“סוכה כהלכתה” | לרגל חג הסוכות – מקבץ הלכות קצר בדיני דפנות וסכך

“סוכה כהלכתה” | לרגל חג הסוכות – מקבץ הלכות קצר בדיני דפנות וסכך

דיני הסכך
א. שלושה תנאים נאמרו בסכך שיהא כשר לסיכוך מה”ת: א. שיהיה מדבר הצומח מן הארץ [למעט מתכות ופלסטיק]. ב. שיהיה תלוש מהקרקע ג. שיהיה דבר שאינו ראוי לקבל טומאה. [למעט כלים ואוכלין].
ב. דבר המקבל טומאה אין מסככין בו בין אם מקבל טומאה מה”ת, ובין אם מקבל טומאה מדרבנן.
ויש פוסקים שאם העמיד את הסכך ע”ג דבר המקבל טומאה מדאורייתא הסוכה פסולה, וע”כ נכון להזהר שלא להעמיד את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה מדאורייתא. ויש מחמירים שלא להעמיד את הסכך גם בדבר שאינו מקבל טומאה אלא מדרבנן’.
ג. לדעת רוב הפוסקים מותר להעמיד את הסכך ע”ג קורות המחוברות לכותל ע”י מסמרים, [מעמיד דמעמיד] או לקשור את הקורה בחוטים. [והחזו”א מחמיר בזה, ובאופן שיכול לעמוד בלי המסמר ותוחב מסמר כדי שלא ישמט ממקומו בשעת עריכת הסכך אין חשש, וכן כשחלק מהקורות המחזיקות את הסכך אין בהם חשש מעמיד דמעמיד ובכוחן לשאת את הסכך, אין חשש אם יש קורות נוספות המוחזקות ע”י מסמרים’.
ד. אין להניח ע”ג הסכך דבר המקבל טומאה כדי למנוע את נפילת הסכך ע”י הרוח דגם זה נחשב למעמיד בדבר המק”ט, (ודינו כנ”ל). אך אם הסכך עומד בלא זה, ומניח ע”ג רק לתוספת חיזוק [וכגון שחושש שיפול ברוח שאינה מצויה כשר לכו”ע].
ה. כל הדברים הפסולים לסכך אין להעמיד בהם [ולא רק בדברים המקבלים טומאה], וזה כולל דברים שאינם גידולי קרקע, כניילון וכדומה, וכן דברים הבאים מגידולי קרקע שנשתנו כחוטי פשתן וכדומה, שפסולים לסכך בהם. וע”כ אין לקשור את הסכך כשיש חשש שיפול ברוח, בחוטי ניילון ופשתן וכדומה. [ורק כאשר קושר לתוספת חיזוק בעלמא, שעומד גם בלי הקשירה ולא יפול ברוח מצויה וכנ”ל]”.
ו. וכמו כן גם דבק אינו ראוי לסיכוך, כיון שאינו מגידולי קרקע, וע”כ אין להשתמש לסכך בעצים המחוברים ע”י דבק, [סיבית, סנדוויץ, ודיקט], שהרי העץ עומד ע”י דבר שאינו ראוי לסיכוך.
סיכוך במחצלת
מותר לסכך במחצלת העשויה מקרשים דקים המחוברים יחד ע”י חוטים [כעין אריגה], ובתנאי שהקרשים יכולים לעמוד ברוח מצויה גם מבלי החוטים. [ונתברר שאפשר לעשות באופן שאין החוטים בגדר מעמיד כלל]”.
מדיני הנחת הסכך ועשיית הדפנות
א. אין לסכך את הסוכה לכתחלה ע”י ‘קטן’.
ב. קודם שבא לסכך את הסוכה צריך לפתוח את גג ההזזה ואח”כ לסכך, ולא לסכך תחת גג סגור, ואם סיכך כאשר הגג סגור, צריך לחזור ולפותחו ולנענע את הסכך כולו כדי להכשירו.
ג. מותר לפתוח ולסגור בשבת ויו”ט גג הזזה או גג מתרומם המחוברים ע”י צירים ואין בו משום בנין דהוה כדלתות הבית. וכן מותר לפרוש ניילון ע”ג הסכך ולהסירו אח”כ ואין בזה משום עשיית אהל, ובלבד שיהא ע”ג הסכך ממש בלא ריוח ביניהם דאז אינו עושה אוהל בפרישתו ואם יורדים גשמים ומניח כיסוי ע”ג הסכך להגנה מפני הגשם ישב תחתיו ולא יברך לישב בסוכה. ואין הבדל בין כיסוי שקוף [כניילון שקוף] לבין כיסוי שאינו שקוף.
ד. סוכה שסיככו אותה בסכך כשר, אלא שהיא פסולה מטעם אחר, כגון שסיכך קודם הדפנות או קודם פתיחת הגג, (או כשסיכך בענפי אילן מחובר וקצצן אח”כן, לאחר שתיקן את סיבת הפסול, צריך לנענע את הסכך דהיינו שמגביה מעט את הסכך וחוזר ומניחו [שבשעה שמגביה נתבטלה עשיה הראשונה שהיתה בפסול, וכשמניחן עושה מעשה חדש בגוף הסכך].
תריסי הזזה
סוכה במרפסת שמחיצותיה עשויות מתריסי הזזה, שכאשר פותחים אותם אין נשארות מחיצות לסוכה, יניח את הסכך כאשר הדפנות סגורות, ואח”כ מותר לפותחם ולסוגרם אף ביו”ט, ובשעה שהתריסים סגורים הסוכה כשירהט. [וה”ה בסוכה שיש דלת הנפתחת ונסגרת בפינת הסוכה במקום חיבור הדפנות זו לזו, שיש לסכך בשעה שהדלת סגורה, (באופן שבלא זה אין ג’ דפנות], ואח”כ מותר לפתוח ולסגור אף בשבת ויו”ט].
חוטי כביסה
א. חוטי כביסה התלויים מעל הסוכה, אף שאין בין חוט לחוט ג’ טפחים הסוכה כשירה והרוצה להחמיר לעצמו תע”ב, אבל אינו יכול לחייב את שכינו להסיר את החוטים” וכן הוא בסורגי החלונות שעל הסוכה, שא”א למנוע את השכנים בקומות העליונות להוציא סורגים, או לחייבם להסירם בסוכות. “אבל אין לתלות כביסה על החבלים שע”ג הסוכה”.
* נלקט מתוך ק’ מבית לוי