זיו שילון כמעט איבד את ידו; אמש הוא כתב לרבי: “היום אני כותב לך ביד הזאת”
סגירת מעגל מרגשת: סרן במיל’ זיו שילון, קצין בחטיבת גבעתי שאיבד את ידו בפיצוץ מטען בגבול רצועת עזה במהלך מבצע עופרת יצוקה לפני 12 שנה, פרסם אמש (שני) תמונה של פתק תפילה שכתב בביקורו בציונו הקדוש של הרבי מליובאוויטש בניו יורק – ובו הודה על הנס המיוחד לו זכה לפני עשור.
“הרבי היקר, תודה לך! לפני עשור, הייתי כאן וביקשתי דבר אחד שיד ימין תזוז – היום אני כותב לך איתה”, כך כתב שילון בפתק, אותו פרסם כאמור בחשבונו האישי ברשת החברתית.
“היום”, הוסיף שילון וכתב, “אני מבקש עבורי, אבל גם עבור עם ישראל – אחדות בישראל, ניצחון על אויבנו והחזרת החטופים, משבי האויב לחירות”.
כזכור, לפני עשור, הרב קוטנר נסע לתפילה בציון הרבי, במסגרת מסע מיוחד שאורגן עבורו על ידי הרב מנחם קוטנר מצעירי חב”ד. ימין ספורים לאחר הביקור, זיו נדהם. “תסתכל מה קורה”, הוא אמר בהתלהבות לרב קוטנר, והראה לו את אצבעות ידו הימנית, “תראה אני מסוגל לעשות שלום! האצבעות שלי מתחילות פתאום לזוז”.
מאז פציעתו לא הצליח זיו להניע את אצבעותיו. הרופאים ניסו כל העת לגרום למערכת העצבים לשדר אותות ולהביא לכך שהאצבעות תזוזנה, אך נכשלו במשימתם. רק לאחר שביקר באוהל וזכה לברכת הרבי, הן החלו לנוע.
בשנים האחרונות הפך שילון למתפלל קבוע ופעיל בבית הכנסת של הרב שמואל ביסיטריצקי, רב המועצה הדתית בסביון ושליח חב”ד. לפני חודשיים פורסם תיעוד מרגש במיוחד, מהכנסת ספר תורה של שילון לבית הכנסת של חב”ד ביישוב. שילון נצפה מצליח להרים את ספר התורה ביד הברזל שלו.
בחודש האחרון, פרסם שילון הקדמה מיוחדת לספר ‘מצוינים בהלכה’, שפרסם רבו הרב ביסטריצקי, ובו שאלות ותשובות לאתגרים של נכי צה”ל.
“ישנם שלושה דברים מרכזיים שסייעו לי להתמודד עם אותם חודשי אופל רבים”, כתב זיו שילון בהקדמה לספר, “האנשים סביבי, המטרות שהצבתי, והאמונה שהשם בוחר עבורי את הכיוון הנכון. עם כל האתגרים, תמיד לימדתי את עצמי להאמין באמונה שלמה שהכול לטובה – המאתגר והמוצלח, הקשה והמרומם, הכול.
“הספר הזה, שכתב הרב שמואל ביסטריצקי, רבי, מורי וידידי היקר, הוא ספר של בחירה – בחירה ביותר, בחירה בחיים. לאדם שמאבד את יכולתו התפקודית יש שתי אופציות: אחת – לחיות את כל חייו בגבול הנכות, וכל מה שלא בר השגה מיידית הרי הוא מותרות; השנייה, הקשה יותר ולעיתים בלתי אפשרית, היא לבחור ביותר, לא לקבל דבר כמובן מאליו ולנסות להנות מכל מה שיש לעולם הגשמי והרוחני להציע. למרות שלבחור ביותר עלול להיות מאתגר, מאכזב, ובמציאות הנדונה לעיתים מסוכן, הפסגה שמחכה לאדם בנתיב הזה היא הגבוהה והמספקת ביותר.
“לכן, על אדם הניצב במצבו הרעוע בפני פרשת הדרכים הזו להבין האם יש באמתחתו את האנשים הנכונים, המטרות הראויות ואמונה חזקה ועיוורת. הספר הזה הוא בגדר מורה דרך המשלב את שלושתם. תהנו יקירי, ותפרשו כנפיים, כי אין גבול ליכולת האנושית פרט להחלטה שלא לנסות”.
Post Comment