלפעמים מוסיפים ‘בעזרת השם’, ו’אם ירצה השם’, אבל את ההשקפה האמיתית שהכל תלוי בתורה שלנו…
“בחוץ ודאי שאי אפשר לומר את זה, ובפנים, כל אחד לעצמו, ויגבה לבו עם הרבה הרבה תחושת אחריות שאין לנו אותה כל כך”.
הגאון רבי יצחק מרדכי הכהן רובין
“הטעות שלנו כי העולם, מלשון העלם, שהקב”ה ברא, בנוי בצורה מאוד מורכבת. העולם הוא בעצם בנוי על טבע, על גשם ועל רוח. את הרוחניות לא רואים, את הגשמיות רואים, ואדם בעיניים רגילות אם הוא לא התחנך בישיבה ולא קיבל את ההשקפה הטהורה אז הוא יכול להתבלבל.
“לפני שנים היה לי ויכוח עם יהודי תלמיד-חכם, זה היה בזמן שההנהגה היתה ברחוב רשב”ם 23 אצל מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ”ל, שר התורה, ובתוך כדי הדברים היה ויכוח אם יהודי בסדר גודל העצום של ר’ חיים יכול לקבל כל מיני החלטות שקשורות לדור, ומה היתה השאלה? לא שחס ושלום מישהו פקפק בצדקות ובסייעתא דשמיא, אבל אמרו שר’ חיים כל כולו שקוע בלימוד ואין לו בכלל נגישות לכל העניניים של העולם הזה, הוא לא מכיר אותם ומתרחק מהם ואם צריך לקבל החלטה אז אולי הוא לא מונח בכל הדברים.
“אמרתי לאותו תלמיד חכם, אם מישהו יטעה לחשוב שמישהו חס ושלום צריך לעבור ניתוח ושר’ חיים קנייבסקי יהיה מנתח אני אומר לך בוודאות שהחולה ימות, בלי שום ספק, כי ר’ חיים לא יודע אפילו להחזיק ביד אזמל של מנתחים – וזה לא פוגם כי הוא זה מהגדלות העצומה ומהמתנה הגדולה שהקב”ה נתן לנו ששם אותו כאן בעולם. אבל ניתוח זה החלק הגשמי שאנחנו רואים בעיניים שלנו וכדי שהמנתח יצליח בניתוח אז צריכים שתהיה סייעתא דשמיא והברכה של רק חיים קנייבסקי היא נותנת את הסייעתא דשמיא, ואז, לא הידיים של ר’ חיים מנתחות, היידים של הרופא מנתחות, אבל כדי שזה יצליח צריך את הסייעתא דשמיא כי העולם בעצם מתנהל רק עם רוחניות, הגשמיות היא לא מנהלת, כמו שהמשגיח אמר, זה כמו תיאטרון בובות, בתיאטרון בובות יש בובות אבל יש מאחורה מי שמושך את החוטים אבל אף אחד לא רואה את מי שמושך בחוטים, הוא נסתר, הקב”ה מושך את החוטים, וזה החלק הרוחני, החלק הגשמי זה ודאי הבובות שמתנועעות אנה ואנה. “גם בחלק של מלחמה אם לא יהיו לוחמים ולא יהיו 82 טון פצצות אז אי אפשר יהיה להגיע לבונקר איפה שהוא היה, רק כדי שהפצצות יצליחו לפגוע, וכדי שיהיה סייעתא דשמיא שהוא יהיה באותו זמן ולא יברח, כי בואו נראה, אומר זה שאחראי על הצבא, שקוראים לו רמטכ”ל, הוא אומר אנחנו נביא מודיעין טוב, בואו נשאל אותו ידידינו היקר איפה היית לפני שמחת תורה, איפה המודיעין הטוב הזה שהיה לך, לא ביקשו ממך איזה מודיעין נסתר מתחת לאף שלך, באו ואמרו לך וגילו לך ואמרו לך תסתכל ולא היה סייעתא דשמיא אז לא ראו שום דבר, אז עם כל הביון וכל השב”כ וכל הדבר שמייחדים אותו בעולם כדבר יחיד ונדיר – ‘המודיעין הישראלי’, הוא לא ידע את הדברים של הא’-ב’, מה שהחיילים הכי פשוטים הזהירו והתריעו.
“זאת אומרת שבלי סייעתא דשמיא אתה לא יכול לנהל שום דבר כאן בעולם, וכשהקב”ה החליט לסמא את העיניים והקב”ה החליט שהאסון הזה צריך לפקוד את כלל ישראל – אז הקב”ה סימא את העיניים ולא עזר שום דבר, אז לא עזר לא מודיען ולא כלום.
“אותו דבר גם כן בכל העניינים של המלחה, כדי שישלחו סיוע מארה”ב וכדי שהחיילים יפעלו וכדי שלא יהיו תקלות ומכשולים, צריכים את הסייעתא דשמיא וזה הכוונה שהלימד של התורה הוא בצעם מנהל את העולם ומי שחושב אחרת הוא באמת אפיקורס בגלל שאז הוא לא יבין איך העולם מתנהל. העולם הוא העלם והוא מבלבל, אז מי שלא למד בישיבה אין עליו שום טענה הוא מבין שכדי להרוג צריכים רובה ופצצה, אבל מי שלמד בישיבה הוא אמור להבין שכדי שהפצצה תפעל ותקלע ולא יהרגו את החייל לפני… אז צריכים את הלימוד של התורה”.
הגאון הצדיק רבי יונתן אבר
“כדי לתת לנו את האפשרות לפעמים, וזה מאוד נכון, שאנשים מבחוץ לא יכולים להבין את הגישה שלנו לדברים האלה. אבל כשאני מדבר עם אנשים מבחוץ אני אומר להם אני יודע שאתה לא תסכים איתי אבל אני רוצה שתבין אותי.
“ואני מספר להם שהיה לי בצעירותי בחור, חבר, שהוא היה ילד מחונן. הוא גמר בית ספר יסודי הוא היה מאוד צעיר, עשה את התיכון בשנתיים ובן 16 הוא כבר היה באוניברסיטה. היה גאון ממש, הוא למד פיזיקה באוניברסיטה, ואז התחיל הרעיון, המציאו את הרעיון של טילים מונחי לייזר, והוא מאוד פיתח את הנושא הזה. הגיע לגיל 18 וכולם התגייסו, אותו ישר לקחו למערכת של חיל האוויר, הוא לא עבר טירונות אפילו, הוא היה יושב במשרד, אז זה היה ברמת גן, זה נקרא שלישות, ומפתח תוכנות, אז המחשבים היו בהתחלת הדרך, תוכנות ליישם את העניין הזה של טילים מונחי לייזר. היה לו פרופיל 97, הוא יכול היה להיות בסיירת גולני והוא ישב כל היום במשרד ממוזג עם כוס קפה ועבד על טילים מונחי לייזר, שהפיתוח הזה הגיע לאמריקה שמו אותו על המטוסים ועם זה עבדו אז.
“ואחד הדברים שאני תמיד אומר לאנשים, הבחור הזה, יבוא לרמטכ”ל ויגיד לו ‘החברים שלי נהרגים’, אז היה מלחמת לבנון הראשונה, ‘הם נהרגים בצפון, אני רוצה להתגייס, אני רוצה להיות בסיירת מטכ”ל’ – מה הרמטכ”ל יגיד לו? שב במשרד! שב במשרד! מה שאתה עושה בפיתוחים שלך מורידים שם גדוד שלם של חיזבאללה, אנחנו לא צריכים אותך שם, אנחנו צריכים אותך במשרד.
“הסכנה היחידה שאמא שלו יכולה לבכות עליו בלילה זה אולי שהיה לו טוסטוס, זה אופנוע מאוד פשוט, שהוא מגיע למגרש החניה בשלישות אולי מישהו ידרוס אותו, חוצמיזה אין לו שום סכנה, וכל החברים של אותו מחזור כולם בצפון, וחלק מהם נהרגים.
“אם הבחור הזה יחליט לא לשמוע לרמטכ”ל ויגיד: ‘לא, אני רוצה להתגייס’, והוא ילך להתגייס והוא יהיה בסיירת גולני, מה אנחנו נקרא לו? בוגד. הוא בוגד. כי יכולת לעשות תפקיד יותר חשוב, אף אחד לא ידע מזה, היה אסור לו לפרסם, לפעמים הוא הלך אפילו בלי מדים, למה כי התפקיד שהוא עשה היה כל כך חשוב.
“עוד לא היה כמעט אדם שסיפרתי לו את זה ואמרתי לו: ‘תראה, אתה לא תסכים איתי אבל אתה תבין אותי. אני לא יודע איך זה עובד, אבל כשאנחנו לומדים תוספות – זה עולה למעלה וזה נכנס לראש או לטיל או כמו שהרב אמר – או ל-82 טון, וזה פוגע, וזה מציל עוד כמה חיילים. איך זה עובד? אני לא יודע. אני גם לא יודע איך עובד טיל מונחי לייזר, אבל אני יודע שאם אני אקום ואני לא אעשה את התפקיד שלי, לפי האמונה שלי – אני בוגדד. “ועוד לא פגשתי אדם – נכון, לא תמיד הם מסכימים כי הם לא מאמינים במה שאנחנו מאמינים, הם לא יודעים שבאמת לימוד התורה פועל, וזה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה – אבל הם מבינים שלפי ההשקפה שלי אסור לי לסגור את הגמרא. אם אני אסגור את הגמרא ואני אלך לסיירת מטכ”ל – וזה מאוד חשוב ואני צריך להחזיק טובה לכל אלה שנלחמים שם – אבל אני אהיה בוגד, כי אני יכול לפעול בצורה הרבה יותר עמוקה בבריאה, בעולם הנעלם הזה שאנחנו לא רואים את התוצאות, לא רואים איך זה עובד, אבל אנחנו גם לא רואים – מי שיודע, הוא גם לא רואה, יש אפשרויות בצורות מסוימות לראות את הלייזר, אבל אתה לא רואה את קרן לייזר שמנחה את הטיל. אבל הוא עובד.
“אחד הדברים לקרב את זה לשכל שלנו – בתוך החדר הזה כרגע עוברים אלפי סוגי גלים: גלים קצרים, ארוכים, FM, AM, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, טלפונים. אני יכול להוציא את הטלפון מהכיס שלי עכשיו, לדבר עם אח שלי בניו יורק – ומישהו רואה פה גלים עוברים בחדר? אני תמיד אומר, ‘אם כן אז שיבוא אלי אחרי השיחה, יש לי כדורים באוטו, הוא צריך עזרה…’, אנחנו לא רואים את זה. למה אנחנו לא רואים את הגלים האלה? כי אין לנו, העיניים שלנו לא מוכשרות לראות את הגלים האלה. אם נפתח פה מכשיר, פתאום נראה אנשים באוסטרליה, עכשיו, זה חורף באוסטרליה – זה קיץ מתחיל, נראה אותם מטיילים. איפה הגלים? אנחנו לא רואים.
“יש הרבה דברים בעולם שאם אין לנו את המציאות הנכונה, את הכלים הנכונים, לראות את זה. אם היה לנו את העיניים, אז היינו רואים. וכשהנפש נפרדת מהגוף – היו גם אנשים בעולם הזה שהיו ברמה רוחנית כזאת שיכלו גם לראות את הדברים האלה – היינו רואים איך כל לימוד ואיך כל התגברות במידות ואיך כל תפילה היא משפיעה בעולמות, ואיך בום הטיל הזה יורד טוב.
“דיברתי לפני שבועיים, יש ליד הישיבה משפחה שגרה, הוא מזרוחניק מפקד בצנחנים, אדם חזק, ירא שמיים רציני, הוא אמר לי כמה פעמים – כל מי שנלחם בעזה ועכשיו הוא כבר עבר לצפון – אין לו ספק, הוא רואה את זה בעיניים איך שלאחד הכדור קולע ולאחד לא. והם נמצאים באותו קרב, באותה עוצמה של אש, אחד נפצע ואחד לא ולפעמים כולם לא נפצעים, ולפעמים כולם נהרגים. אתה רואה את זה. מי שיש לו קצת עיניים לראות, רואה מה שקורה.
“ומי שהכדור או ששלו פוגע בהם או שלהם פוגע בנו – זה תלוי בנו, תלוי בלימוד שלנו, בתפילות שלנו. איך זה עובד? לא יודע. בעזרת השם אנחנו נראה, הקדוש ברוך הוא יראה לנו את זה. אבל אנחנו צריכים להבין שמי שסוגר את הגמרא כשהוא לא צריך – כשהוא לא צריך, אני… מה שהרב ברויאר אמר, רק הוא אמר שהיה רפיון כי הלכו לחתונה, בחורים שהולכים לחתונה מקיימים מצווה לשמח חתן וכלה. אם זה המטרה שלהם, אני לא חושב שזה נקרא רפיון, כי זה עכשיו המצווה שלהם. אם בחורים הולכים בשביל לאכול, סיבה לצאת קצת למוזיקה, אז זה בדיוק הנושא אבל מי שהולך לשמח את החבר שלו בחתונה, על זה הקדוש ברוך הוא לא יתבע אותו.
“אבל כל מה שאנחנו לומדים, מתפללים, מתגברים על המידות שלנו, הדבר הזה משפיע בעולמות וזה מה שמנצח את המלחמה”.