כמה יהודים זכו ב’פרס נובל 2024′? | רשימת הזוכים המלאה
פרס נובל מוענק בכל שנה לשורה של מדענים ואנשי רוח על תרומתם יוצאת הדופן לאנושות במגוון תחומים. בכל שנה, אחוז היהודים בתוך הזוכים הוא חסר פרופורציות יחסית למספר היהודים באוכלוסית העולם, וגם הפעם המצב לא שונה. הזוכים הוכרזו אך הטקס עצמו יתקיים כבכל שנה בעשירי לדצמבר, יום פטירתו של אלפרד נובל, מייסד קרן נובל שעל שמו קרוי הפרס. להלן רשימת הזוכים שהוכרזה לאחרונה והסיבה לפרסים:
1. פיזיולוגיה או רפואה: ויקטור אמברוס וגרי רובקון מארה”ב זכו בפרס על גילוי מיקרו-רנ”א (microRNA) ותפקידם המרכזי בוויסות גנטי בתאים. ממצאיהם פותחים דרכים חדשות להבנת מחלות כגון סרטן ומחלות לב, ומשפיעים על פיתוחים רפואיים חדשניים.
2. פיזיקה: ג’ון הופרפילד (ארה”ב) וג’פרי הינטון (בריטניה-קנדה) קיבלו את הפרס על תרומתם לפיתוח רשתות נוירונים מלאכותיות, המבוססות על רעיונות מהפיזיקה הסטטיסטית. עבודתם יצרה בסיס חשוב להתפתחות הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, הנמצאות כיום בשימוש בתחומים מגוונים, כולל פיזיקת חלקיקים ומדעי החומרים.
3. כימיה: דיוויד בייקר (ארה”ב), דמיס הסביס וג’ון ג’מפר (בריטניה-ארה”ב) זכו על תרומתם למדעי החלבונים. בייקר פיתח שיטות לחישוב ועיצוב חלבונים חדשים, ואילו הסביס וג’מפר השתמשו בבינה מלאכותית לחיזוי מבנה תלת-ממדי של חלבונים – פיתוחים שמשנים את עולם הביולוגיה המבנית והפרמקולוגיה.
4. ספרות: הסופרת הדרום קוריאנית האן קאנג זכתה בפרס על יצירתה, הנוגעת בטראומות היסטוריות ומציגה את השבריריות של החיים האנושיים. כתיבתה ידועה בפרוזה הפואטית שלה המשלבת עומק רגשי וחברתי.
5. שלום: ארגון “ניהון הידנקיו” מיפן, המייצג את ניצולי הפצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, קיבל את הפרס על מאמציו לקידום עולם ללא נשק גרעיני. חברי הארגון פועלים להעלאת מודעות לסכנות שבנשק גרעיני באמצעות עדויות אישיות.
6. כלכלה: דרון אסמוגלו, סיימון ג’ונסון וג’יימס רובינסון (ארה”ב) קיבלו את הפרס על מחקרם בנוגע לאופן שבו מוסדות כלכליים מעצבים את רמת השגשוג והחופש בחברות שונות.
ומה אחוז היהודים מכלל הזוכים השנה? מבין שניים עשר הזוכים, גארי רובקון ודיוויד בייקר הם שני מדענים יהודים-אמריקאים שזכו השנה, מה שאומר שכששה עשר אחוז מכלל הזוכים השנה הם יהודים, כאשר אחוז היהודים באוכלוסיית העולם היא רק כרבע אחוז!.
רובקון, שנולד ב-1952, זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה/רפואה על גילוי ה-microRNA ותפקידו בוויסות גנים לאחר שעתוק. הוא משמש כפרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד וחוקר בבית החולים הכללי מסצ’וסטס.
בייקר, יליד 1962, זכה בפרס נובל בכימיה (במשותף עם אחרים) על פיתוח שיטות לתכנון חלבונים וחיזוי מבנה החלבון. הוא מכהן כפרופסור לביוכימיה באוניברסיטת וושינגטון, חוקר במכון הרפואי הווארד יוז, ומשמש כפרופסור נלווה במחלקות רבות כולל מדעי הגנום, ביו-הנדסה, הנדסה כימית, מדעי המחשב ופיזיקה. שני המדענים נחשבים לחלוצים בתחומיהם ותרומתם המדעית משמעותית להבנת תהליכים ביולוגיים בסיסיים.
Post Comment