היכן הקבר של נח? | אלו שבעת המקומות שמתהדרים כ”מקום קבורתו של נח”

השבוע פרשת נח יצאנו לסקור את מקום קברו של נח הצדיק בדורותיו, כאשר לא פחות משבעה אתרים שונים במזרח התיכון מתחרים על התואר המכובד: “מקום קבורתו של נח”.
ממובלעת נחצ’יבאן באזרבייג’ן ועד לחופי יפו העתיקה, כל אחד מהמקומות נושא מסורת עתיקה משלו על מקום מנוחתו האחרון של האיש שהציל את האנושות מהמבול.
1.
במובלעת נחצ’יבאן של אזרבייג’ן, אזור אוטונומי המשתרע על כ-5,500 קמ”ר בין ארמניה, איראן וטורקיה, ניצב מאוזוליאום מרשים המיוחס לנח. (כאגב, מסורת מקומית טוענת ש’נח’צ’יבאן נוסדה על ידי נח). 2.
בג’יזרה שבכורדיסטן הטורקית, עיר המונה כיום כ-160,000 תושבים, קיים אתר נוסף המזוהה כקברו. 3.
בלבנון, בקרבת העיר זחלה שבבקעה, נמצא קבר המיוחס לנח בכרכ נוח. 4.
בעיר נג’ף בעיראק, הקדושה לשיעים והמונה קרוב ל-750,000 תושבים, מצביעים על מיקום הקבר במסגד האימאם עלי המפורסם. 5.
העיר כרכ בירדן, המזוהה עם קיר מואב המקראית ומונה כיום כ-20,000 תושבים, מציעה גם היא מיקום לקברו של נח. 6.
בחוף יפו מתקיימת מסורת מרתקת במיוחד. על פי אגדה עתיקה קברו של נח שוכן מתחת לסלע אנדרומדה המפורסם, במרחק “פרסא אחת בתוך הים”. האגדה אף מוסיפה כי יפת בן נח הוא שבנה את העיר עוד טרם המבול. (כבר התייר האנגלי מנדויל עבר בארץ ישראל לפני כ-700 שנים וסיפר על יפו ועתיקותיה ועל קבר נח הקבור באחד הסלעים בנמל. כאגב, רחוב יפת ביפו קרוי על שם יפת ‘מייסד’ העיר). 7.
המסורת השביעית מובילה אותנו לדורא שליד חברון, שם מסגד הנביא נח מסמן את מה שערביי האזור רואים כמקום מנוחתו האחרון של נח. ריבוי המסורות והמקומות המקודשים מעיד לא רק על חשיבותו של נח בשלוש הדתות המונותאיסטיות, אלא גם על הקשר העמוק של קהילות שונות במזרח התיכון לדמותו של האיש שהציל את האנושות מהמבול הגדול.
נרחיב מעט על 2 אופציות שקרובות אלינו.
קבר נח בכפר דורא בחברון
“בדרום מערב לעיר עומד על גבעה ‘ולי’ נודע, ויש בו ארון קבורה ענק, שלפי המסורת הונחה בו גופתו של נח” כתב החוקר הצרפתי ויקטור גרן בשנת תרמ”ג (1863). הוא מוסיף תיאור מרתק: “הקבר הזה מכוסה שטיח, המוחלף מפקידה לפקידה, ופוקדים אותו עולי רגל רבים יחסית”. השיח’ המקומי הסביר לגרן כי “המסורת הקושרת בו את שם האב הזה ימיה כימות עולם” והוסיף שאין לתמוה על גודלו העצום של הסרקופג, שכן “הנביא נח היה ענק”.
כיום ניצב במקום מסגד הנביא נח (ג’מע א-נבי נוח), שהוקם בתקופה הממלוכית. המבנה הרבוע עם כיפתו הלבנה מכיל מקאם (מקום קדוש) ומסביבו בית קברות, כשבמרכזו מצבת קבר עטופה ביריעה ירוקה.
קבר נח בכרך נוח בהרי לבנון
בהרי הלבנון, סמוך לעיירה זחלה (בירת מחוז אל-בקאע, 52 ק”מ מזרחית לביירות), שוכן כפר קטן בשם ‘כרכ נח’. לפי המסורת המקומית, כאן נמצא קברו של נח הצדיק, המכונה בערבית ‘א’נבי נח’.
מצבת ענק שלושים מטר
המצבה המיוחסת לנח היא תופעה מרשימה: בתוך אולם צר וארוך בנויה מצבה שאורכה מגיע ליותר משלושים מטר ורוחבה מטר וחצי. זוהי המצבה הארוכה ביותר[1] מכל הקברים בארץ ישראל, סוריה ולבנון.
מדידות מדויקות מראות כי מצבת הקבר היא באורך של 31.9 מטר, ברוחב של 2.7 מטר וגובה של 0.98 מטר. היא מכוסה בבד לבד ירוק ונמצאת בתוך חדר שגודלו 3.1 מטר על 2.5 מטר. ערביי המקום מאמינים שמי ששם את לבושו על המצבה המקודשת לא יחלה לעולם. באחד מימי האביב נערכת במקום חגיגה המונית אליה מגיעים מכל הכפרים.
גאוגרפים ונוסעים מוסלמים לאורך ההיסטוריה מזכירים את הקבר. אל-מוקדסי, (מוסלמי ירושלמי מהמאה ה-10) וא-דמשקי (מושל העיר צפת במאה ה-13) מציינים את קיומו של הקבר כבר במאה ה-10.
עלי אלהרואי, בסביבות שנת תתקל”ג (1173), סיפר על קברו של נח ובתו חבלה. אבן גובייר, שעבר בלבנון בשנת תתקמ”ה (1185), תיאר את מצבתו של נח כבעלת אורך של שלושים אמות.
תייר איטלקי שעבר בכרך נוח בשנת ה’ק”ז (1347) כתב ש’בקעת הלבנון’ נקראת ‘בקעת נח’ כי אחר המבול בא אליה נח וחי בה עם משפחתו. הוא מתאר בהרחבה כיצד נח הקריב במקום קרבן ושתל גפן, וממנה הכין יין לראשונה.
המסורת חדרה גם למקורות יהודיים. בשנת רצ”ז (1537), יהודים החלו להזכיר את קבר נח ב’כרכ נח’. בספר ‘יחוס אבות’ נכתב “כפר נח שם קבור נח הצדיק עליו השלום”. ר’ יוסף סופר, בספרו ‘עדות ביהוסף’, כתב על ביקורו בהרי הלבנון בשנת תקכ”ב (1762) וגם ציין את קברו של נח הצדיק.
מעניין לציין כי האר”י הקדוש, בכל גילוייו אודות קברי צדיקים בגליל ובלבנון, לא הזכיר את קברו של נח במקום זה, דבר המעלה שאלות לגבי אמינות המסורת לפי תורת הקבלה.
תייר אנגלי בשנת תקנ”ז (1797) סיפר על ביקורו ליד קבר נח, מתארו כבניין ארוך הנראה כחלק מאמת מים.
דעת המחקר על אורך קבר נח
חוקרים מודרניים מציעים כי המצבה הארוכה היא למעשה קטע של אמת מים עתיקה שהוסבה למקום קדוש. גודלה יוצא הדופן של המצבה מיוחס לעתים לסיפורי ענקים קדומים.
למרות השאלות והספקות, המקום ממשיך לרתק מבקרים ולהצית את הדמיון, כפי שעשה במשך מאות שנים, ומהווה עדות לקשר התרבותי והדתי העמוק בין עם ישראל להר הלבנון. ישעיהו פרס בספר ‘ארץ-ישראל וסוריה הדרומית: ספר-המסעות’ שי”ל בשנת תרפ”א (1921 – עמ’ 330) כתב “בדרך לבעלבך רואים את הכפרים הרבים אשר בקצה המערבי של הבקעה. מעלקה זחלה כרך נוח, ששם מראים את קבר “הנביא” נח (ארכו 30.4), אבלה תמנין העליונה ותחתונה עם 200 מערות קברים, שפיותיהן חצובים בסגנון פיניקי. תליה, מגדלון, דוריס, (מימין), מאחוריה רואים את מחצבי בעלבך”.
דעת תורה כנגד קבר נח בלבנון
ברם, דעתו של רבי יהוסף שוורץ החוקר הנודע בן הישוב הישן, היא שלא דובים ולא יער. בספרו ‘תבואות הארץ’ שיצא בשנת תר”ה (1845) כותב ש”כל אוהבי האמת לא יטו אזנם לדברי ההמון”, וכך דבריו המלאים: “לדרום מזרחית בעל ביק בערך 9 שעות עיר ‘זאחלא’ וגויי הארץ מראים שם קבר נח ועליו בנין. וכל אוהבי האמת לא יטה אזנו לדברי ההמון בענין זה”.
[1] יצוין שבמסורת המוסלמית מצבות ארוכות הם לא נדירות. קבר נבי אומרן ונבי איוב בעומאן, וכן מצבה לא ברורה במקדש סאלאלה בעומאן ארוכות הם כמעט בגודל של המצבה המיוחסת לנח. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]