“הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק” / אופיר סובול לזכר שני המלחינים שהלכו לעולמם

“הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק” / אופיר סובול לזכר שני המלחינים שהלכו לעולמם

ביום שני האחרון, ד’ חוהמ”ס, החזירו נשמתם לבורא שני יוצרים חשובים ומיוחדים, שתרמו תרומה משמעותית למוזיקה החסידית:
1. הרב אביעזר וולפסון זצ”ל – נצר למשפחת אצולה יהודית-בריטית. תרם רבות למוסדות תורניים ולישיבות. הרביץ תורה ברבים, ועסק בקירוב רחוקים. בצעירותו הלחין כמה וכמה לחנים. לחנו הידוע ל”מה אשיב”, שכתב לזכר גיסו בנימין רינגר, שנהרג בגיל צעיר, בתאונת דרכים, נהיה לחלק בלתי נפרד מתפילת ההלל בבתי הכנסת, בארץ ובעולם. השיר פורסם לאחר ביצועיהם של שניים: לייבל’ה העשל ומרדכי בן-דוד.
2. הרב יגאל צליק ז”ל – מייסדה של מקהלת “פרחי לונדון” – מקהלת הילדים החסידית הראשונה. מנצח ומלחין, שאחראי לעשרות שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל. את אחד מלהיטי המקהלה: “למען אחי ורעי” כתב הרב וולפסון זצ”ל עבור צליק, בשנת 1976.
שני היוצרים הללו, שהלכו לעולמם באותו היום, מצטרפים לר’ יעקב תלמוד ז”ל, שהלך לעולמו גם הוא ביום ד’ בחוהמ”ס.
יגאל צליק, בן 81 במותו, יליד תל-אביב, היגר עם משפחתו בגיל 13 ללונדון. לאחר נישואיו שימש כמורה ליהדות, בבית ספר יהודי בלונדון. תוך כדי עבודתו זיהה את הצורך ביצירת מוזיקה יהודית דתית. אז גמלה בלבו ההחלטה להקים מקהלת בבית הספר, אשר לה הביא לחנים חדשים שכתב. הניסיון צלח ובשנת 1970, ילדי בית הספר היו בסיסה של מקהלת “פרחי לונדון”, שכללה 24 ילדים.
“פרחי לונדון” נחשבה לחלוצה בשדה המוזיקה החסידית. מעבר למקצועיות שהשריש בילדים, ולגוון המוזיקלי הייחודי, צליק הביא איתו קונספט מקורי של שירה, המשולבת עם כוריאוגרפיה. נוסף על כך, הלביש את הילדים בתלבושת אחידה (בתחילה מעין תלבושת בית ספר). עם הזמן רכש עבורם ואף תפר, במיוחד, תלבושות מגוונות שהוחלפו גם במהלך המופע.
בשונה מהיום, שילדים מוצאים תעסוקה נגישה וממכרת מול מסכי המחשב וה-XBOX, לצליק הייתה הפריווילגיה לבחור את ילדי המקהלה בקפידה (לפעמים בחר ילדים אחדים מתוך עשרות נבחנים מאוכזבים). צליק הופיע איתם על הבמה, ניצח, רקד ואף שר. הוא נטמע בתוכם, בכישרון רב, עד שלפעמים נראה היה, כי ההופעה משעממת בלעדיו.
אלבום הבכורה: “מה נאוו” הכיל 14 שירים, שאת רובם הלחין צליק. מאלבום זה זכורים השירים: “שמעו מלכים”, “המבדיל”, ו”יוונים נקבצו עלי”.
אלבומה השני של המקהלה, שיצא כשנה לאחר מכן (1971) כלל, בעיקר, את הלהיטים: “מראה כהן” ו”באין מליץ יושר” – בלחנו ובעיבודו של ישראל קריימר.
המפנה הגדול החל בשנת 1973. אז חבר צליק לתזמורת “נגינה” ולמעבדה ישראל לאם. יחד, הם הביאו את הלהיטים האלמותיים: “אשירה לה'”, “אורה כבודי”, “וכי ידיו של משה”, “ראו בנים”, “כה אמר ה'”, “חמול” ו”פדה לשלום נפשי” – שלצליליו המצמררים נפרדו ממנו מוקירי זכרו בהלוויה המכובדת, שהתקיימה ביום שלישי, בבית שמש.
בשנת 1974 הגיע צליק לביקור של כמה חודשים בישראל, ובמהלכו הקים שלוחה ישראלית למקהלה. באותה שנה יצא האלבום: “פרחי ירושלים יד בזמר”, בעיבודו של משה (מונה) רוזנבלום. שני הלהיטים המרכזיים באלבום היו “קן ציפור” ו”קול ברמה נשמע” – שיר בלחנו של בחור ישיבה צעיר בן 18 – יוסי גרין שמו, שנענה להצעתו של צליק להלחין עבורו 3 שירים, וכל השאר היסטוריה. לפחות חזן אחד התפרסם מתלמידי צליק – החזן ישראל רנד, ששימש כסולן בתקליט זה עם הילד, כיום, הרב דודו נדב.
למעשה, פרחי לונדון פעלה בהפסקות בין השנים 1970-1999. אך בזכותו של צליק, בשנים אלו, צצו כפטריות ברחבי העולם עשרות מקהלות ילדים: פרחי טורונטו, פרחי מיאמי, עמודי שש, צליל וזמר, פרחי ירושלים ועוד.
לפני בדיוק 50 שנה, במוצאי שמחת תורה, בשנת 1974, הופיעה בעיתון “מעריב” כתבה על צאת תקליטה של מקהלת ילדים חדשה: “פרחי צברים”, בניצוחו של משה (מונה) רוזנבלום.
אחד מסולני המקהלה היה ילד הפלא, בעל הקול העבה והמיוחד – איתי הכהן.
איתי הכהן – כיום עו”ד מומחה לענייני מיסוי וחבר מועצת כוכב יאיר – מקום מגוריו, הופיע עם מקהלת “יובל” בהיכל, בשנת 1990, במסגרת מופע “מצעד הזמר החסידי תש”ן”. איתי, בן ה-26, זכה במקום הרביעי, כאשר ביצע את שירו של המלחין הנפלא, ראובן סירוטקין “הביאי בני מרחוק”, בעיבודו של אבא – מתוך הפטרת השבת בספר ישעיהו מ”ג. את הביצוע, שצולם באולפני הטלוויזיה הישראלית, בחרתי להגיש לכם היום.

“אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי, הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ” – שנזכה לראות את המלחמה מאחורינו, ואת עשרות אלפי משפחות העקורים, מדרום ומצפון, חוזרות במהרה לבתיהם.

שבת שלום, חודש טוב וחורף בריא!