סנגורם של ישראל | שורות נוגה במשנתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ”ל

סנגורם של ישראל | שורות נוגה במשנתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ”ל

מגדולי הצדיקים והאדמו”רים היה ר’ לֵוִי יִצְחָק מֶבֶּרְדִיצֵ’ב שכונה בפי הכל “סנגורם של ישראל” רבי לוי יצחק. נולד בהוסקוב (גליציה) בשנת ה’ת”ק(1740). ונפטר בברדיצ’ב בכ”ה בתשרי ה’תק”ע (1809).
אביו רבי מאיר היה בן למשפחת משושלת רבנים שבמשך 26 דורות לא פסקה ממנה הוראה ותורה. ר’ לוי יצחק מברדיצ’ב נודע מנעוריו כ”עילוי מיארוסלב”, על־שם מקום לימודו. מאחור יותר התקרב לחסידות על־ידי ר’ שמואל שמלקא (הורוביץ) מניקלשבורג ווהפך לתלמידו המובהק של המגיד ר’ דב בר ממזריץ’.
ר’ לוי יצחק שימש כאב בית דין בריטשוואל ובזליחוב, אולם בלחץ המתנגדים נאלץ לעזוב, בשנת ה’תקל”ה-ל”ו (1775-6) נבחר לאב בית דין פינסק, שהיתה עיר מלאה תורה, וגם שם רדפהו וגלה למקום אחר. בשנת ה’תקמ”ה (1785) עבר לברדיצ’ב, שם שימש אב בית דין עד להסתלקותו, ואחריו לא נתקבל אחר במקומו.
אור גדול יצא מברדיצ’ב שהכפה אט אט למרכז גדול לחסידות. הכל ראו בו איש קדוש מורם מעם, ואלפים, ביניהם גדולי תורה, באו להתבשם מתורתו ומתפילתו.
משנתו הנעלה
בין שלל יסודיותו ודברים העמוקים של רבי לוי יצחק, הרי שמעל להכול מתנוססת הכמיה לאהבת ישראל וסינוגר הבלתי פוסק על עם ישראל בכל זמן ובכל מצב, “אין שום אחד רשאי לומר על ישראל שום דבר רע, רק ללמד עליו זכות” (“קדושת לוי”, פרשת פינחס), ורק מי ש”מספר תמיד בצדקת ישראל… ראוי להיות מנהיג על ישראל” (שם, פרשת חוקת).
רבי לוי יצחק היה בבחינת ‘בתוך עמי אנוכי יושבת’ קרוב אל העם, ובין מסעותיו הרבים בכל מרחבי המדינה עשה נפשות לתורה ולחסידות.
עמוד התפילה היה וכבן המתחטא לפני אביו שילב בתפילתו שיחות עם הבורא, בשפה המדוברת, ולא נמנע מלהשמיע באוזניו דברי תוכחה ותרעומת. בפה לאזון נשתמרו אחדות מהן.
שם משפחתו היה דערבארימדיקער, שפירושו “הרחמן”. מסופר, כי כשחייבו השלטונות את היהודים לקבוע להם שמות משפחה, ובאו לשאול את ר’ לוי יצחק אודות השם שבו בחר, היה שרוי ב”דבקות”, וכדרכו צעק “דערבארימדיי קער”, והלבלר פסק כי זה יהיה שמו.
ספרו על התורה “קדושת לוי” זכה למהדורות רבות ונחשב ספר יסוד בחסידות. הוא הדגיש כי השפעת הבורא אינה נפסקת לעולם, ובכל רגע הוא משפיע שפע לברואיו ולכל העולמות.
העסקה
הנה מקובל ונודע מהצדיקים וחסידי עליון זי”ע כי הגה”ק רבינו הרב מברדיטשוב זי”ע בעל קדושת לוי אמר וצעק הניגון בבכייתו בראש השנה קודם יתגדל בתחילת מוסף: הרוסי אומר וחושב כי העולם שלו, הצרפתי אומר שהעולם שלו, וכן חשב כל אדירי המלכים אבל אנחנו אומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבא. (שער יששכר להרה”ק ממונקאטש מאמר ישע רב אות ל”ח)
מילות השיר:
לאמיר מאכן א בייטריבונו של עולם
לאמיר מאכן א בייט, א בייט וועלן מיר מאכן,
איך וועל דיר געבן חטאים עוונות ופשעים, אוי וויי טאטע.
טאמער וועסטו פרעגן וואס דו וועסט מיר געבן דערפאר, זאג איך דיר,
דו וועסט מיר געבן מחילה סליחה וכפרה, אוי וויי טאטע.
טאמער וועסטו מיינען גלייך אויף גלייך, ניין זאג איך דיר,
דו וועסט מיר נאך צוגעבן בני חיי ומזוני, אוי וויי טאטע.

טאמער וועסטו פרעגן וואס בני הייסט, זאג איך דיר,
בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, אוי וויי טאטע.
טאמער וועסטו פרעגן וואס חיי הייסט, זאג איך דיר,
חי חי יודוך וישבחוך, אוי וויי טאטע.
טאמער וועסטו פרעגן וואס מזוני הייסט, זאג איך דיר,
ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלקיך, אוי וויי טאטע.

די מצריים זאגן אז זייער גאט איז א גאט, ניין זאג איך דיר.
די פרסיים זאגן אז זייער גאט איז א גאט, ניין זאג איך דיר.
אבער איך לוי יצחק בן שרה סאשע זאג:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא.

תרגום לעברית:
רבונו של עולם,
הבה נעשה עסקת חליפין, עסקת חליפין נעשה.
אני אתן לך חטאים עוונות ופשעים – אוי ווי טאטע.
ואם תשאל מה תיתן לי בתמורה,
אומר לך: אתה תיתן לי סליחה מחילה וכפרה.
שמא תחשוב: שווה בשווה,
לא, אומר לך. אתה תוסיף ותתן לי בני חיי ומזוני.

ואם תשאל: מה נקרא בני,
אומר לך: בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
ואם תשאל: מה נקרא חיי,
אומר לך: חי חי יודוך וישבחוך.
ואם תשאל: מה נקרא מזוני,
אומר לך: ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך.

המצרים צועקים שאלוהיהם הוא אלוה – לא, אומר אני לך.
הפרסים צועקים שאלוהיהם הוא אלוה – לא, אומר אני לך.
המינים והאפיקורסים צועקים שחלילה אין אלוקים – ישנו, אומר אני לך.
אבל אני לוי יצחק בן שרה שאשא אומר:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא!
הוא ימליץ טוב בעדנו.