כשצה”ל שיפץ את המקומות הקדושים ליהדות ב… צידון

כשצה”ל שיפץ את המקומות הקדושים ליהדות ב… צידון

על כיבוש לבנון והתיישבות יהודית במקום, אף פוליטיקאי לא מעז לדבר, שכן אלו לא הצליחו לסדר ביניהם אפילו את שאלת היום שאחרי ברצועת עזה.
לא רבים יודעים שבמהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982, השתלט צה”ל על אזורים נרחבים בדרום לבנון ובערים כמו צידון, שהייתה בעבר מרכז יהודי משגשג. וכחלק מהשליטה באזור, החליט צה”ל לפעול לשיקום ושימור של אתרים יהודיים חשובים בעיר. כ’קבר רשב”י’ במירון – ‘הקבר הקדוש’ בצידון | קדושה בלב לבנוןחשיפה: מצבו של קבר זבולון בצידון בשנים האחרונות “שלטונות צה”ל החליטו לשפץ ולטפח את המקומות הקדושים ליהדות שהתגלו בצידון, שהיתה פעם עיר ואם בגולה הלבנונית”, זעקה כותרת בעיתון ‘דבר’ מתאריך 18 ליולי 1982.
פעולות השימור כללו פינוי של ארבע משפחות פלסטיניות שפלשו למבנה של בית הכנסת העתיק בצידון שבע שנים קודם לכן.
המשפחות טענו כי התבקשו לשמור על המבנה על ידי יהודי המקום, ושהן אכן הצליחו למנוע את חילולו לאורך השנים, (טענה זו הוכחה כנכונה).
“במסגרת זו הוחלט על פינוי 4 משפחות של פלשתינים שפלשו למבנה של בית הכנסת העתיק של צידון לפני כשבע שנים. לטענת אותן משפחות נתבקשו לשמור עליו ע”י יהודי המקום. יצוין כי המשפחות אכן שמרו על המבנה ומנעו את חילולו”, (‘דבר’ 18 ליולי 1982).
מקום נוסף שדובר שיעבור שיפוץ הוא קבר זבולון, המכונה על ידי תושבי העיר “נבי סבלן”. מדובר במבנה עתיק שהיווה אתר עלייה לרגל פופולרי עבור יהודי לבנון, אך נפגע במהלך הקרבות בשל קרבתו למחנה הפליטים עין חילווה. באותם השנים התגורר במבנה שומר ערבי, שטען כי הוא התבקש לשמור על המקום על ידי יהודים:
“כמו כן ישופץ קבר זבולון שנקרא ע”י תושבי העיר נבי סבלן. זהו מבנה עתיק שיהודי לבנון נהגו לעלות אליו לרגל בהמוניהם. המיבנה העתיק נפגע במהלך הקרבות. בשל קרבתו למחנה הפליטים עין חילווה. במבנה מתגורר שומר ערבי הטוען כי היהודים ביקשו ממנו לשמור על המקום”, (‘דבר’ 18 ליולי 1982).
גם בית העלמין היהודי העתיק בעיר דובר שיזכה לטיפוח ושיקום. ב’דבר’ נטען שבדווים השתלטו על חלקים משטח בית העלמין והקימו עליו מבנים. החשש מפני פינוי הוביל את הבדווים להתחיל לטפח את המקום בעצמם, מתוך תקווה שהדבר ימנע את סילוקם.
“מקום נוסף שישופץ ויטופח הוא בית העלמין היהודי העתיק של העיר. על פני שטח בית הקברות התמקמו כמה עשרות בדווים והקימו עליו מבנים לאחרונה, מתוך חשש שיפונו מהמקום, החלו הבדווים בטיפוח השטח בתקווה כי לא יאלצו אותם לעזוב את המקום”, (‘דבר’ 18 ליולי 1982).
יצוין כי בשטח בית העלמין אף התגלה קברו של חייל צה”ל שנקבר שם בשנת 1965, ולאחרונה הועבר לקבורה מחודשת בישראל.
פרויקט מרגש נוסף היה העברת הציוד ותשמישי הקדושה שנמצאו בבית הכנסת העתיק בצידון לישראל. מלאכת הריכוז וההעברה בוצעה על ידי אלברט כהן, תושב חיפה שנולד בצידון וחי בה עד לפני כ-20 שנה. כהן, ששירת במילואים בצה”ל באותה עת, קיבל אישור מיוחד לבצע את המשימה. הפריטים יחולקו כעת בין שלושה בתי כנסת בחיפה, בהתאם להנחיות הרב הראשי של העיר, הרב אליהו בקשי דורון (לימים הראשון לציון).
“מרבית הציוד ותשמישי קדושה שהתגלו בבית הכנסת העתיק בצידון הועברו לישראל ע”י אלברט כהן, תושב חיפה, שהוא עצמו יליד צידון וחי בה עד לפני כ-20 שנה. אלברט כהן שירת במילואים וקיבל היתר להעביר את תשמישי הקדושה הללו לחיפה. הם יחולקו עתה בין שלושה בתי כנסת בעיר על פי חלוקה שתיקבע ע”י הרב הראשי של חיפה, הרב אליהו בקשי דורון”, (‘דבר’ 18 ליולי 1982).
פעילות זו לשימור המורשת היהודית בלבנון היא בעלת חשיבות עצומה, ויש לצפות שגם בימינו יחזרו יוזמות אלו לשיפוץ המקומות הקדושים בלבנון. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]