אחרי ההידבקות הנדירה השבוע | מדוע לכלבת אין עוד תרופה?

אחרי ההידבקות הנדירה השבוע | מדוע לכלבת אין עוד תרופה?

היה זה ביום ראשון השבוע, תושב הצפון בן 77 ננשך ע”י הכלב שלו ונדבק בכלבת, הוא אושפז בבית החולים במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומנושם.
מקרה של נשיכה מבעל חיים נגוע בכלבת היא מקרה יחסית נדיר, ולפי נתוני משרד הבריאות נכון לשנת 2024, נרשמו 44 אירועי כלבת בישראל שנעשו ממגוון בעלי חיים:
תן (17), כלב (14), בקר (6), כבש (4), גירית (1), שועל (1)
מחלת הכלבת היא עתיקת יומין והיא מועברת ברוק לרוב ע”י נשיכה או שריטה מבעל חיים שנוגע בכלבת. ברם למרות עתיקותה של המחלה עדיין היא מוגדרת כחשוכת מרפא, ולצערנו היא מסתיימת כמעט תמיד במוות, ורק חולים בודדים שרדו אותה, (לא בישראל)
הדרך היחידה למניעת מוות הוא ע”י קבלת חיסון בסמוך לנשיכה ולהרבות בתפלות. משרד הבריאות מזכיר לכל מי שננשך ע”י חיה נגועה לשטוף את מקום הנשיכה במים וסבון ולחטא בחומר חיטוי ולגשת בהקדם ללשכת הבריאות הקרובה אליו למתן חיסון במקרה הצורך.
בשנת 2007 הכריזו לראשונה ארגון הבריאות העולמי (WHO), הארגון למחלות מדבקות (CDC) והארגון למחלות בעלי חיים (OIE) על יום הלחימה במחלת הכלבת כאשר הכותרת המוטיב היא: “בואו נעשה ממחלת הכלבת היסטוריה”.
מהי כלבת?
לפי משרד הבריאות המחלה נגרמת על ידי נגיף (וירוס) אשר מוחדר ברוב הגדול מהמקרים באמצעות נשיכה (או טפטוף רוק נגוע על פצע פתוח) לשרירי הנשוך, נע דרך מערכת העצבים לעבר המוח, הוירוס תוקף את מערכת העצבים והמוח. היא גורמת לסימנים עצביים, לשיתוק ולמוות, הן בבני אדם והן בבעלי חיים. הכלב משמש כמפיץ עיקרי של מחלת הכלבת באדם בעולם. אולם עם כניסת חוק חיסון כלבים בשנת 1956 עיקר שכיחות הנגיף הוא בחיות הבר ומשנת 1979 השועל משמש מאגר עיקרי של הנגיף ומפיץ של מחלת הכלבת בישראל.
בעל חיים יכול להעביר את המחלה רק לאחר שהווירוס הגיע למוחו, גרם לדלקת מוח נגיפית, נע מהמוח לעבר בלוטות הרוק והופרש ברוק. בשלב זה, לאחר שהנגיף התרבה במוח, מתחיל בעל החיים הנגוע להראות את הסימנים הראשונים של מחלת הכלבת.
כיצד נדע עם בעל חיים נגוע בכלבת?
התסמינים לבעל חיים נגוע בכלבת שונים מבעל חיים למשנהו, שועל הנגוע בכלבת יתנהג באופן מוקצן או שייהפך לידידותי במיוחד או לפחדן יתר על המידה. פחד מוגזם או אומץ מוגזם הם בהחלט תסמין ניכר לכך.
תסמינים נוספים של בעלי חיים הם, שיתוק, התכווצויות שרירים קשיי בליעה, וקצף באזור הפה. פחד מופרז ממים ושינוי ניכר בקולם.
התסמינים של חיות כמו סוסים, חמורים, בקר וצאן, בנוסף לסימנים המתוארים, גורמות לעצמן, לעתים, נזק עצמי על ידי נגיסות בגוף.
ושמור נפשו ירחק מהם.
| מקורות אתר משרד הבריאות