הרבי מויז’ניץ פתח את הפצע הקשה שלו לעיני כל החסידים
אלפי חסידי ויז’ניץ שהו במהלך יום ראשון של חג הסוכות בצילו של האדמו”ר מויז’ניץ, הרבי עבר לפני התיבה בכל תפילות החג כנהוג, הן בליל החג, והן בבוקר יום החג, וכן את סדר הנענועים ביד רמה.
בליל החג אחר התפילה, ערך הרבי את השולחן הטהור לכבוד היום, אחר שנטל ידיו ובצע על החלה, פתח הרבי בדברי תורה.
תחילה, הרחיב הרבי בענין גודל מעלת הישיבה בתוך הסוכה, פי המובא בזוה”ק ובשאר ספרים הקדושים, והדגיש הרבי ואמר: ‘הישיבה בסוכה מלמדנו, שעל אף שיוצאים מהבית, אולם רואים שהקב”ה עמנו גם שם’, למיתב בצילא דמהיימנותא. הרבי הרחיב בגודל ישיבת מרעים וסגולותיה נגד פרעניות וכו’. כאן הפתיע הרבי, ופתח את סגור ליבו לאחר עשרים ושלוש שנים, ואלו תוכן הדברים: “אמש (ליל ערב סוכות) ציינו עשרים ושלוש שנים מאז שב”ה הוסרה הגזירה מעל כלל חסידי ויז’ניץ”.
הרבי סיפר: “לפני כארבעים שנה ריחפה גזירה קשה על כלל חסידי ויז’ניץ, ואני הייתי הקורבן לצאת לגלות במשך ח”י שנים, ‘זיסע יארען’ אני מכנה זאת (שנים מתוקות בלע”ז) במהלך השנים האלו הורחקתי מעל שולחן אבי, ועברתי המון מכשולים, ב”ה זכיתי לא ליפול ברשת הייאוש כלל”.
הרבי הרחיב בדברים במשך שעה ארוכה, כאשר מטרת דבריו המרכזים היה לחזק את כלל חסידי ויז’ניץ, שהנה בתקופה זו עובר טיפולים לצורך ענייני רפואה, תוך שהוא מעודד את החסידים ואומר: “עברתי כבר דברים קשים בחיים וב”ה התחזקתי, וגם את זה נעבור”. הרבי הרחיב ארוכות אודות הפגישה שהיתה לו עם אביו האדמו”ר בעל הישועות משה בעיירת ארוזה שבשווייץ במהלך השנים, וציין שב”ה מאז הקשר התחזק מאוד דרך שיחות טלפון ועוד.
והמשיך הרבי אומר, “בימים האחרונים שהיתי בבית החולים במשך 57 שעות, כאשר חזרתי לחיק אבי הייתי בן 57, מספר זה מסמל לי לטובה שהכל יצא לטובה בס”ד”.
הרבי הזכיר זכות ראשונים את האנשים שעמדו לימינו באותם הימים וחיזקו את הקשר בינו לבין האדמו”ר זצ”ל, בראשונה הודה לשני גיסיו; האדמורי”ם מבעלזא, וסאטמר שאלו עמדו לימינו כל הימים בהתמסרות מיוחדת, כמו כן כלל חסידי בעלזא, גור, סאטמר, ויז’ניץ מאנסי, פשעווארסק, טאהש שקירבוהו כל הימים ותמכו בו באופן נעלה ומכובד. הרבי ציווה מכל אלו שיש בידם דברי ארכיון מאלו הימים לשרפם ולהשמידם מעל פני האדמה, “לא צריכים לזכור עוונות ראשונים שכל מי שעשו רע, אין אנחנו עסוקים בחשבונות האלו כלל וכלל”, אמר הרבי.
בסיום הדברים, ביקש הרבי שוב להדגיש את דברי תורתו למה הזכיר כל זאת: “כמו שבאותם הימים לא נפלתי לרשת הייאוש, לא שמעתי לקולם של אלו שהציעו לי לפתוח מוסדות וכו’ כי ידעתי שאחזור לאבי, גם כעת, במצב הרפואי הנוכחי כיום, אסור לנו להתייאש, בס”ד נעבור את זה אנו בוטחים בבורא יתברך שמו”. דברות הקודש של האדמו”ר הפכו לשיחת היום בחסידות, אשר מציינים שזה לראשונה שהרבי מדבר בפומבי על כל התקופה הקשה שעבר.
Post Comment