כך הגרעין הישראלי הכניע את מעצמות המערב – עוד בטרם הופעל
לאור האיום האחרון של נשיא צרפת להטיל אמברגו נשק על ישראל, ראוי לבחון כיצד הפעילה ישראל בעבר את “הקלף הגרעיני” שלה כדי להשיג מטרות מדיניות וצבאיות. הנשק הגרעיני של ישראל, שקיומו מעולם לא הוכחש או אושר רשמית, שימש לא פעם ככלי לחץ אסטרטגי במצבי משבר.
כבר ערב מלחמת ששת הימים ביוני 1967, כשישראל חששה לגורלה, היא הרכיבה במהירות מתקן גרעיני מאולתר ואיימה להפעילו, לפי החוקר ד”ר אבנר כהן. (הארץ, “הדילמה של דיין”, 6.4.2017) זה היה הרמז הראשון ל”מבצע שמשון” – תרחיש שבו ישראל מפעילה את נשקה הגרעיני כמוצא אחרון, בבחינת “תמות נפשי עם פלשתים”.
האירוע המתועד יותר התרחש במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. כשישראל נקלעה למצוקה חמורה בשדה הקרב, שר הביטחון דאז משה דיין רמז בישיבת הממשלה כי אולי הגיע הזמן “להשתמש באמצעים הבלתי קונבנציונליים שלנו, כמו מבצע שמשון”. ראש הממשלה גולדה מאיר דחתה את ההצעה בכעס. (מעריב, “גולדה אמרה לדיין: אתה השתגעת?”, 13.9.2013) אך הנושא לא ירד מהפרק.
לפי עדותו של יובל נאמן, ישראל קיבלה ממודיעין אמריקאי מידע מטריד על טילי סקאד סוריים עם ראשי נפץ גרעיניים. בתגובה, הורה הרמטכ”ל דוד אלעזר לפרוס טילי יריחו ישראלים, שיכולים אף הם לשאת חימוש אטומי, בבסיס חשאי ליד בית שמש. המטרה הייתה לשדר לסובייטים באמצעות צילומי לוויין שלישראל יש אופציה גרעינית זמינה. בבסיס אף בוצעו פעולות מבוימות מול עיני הלוויינים הרוסיים.
לפי סימור הרש בספרו “ברירת שמשון”, ארה”ב העבירה את התמונות לסובייטים וחשפה את התכנון הישראלי להשתמש בנשק גרעיני טקטי ברמת הגולן, מה שהביא לנסיגה חפוזה של כוחות סוריים על מפתן גשר בנות יעקב. זה המחיש את כוחה של ההרתעה הישראלית.
אך לא רק האויב היה מושא לאיומים. ב-12 באוקטובר, כשהמצב בחזית הידרדר, שיגרה גולדה מאיר מסר אולטימטיבי לשר החוץ האמריקאי קיסינג’ר, שבלי סיוע צבאי דחוף, ישראל תיאלץ לנקוט באמצעיה הגרעיניים. בתגובה הזניקה ארה”ב את מבצע “ניקל גראס” לתגבור חירום של צה”ל שקיבל מעל 50 אלף טונות של טנקים, ארטילריה, תחמושת ואספקה (ידיעות אחרונות, “הבלוף הגרעיני של גולדה”, 4.10.2013).
גם במלחמת המפרץ ב-1991 חשש ראש הממשלה יצחק שמיר מפני תקיפה עיראקית בנשק כימי. לפי הרש, מודעותו של סדאם חוסיין ליכולת הגרעינית הישראלית הייתה הגורם שריסן אותו. (הארץ, “סימור הרש חושף: כך איימה ישראל בנשק גרעיני במלחמת המפרץ”, 11.1.1992)
אף שרוב החוקרים מניחים שהאיומים הישראליים נועדו בעיקר להרתעה ולהשגת מינוף מדיני, ולא לשימוש של ממש (מקור ראשון, מיכאל מילשטיין, “הארץ המובטחת”, 13.2.2020), הם ממחישים את הפוטנציאל האסטרטגי של הנשק הגרעיני הישראלי ככלי לחץ בעתות מצוקה.
נותר לראות אם תחת האיום הנוכחי באמברגו נשק תחזור ישראל לנופף בקלף זה כנגד צרפת ואי אלו מעצמות שיבואו בעקבותיה. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment